Arakhin 10

Kapitel 10

א ולרבי מאיר למאי איצטריך

1 Wozu ist dies nach R. Meír zu lehren nötig? —

ב מהו דתימא טעמא דרבי מאיר התם דגזר פחות מבן חודש אטו בן חודש אבל הכא דליכא למיגזר אימא לא קמ"ל טעמא דרבי מאיר דאין אדם מוציא דבריו לבטלה לא שנא הכא ול"ש הכא

2 Man könnte glauben, der Grund R. Meírs sei da, weil man bei einem Kinde unter einem Monat eines über einen Monat berücksichtige, nicht aber gilt dies hierbei, wo nichts zu berücksichtigen ist, so lehrt er uns, daß der Grund R. Meírs ist, niemand bringe seine Worte unnütz hervor, einerlei ob in diesem oder in jenem Falle. —

ג כמאן אזלא הא דאמר רבה בר יוסף אמר רב ואמרי לה אמר רב ייבא בר יוסי אמר רב המקדיש בהמת חבירו נותן דמיה כמאן כרבי מאיר

3 Wessen Ansicht vertritt die Lehre des Rabba b. Joseph im Namen Rabhs, und wie manche sagen, des R. Jeba b. Jose im Namen Rabhs, daß, wenn jemand das Vieh seines Nächsten heiligt, er dessen Geldwert gebe? Die des R. Meír. —

ד הא אמרה רב חדא זימנא דאמר רב גידל אמר רב האומר ערך כלי עלי נותן דמיו מהו דתימא התם הוא דיודע שאין ערך לכלי וגמר ואמר לשם דמים

4 Rabh sagte dies ja bereits einmal, denn R. Gidel sagte im Namen Rabhs, wenn jemand sagt, er nehme auf sich den Schätzungswert dieses Gerätes [zu spenden], er den Geldwert gebe!? — Man könnte glauben, dies gelle nur da, weil jeder weiß, daß es bei einem Geräte keinen Schätzungswert gibt, somit meinte er den Geldwert,

ה אבל בהמה דבת מיקדש היא איכא למימר דהכי קאמר אי אמינא לה למרה מזבין לה ניהלי תיקדוש לה מהשתא ואקרבה אבל דמי לא קאמר קמ"ל

5 bei einem Vieh aber, das geheiligt werden kann, könnte man glauben, habe er wie folgt gedacht: da der Eigentümer es mir, wenn ich es ihm sage, verkauft, so sei es von jetzt ab heilig und ich bringe es dar, er meinte aber nicht den Geldwert, so lehrt er uns.

ו אמר רב אשי והוא דאמר עלי אבל אמר הרי זו לא:

6 R. Aši sagte: Dies nur, wenn er gesagt hat, er nehme auf sich, nicht aber wenn er ‘dieses’ gesagt hat.

ז <big>מתני׳</big> עובד כוכבים רבי מאיר אומר נערך אבל לא מעריך רבי יהודה אומר מעריך אבל לא נערך וזה וזה מודים שנודרין ונידרין:

7 EIN NICHTJUDE KANN, WIE R. MEÍR SAGT, GESCHÄTZT WERDEN, NICHT ABER SCHÄTZEN, UND WIE R. JEHUDA SAGT, SCHÄTZEN, NICHT ABER GESCHÄTZT WERDEN; BEIDE PFLICHTEN BEI, DASS NICHTJUDEN GELOBEN UND GELOBT WERDEN KÖNNEN.

ח <big>גמ׳</big> ת"ר בני ישראל מעריכין ואין העובדי כוכבים מעריכין

8 GEMARA. Die Rabbanan lehrten: Kinder Jisraél, nur diese können schätzen, nicht aber können Nichtjuden schätzen.

ט יכול לא יהו נערכין תלמוד לומר (ויקרא כז, ב) איש דברי ר' מאיר

9 Man könnte glauben, sie können auch nicht geschätzt werden, so heißt es: Mann — so R. Meír.

י אמר רבי מאיר וכי מאחר שמקרא אחד מרבה ומקרא אחד ממעט מפני מה אני אומר נערך ולא מעריך

10 R. Meír sprach: Wieso sage ich, wenn ein Schriftwort einschließt und ein Schriftwort ausschließt, er könne geschätzt werden und nicht schätzen?

יא מפני שריבה הכתוב בנערכין יותר מבמעריכין שהרי חרש שוטה וקטן נערך אבל לא מעריכין

11 Weil die Schrift bei denen, die geschätzt werden können, mehr einbegriffen hat als bei denen, die schätzen können, denn auch der Taube, der Blöde und der Minderjährige können geschätzt werden, aber nicht schätzen.

יב רבי יהודה אומר בני ישראל נערכין ואין העובדי כוכבים נערכין יכול לא יהו מעריכין תלמוד לומר איש

12 R. Jehuda sagte: Kinder Jisraél, nur diese können geschätzt werden, nicht aber können Nichtjuden geschätzt werden. Man könnte glauben, sie können auch nicht schätzen, so heißt es Mann.

יג אמר רבי יהודה וכי מאחר שמקרא אחד מרבה ומקרא אחד ממעט מפני מה אני אומר עובד כוכבים מעריך ולא נערך מפני שריבה הכתוב במעריכין יותר מבנערכין שהרי טומטום ואנדרוגינוס מעריכין אבל לא נערכין

13 R. Jehuda sprach: Wieso sage ich, wenn ein Schriftwort einschließt und ein Schriftwort ausschließt, ein Nichtjude könne schätzen und nicht geschätzt werden? Weil die Schrift bei denen, die schätzen können, mehr einbegriffen hat als bei denen, die geschätzt werden können, denn der Geschlechtslose und der Zwitter können schätzen, nicht aber geschätzt werden.

יד אמר רבא הלכתיה דרבי מאיר מסתברא טעמיה לא מסתברא טעמא דרבי יהודה מסתברא הלכתיה לא מסתברא

14 Raba sagte: Die Lehre R. Meírs ist einleuchtend, seine Begründung aber ist nicht einleuchtend; die Begründung R. Jehudas ist einleuchtend, seine Lehre aber ist nicht einleuchtend.

טו הלכתיה דרבי מאיר מסתברא דכתיב (עזרא ד, ג) לא לכם ולנו לבנות (את) בית אלהינו טעמיה לא מסתברא דקא מייתי ליה מחרש שוטה וקטן שאני חרש שוטה וקטן דלאו בני דעה נינהו

15 Die Lehre R. Meírs ist einleuchtend, denn es heißt: nicht euch und uns steht es an, das Haus unsres Gottes zu bauen. Seine Begründung ist nicht einleuchtend, denn er beruft sich auf Taube, Blöde und Minderjährige, aber anders ist es bei Tauben, Blöden und Minderjährigen, die nicht verständig sind.

טז טעמא דרבי יהודה מסתברא דקא מייתי ליה מטומטום ואנדרוגינוס דאף על גב דבני דעה נינהו מעטינהו רחמנא הלכתיה לא מסתברא דכתיב לא לכם ולנו לבנות (את) בית אלהינו

16 Die Begründung R. Jehudas ist einleuchtend, denn er beruft sich auf Geschlechtslose und Zwitter, die der Allbarmherzige ausgeschlossen hat, obgleich sie verständig sind. Seine Lehre ist nicht einleuchtend, denn es heißt: nicht euch und uns steht es an, das Haus unsres Gottes zu bauen. —

יז ורבי יהודה האי לא לכם ולנו מאי עביד ליה אמר רב חסדא אמר אבימי וערכו נגנז

17 Wofür verwendet R. Jehuda [die Worte:] nicht euch und uns steht es an? R. Ḥisda erwiderte im Namen Abimis: Sein Schätzungswert ist zu verstecken. —

יח אלא מעתה לא ימעלו בו דתנן חמש חטאות המתות ומעות ההולכות לים המלח לא נהנין ולא מועלין

18 Demnach sollte es dabei keine Veruntreuung geben, denn wir haben gelernt, von den fünf Sündopfern, die man verenden lassen, und von den Geldern, die man ins Salzmeer werfen muß, dürfe man nicht genießen und man begehe daran keine Veruntreuung,

יט אלמה תניא גבי קדשי עובדי כוכבים במה דברים אמורים בקדשי מזבח אבל בקדשי בדק הבית מועלין בהן

19 während von den heiligen [Spenden] der Nichtjuden gelehrt wird, dies gelte nur vom Heiligen für den Altar, am Heiligen für den Tempelreparaturfonds aber begehe man eine Veruntreuung!?

כ אלא אמר רבא משום רפיון ידים הוא דכתיב (עזרא ד, ד) ויהי עם הארץ מרפין ידי עם יהודה ומבהלים אותם לבנות:

20 Vielmehr, erwiderte Raba, wegen der Schlaffmachung der Hände, denn es heißt: und das Volk des Landes machte schlaff die Hände des Volkes Jehuda, und sie schreckten sie ab vom Bau.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel