Arakhin 48

Kapitel 48

א ורב סבר סוף סוף לבעלים מי קהדרא לכהנים הוא דנפקא וכהנים משולחן גבוה קא זכו

1 Rabh aber ist der Ansicht, immerhin gelangt es nicht zurück zum Eigentümer; es gelangt zu den Priestern, und die Priester erhalten es vom Tische des Höchsten. —

ב מאי טעמא דרב דאמר קרא (ויקרא כז, יז) ואם משנת היובל ושנת היובל בכלל

2 Was ist der Grund Rabhs? — Die Schrift sagt: und wenn vom Jobeljahre ab, das Jobeljahr ist einbegriffen. —

ג ושמואל מי כתיב ואם בשנת היובל משנת היובל כתיב משנת שאחר היובל

3 Und Šemuél!? — Heißt es etwa: wenn im Jobeljahre, es heißt ja: wenn vom Jobeljahre, vom Jahre nach dem Jobeljahre ab. —

ד בשלמא לרב היינו דכתיב אם משנת היובל (ויקרא כז, יח) ואם אחר היובל אלא לשמואל מאי אחר היובל אחר אחר

4 Erklärlich ist es nach Rabh, daß es heißt: wenn vom Jobeljahre, und: wenn nach dem Jobeljahre, was aber heißt nach Šemuél: wenn nach dem Jobeljahre!? — Nach nach. —

ה מיתיבי מקדישין בין לפני היובל בין לאחר היובל ובשנת היובל עצמה לא יקדיש ואם הקדיש אינה קדושה אמר לך רב אינה קדושה בגירוע אבל קדוש ונותנין חמשים

5 Man wandte ein: Man heilige sowohl vor dem Jobeljahre als auch nach dem Jobeljahre, im Jobeljahre selber aber heilige man nicht; hat man geheiligt, so ist die Heiligung ungültig!? — Rabh kann dir erwidern: es erfolgt keine Heiligung mit einem Abzuge, wohl aber ist es heilig, und er zahle fünfzig [Šeqel]. —

ו מכלל דלפני היובל קדושה ליגאל בגירוע והא רב ושמואל דאמרי תרוייהו אין מקדישין ליגאל בגירוע פחות משתי שנים

6 Demnach ist es vor dem Jobeljahre heilig und mit einem Abzuge auszulösen, dagegen sagen ja Rabh und Šemuél beide, man könne nicht unter zwei Jahren heiligen und mit einem Abzuge auslösen!? —

ז אמר לך רב הא מני רבנן היא ואנא דאמרי כרבי דאמר ראשון וראשון בכלל שביעי ושביעי בכלל הכא נמי בשנת ושנת היובל בכלל

7 Rabh kann dir erwidern: hier ist die Ansicht der Rabbanan vertreten, während ich der Ansicht Rabbis bin; dieser sagt: ersten, und der erste ist einbegriffen, siebenten, und der siebente ist einbegriffen, ebenso auch hierbei: im [Jobeljahre], und das Jobeljahr ist einbegriffen. —

ח אי כרבי פונדיון מאי עבידתיה

8 Welches Bewenden hat es, wenn Rabbi so auslegt, mit dem Pondion!?

ט וכי תימא לית ליה והתנן הקדיש שתים ושלש שנים לפני היובל רבי אומר אומר אני נותן סלע ופונדיון רבי כרבי יהודה סבירא ליה דאמר שנת חמשים עולה לכאן ולכאן

9 Wolltest du erwidern, er halte nichts davon, so wird ja gelehrt: [Über den Fall], wenn er [das Feld] zwei oder drei Jahre vor dem Jobeljahre geheiligt hat, sagte Rabbi: Ich sage, er müsse einen Sela͑ und ein Pondion zahlen!? — Rabbi ist der Ansicht R. Jehudas, welcher sagt, das fünfzigste Jahr werde nach oben und nach unten gezählt. —

י לשמואל לימא רבי כרבנן סבירא ליה דאי כרבי יהודה סלע ושתי פונדיונות מיבעי ליה ע"כ לשמואל רבי כרבנן סבירא ליה

10 Nach Šemuél muß man also sagen, Rabbi sei der Ansicht der Rabbanan, denn wenn der des R. Jehuda, müßte es ja heißen: einen Sela͑ und zwei Pondion. Nach Šemuél ist Rabbi also notgedrungen der Ansicht der Rabbanan. —

יא תא שמע ולא גואלין אחר היובל פחות משנה בשלמא לשמואל לא גואלין לאחר יובל פחות משנה אלא לרב מאי אחר יובל שנה

11 Komm und höre: Und man löse nicht aus weniger als ein Jahr nach dem Jobeljahre. Erklärlich ist es nach Šemuél, daß man nicht weniger als ein Jahr nach dem Jobeljahre auslöse, wieso aber nach Rabh [nicht weniger] als ein Jahr nach dem Jobeljahre!? —

יב מי סברת אחר יובל ממש מאי אחר יובל

12 Du glaubst wohl, ‘nach dem Jobeljahre’ sei wörtlich zu verstehen, ‘nach dem Jobeljahre’ heißt

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel