Beitzah 26

Kapitel 26

א אלא מן הגורן ומן היקב כך תרומת מעשר אינה ניטלת אלא מן הגורן ומן היקב

1 nur aus der Tenne und aus der Kelter zu entrichten ist, so ist auch die Zehnthebe nur aus der Tenne und aus der Kelter zu entrichten. –

ב מחשב הא מדידה בעי

2 Wieso demnach nur berechnen, es ist ja ein richtiges Messen erforderlich!?

ג הא מני אבא אלעזר בן גימל היא דתניא אבא אלעזר בן גימל אומר (במדבר יח, כז) ונחשב לכם תרומתכם בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה גדולה ואחת תרומת מעשר כשם שתרומה גדולה ניטלת באומד ובמחשבה כך תרומת מעשר ניטלת באומד ובמחשבה

3 Dies nach Abba Elea͑zar b.Gimal, denn es wird gelehrt: Abba Elea͑zar b. Gimal sagte: Eure Hebe wird euch angerechnet werden, der Schriftvers spricht von zwei Heben, von der großen Hebe und von der Zehnthebe; wie die große Hebe nach Schätzung und durch Bestimmung entrichtet werden kann, so auch die Zehnthebe nach Schätzung und durch Bestimmung.

ד גופא א"ר אבהו א"ר שמעון בן לקיש מעשר ראשון שהקדימו בשבלין שמו טובלו לתרומת מעשר מאי טעמא אמר רבא הואיל ויצא עליו שם מעשר:

4 Der Text: R. Abahu sagte im Namen des R. Šimo͑n b. Laqiš: Der erste Zehnt, den man von den Halmen abgesondert hat, wird durch den Namen zur Zehnthebe pflichtig. – Aus welchem Grunde? Raba erwiderte: Weil er bereits den Namen Zehnt trägt.

ה אמר ר"ש בן לקיש מעשר ראשון שהקדימו בשבלין פטור מתרומה גדולה

5 R. Šimo͑n b.Laqiš sagte: Der erste Zehnt, den man von den Halmen entrichtet hat, ist von der großen Hebe frei,

ו שנא' (במדבר יח, כו) והרמותם ממנו תרומת ה' מעשר מן המעשר מעשר מן המעשר אמרתי לך ולא תרומה גדולה ותרומת מעשר מן המעשר

6 denn es heißt: ihr sollt davon eine Hebe für den Herrn abheben, einen Zehnten vom Zehnten, einen Zehnten vom Zehnten habe ich dir geboten, nicht aber die große Hebe und die Zehnthebe vom Zehnten.

ז א"ל רב פפא לאביי אי הכי אפילו הקדימו בכרי נמי אמר ליה עליך אמר קרא (במדבר יח, כט) מכל (מעשרותיכם) תרימו את כל תרומת ה'

7 R. Papa sprach zu Abajje: Demnach sollte er davon frei sein, auch wenn er ihm beim Getreidehaufen zuvorgekommen ist!? Dieser erwiderte: Deinetwegen sagt die Schrift: von all euren Zehnten sollt ihr eine Hebe für den Herrn abheben, –

ח ומה ראית האי אדגן והאי לא אדגן:

8 Was veranlaßt dich dazu? – Dieses ist bereits Getreide, jenes aber ist kein Getreide.

ט תנן התם המקלף שעורין מקלף אחת אחת ואוכל ואם קלף ונתן לתוך ידו חייב אמר רבי אלעזר וכן לשבת

9 Dort wird gelehrt: Wer Gerste schält, darf einzeln schälen und essen, wenn er aber schält und in die Hand legt, so ist sie zehntpflichtig. R. Elea͑zar sagte: Ebenso hinsichtlich des Šabbaths. –

י איני והא רב מקלפא ליה דביתהו כסי כסי ור' חייא מקלפא ליה דביתהו כסי כסי אלא אי אתמר אסיפא אתמר המולל מלילות של חטים מנפח על יד על יד ואוכל ואם נפח ונתן לתוך חיקו חייב אמר רבי אלעזר וכן לשבת

10 Dem ist ja aber nicht so, für Rabh schälte ja seine Frau ganze Becher, und ebenso schälte für R. Ḥija seine Frau ganze Becher!? – Vielmehr, ist dies gesagt worden, so wird es sich auf den Schlußsatz beziehen: Wer Weizenähren zerreibt, darf von Hand in Hand worfeln und essen; wenn er aber worfelt und in den Schoß legt, so ist er zehntpflichtig. R. Elea͑zar sagte: Ebenso hinsichtlich des Šabbaths.

יא מתקיף לה רבי אבא בר ממל ורישא למעשר אין לשבת לא ומי איכא מידי דלענין שבת לא הוי גמר מלאכה ולמעשר הוי גמר מלאכה

11 R. Abba b.Mamal wandte ein: Der Anfangssatz gilt also nur vom Zehnten, nicht aber vom Šabbath; gibt es denn [eine Tätigkeit], die hinsichtlich des Šabbaths nicht als abschließende Arbeit und hinsichtlich des Zehnten als abschließende Arbeit gilt?

יב מתקיף לה רב ששת בריה דרב אידי ולא והא גרנן למעשר דתנן איזהו גרנן למעשר הקשואין והדלועין משיפקסו ושלא פקסו משיעמיד ערמה ותנן נמי גבי בצלים משיעמיד ערמה ואילו גבי שבת העמדת ערמה פטור

12 R. Šešeth, Sohn des R. Idi, entgegnete: Etwa nicht, dies ist ja bei der Tenne hinsichtlich des Zehnten der Fall. Wir haben nämlich gelernt: Wann gelten sie hinsichtlich der Verzehntung als in der Tenne befindlich? Gurken und Kürbisse, sobald sie die Fäserchen verlieren, und wenn man auf den Verlust der Fäserchen nicht wartet, sobald man einen Haufen aufschichtet. Desgleichen haben wir von den Zwiebeln gelernt: Sobald man einen Haufen aufschichtet. Am Šabbath aber ist man wegen des Aufschichtens eines Haufens frei!?

יג אלא מאי אית לך למימר מלאכת מחשבת אסרה תורה הכא נמי מלאכת מחשבת אסרה תורה:

13 Vielmehr mußt du sagen, [am Šabbath] habe die Tora nur die bezweckte Arbeit verboten, ebenso hat auch hierbei die Tora nur die bezweckte Arbeit verboten.

יד כיצד מולל אביי משמיה דרב יוסף אמר חדא אחדא ורב אויא משמיה דרב יוסף אמר חדא אתרתי רבא אמר כיון דמשני אפילו חדא אכולהו נמי

14 Auf welche Weise zerreibe man sie? – Abajje sagte im Namen R. Josephs, zwischen einem und dem anderen [Finger]; R. Ivja sagte im Namen R. Josephs, zwischen einem und zwei [Fingern]. Raba sagte: Sobald man auf ungewöhnliche Weise verfährt, ist es sogar zwischen einem und allen [Fingern] erlaubt. –

טו כיצד מנפח אמר רב אדא בר אהבה אמר רב מנפח

15 Auf welche Weise worfele man sie? R. Ada b.Ahaba erwiderte im Namen Rabhs: Von den Fingergelenken aufwärts.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel