Beitzah 70

Kapitel 70

א חצר לאפוקי מדרבי יעקב דתנן המעביר תאנים בחצרו לקצות בניו ובני ביתו אוכלין מהן עראי ופטורים מן המעשר ותני עלה רבי יעקב מחייב ור' יוסי בר' יהודה פוטר

1 Der Hof, dies schließt die Ansicht R. Ja͑qobs aus, denn wir haben gelernt: Wenn jemand durch seinen, Hof Feigen zum Trocknen führt, so dürfen seine Kinder und Familienangehörigen gelegentlich davon zehntfrei essen. Hierzu wird gelehrt, man sei nach R. Ja͑qob [zum Zehnten] verpflichtet und nach R. Jose b. R. Jehuda frei.

ב תרומה לאפוקי מדרבי אליעזר דתנן פירות שתרמן עד שלא נגמרה מלאכתן ר"א אוסר לאכול מהן עראי וחכמים מתירין

2 Die Hebe, dies schließt die Ansicht R. Elie͑zers aus, denn wir haben gelernt: Wenn man von Früchten die Hebe abgesondert, bevor sie fertig waren, so ist es nach R. Elie͑zer verboten, von diesen gelegentlich [unverzehntet] zu essen; die Weisen erlauben dies.

ג מקח (כדתנן) הלוקח תאנים מעם הארץ במקום שרוב בני אדם דורסין אוכל מהן עראי ומעשרן דמאי

3 Der Kauf, wie gelehrt wird: Wer Feigen in einer Ortschaft, wo die meisten Leute sie pressen, von einem Manne aus dem gemeinen Volke kauft, darf gelegentlich davon essen, und verzehnte sie als Demaj.

ד שמע מינה תלת ש"מ מקח אינה קובעת אלא בדבר שנגמרה מלאכתו וש"מ רוב עמי הארץ מעשרין הן וש"מ מעשרין דמאי מעמי הארץ אפי' בדבר שלא נגמרה מלאכתו

4 Hieraus ist dreierlei zu entnehmen: es ist zu entnehmen, daß der Kauf nur das, was fertig ist, zehntpflichtig mache, es ist zu entnehmen, daß die meisten Leute aus dem gemeinen Volke den Zehnten entrichten, und es ist zu entnehmen, daß man das von einem Manne aus dem gemeinen Volke herrührende Demaj verzehnte, auch wenn es nicht fertig ist.

ה ולאפוקי מהא דתנן המחליף פירות עם חבירו זה לאכול וזה לאכול זה לקצות וזה לקצות זה לאכול וזה לקצות חייב רבי יהודה אומר לאכול חייב לקצות פטור:

5 Dies schließt das aus, was wir gelernt haben: Wenn jemand mit seinem Nächsten Früchte tauscht, einer zum Essen und der andere zum Essen, einer zum Dörren und der andere zum Dörren, einer zum Essen und der andere zum Dörren, so sind sie [zum Zehnten] verpflichtet; R. Jehuda sagt, der zum Essen, sei verpflichtet, der zum Dörren, sei frei.

ו <big>הדרן עלך המביא</big>

ז מתני׳ <big>משילין</big> פירות דרך ארובה ביו"ט אבל לא בשבת ומכסים פירות בכלים מפני הדלף וכן כדי יין וכדי שמן ונותנין כלי תחת הדלף בשבת:

7 MAN DARF AM FESTTAGE FRÜCHTE DURCH EINE LUKE HERABLASSEN, JEDOCH NICHT AM ŠABBATH. MAN DARF FRÜCHTE WEGEN DER TRAUFE MIT GEFÄSSEN ZUDECKEN, DESGLEICHEN KRÜGE WEIN UND KRÜGE ÖL. MAN DARF AM ŠABBATH EIN GEFÄSS UNTER DIE TRAUFE STELLEN.

ח <big>גמ׳</big> אתמר רב יהודה ורב נתן חד תני משילין וחד תני משחילין

8 GEMARA. Es wurde gelehrt: R. Jehuda und R. Nathan [streiten]; einer liest ‘mašilin’, und einer liest ‘mašḥilin’.

ט אמר מר זוטרא מאן דתני משילין לא משתבש ומאן דתני משחילין לא משתבש מאן דתני משילין לא משתבש דכתיב (דברים כח, מ) כי ישל זיתך ומאן דתני משחילין לא משתבש דתנן השחול והכסול שחול שנשמטה ירכו כסול שאחד מירכותיו גבוהה מחברתה

9 Mar Zuṭra sprach: Wer ‘mašilin’ liest, liest nicht falsch, und wer ‘mašḥilin’ liest, liest nicht falsch. Wer ‘mašilin’ liest, liest nicht falsch, denn es heißt: denn deine Oliven fallen [jišal] ab; wer ‘mašḥilin’ liest, liest nicht falsch, denn wir haben gelernt: Der šaḥul und der kasul; ‘šaḥul’ heißt [ein Vieh], dessen Hüfte sich gelöst hat, ‘kasul’ heißt eines, dessen eine Hüfte höher ist als die andere.

י אמר רב נחמן בר יצחק מאן דתני משירין לא משתבש ומאן דתני משחירין לא משתבש ומאן דתני מנשירין לא משתבש

10 R. Naḥman b.Jiçḥaq sprach: Auch wer ‘maširin’ liest, liest nicht falsch, wer ‘mašḥirin’ liest, liest nicht falsch, und wer ‘manširin’ liest, liest nicht falsch.

יא מאן דתני משירין לא משתבש דתנן רבי ישמעאל אומר נזיר לא יחוף ראשו באדמה מפני שמשיר את השער ומאן דתני משחירין לא משתבש דתנן השחור והזוג של ספרים אע"פ שנחלקו טמאין

11 Wer ‘maširin’ liest, liest nicht falsch, denn wir haben gelernt: R. Jišma͑él sagt, ein Naziräer dürfe sich den Kopf nicht mit Ton reiben, weil er das Haar ausfallen [mašir] macht.

יב ומאן דתני מנשירין לא משתבש דתנן מי שנשרו כליו במים מהלך בהם ואינו חושש אי נמי מהא דתנן איזהו לקט הנושר בשעת קצירה:

12 Wer ‘mašḥirin’ liest, liest nicht falsch, denn wir haben gelernt: Die Rasierzange und die Haarschneideschere sind verunreinigungsfähig, auch wenn sie geteilt wurden. Wer ‘manširin’ liest, liest nicht falsch, denn wir haben gelernt: Wenn einem [am Šabbath] seine Kleider ins Wasser gefallen [našru] sind, so darf er ohne Bedenken in ihnen gehen. Oder aus folgender Lehre: Was heißt Nachlese? Was beim Mähen herabfällt [nošer].

יג תנן משילין פירות דרך ארובה ביו"ט עד כמה א"ר זירא א"ר אסי ואמרי לה אמר רבי אסי א"ר יוחנן כאותה ששנינו מפנין ארבע וחמש קופות של תבן ושל תבואה מפני האורחים ומפני בטול בית המדרש

13 Wir haben gelernt: Man darf am Festtage Früchte durch eine Luke herablassen. Wieviel? R. Zera erwiderte im Namen R. Asis, und wie manche sagen, R. Asi im Namen R. Joḥanans: Wie wir gelernt haben: Man darf wegen der Gäste oder wegen der Störung des Studiums vier, sogar fünf Haufen Stroh oder Getreide forträumen. –

יד ודלמא שאני התם דאיכא בטול בית המדרש אבל הכא דליכא בטול בית המדרש לא א"נ התם היינו טעמא דארבע וחמש קופות שרי משום שבת דחמירא ולא אתי לזלזולי ביה אבל יו"ט דקיל ואתי לזלזולי ביה כלל כלל לא

14 Vielleicht ist es da anders, wo es sich um die Störung des Studiums handelt, nicht aber hierbei, wo keine Störung des Studiums vorliegt!? Oder aber, da aus dem Grunde, weil kein Geldschaden vorliegt, hierbei aber, wo ein Geldschaden vorliegt, ist auch mehr erlaubt!? Oder umgekehrt, da sind [nur] vier oder fünf Haufen erlaubt, weil der Šabbath streng ist, und man nicht verleitet wird, ihn zu mißachten,

טו אי נמי לאידך גיסא התם היינו טעמא דליכא הפסד ממון אבל הכא דאיכא הפסד ממון אפילו טובא נמי

15 am Festtage aber, der leichter ist, den zu mißachten man verleitet werden könnte, sollte überhaupt nichts erlaubt sein!?

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel