Beitzah 76

Kapitel 76

א הרי שנתערב לו קב חטין בעשרה קבין חטין של חבירו יאכל הלה וחדי אחיכו עליה אמר להו גולתיכו שקלי הדור אחיכו עליה
1 Sollte denn, wenn ein Kab Weizen des einen sich unter zehn eines anderen vermischt, dieser essen und sich freuen!? Als sie aber über ihn lachten, rief er: Habe ich euch etwa eure Röcke genommen!? Da lachten sie wiederum über ihn.
ב אמר רב אושעיא שפיר עבוד דאחיכו עליה מאי שנא חטין בשעורים דלא קאמר להו דהוה ליה מין בשאינו מינו ומין בשאינו מינו בטיל חטין בחיטין נמי נהי דלרבי יהודה לא בטיל לרבנן מבטל בטיל
2 R. Hošaja sprach: Sie hatten recht, daß sie über ihn lachten; von Weizen und Gerste sprach er wohl deshalb nicht, weil es verschiedene Arten sind, und eine Art sich in einer anderen Art sich verliert, und dasselbe gilt auch von Weizen und Weizen. Zugegeben, daß es sich nach R. Jehuda nicht verliert, nach den Rabbanan aber verliert es sich wohl,
ג אמר ליה רב ספרא משה שפיר קאמרת ולא שמיע להו הא דאמר רבי חייא קטוספאה משמיה דרב הבורר צרורות מגרנו של חברו חייב לשלם לו דמי חטים
3 R. Saphra sprach zu ihm: Moše, du hast recht. Jene haben jedoch das nicht gehört, was R. Ḥija aus Ktesiphon im Namen Rabhs gesagt hat, daß, wenn jemand in der Tenne seines Nächsten Geröll herausliest, er ihm den Wert des Weizens ersetzen müsse.
ד אלמא כילא חסריה הכא נמי כילא חסריה
4 Also deshalb, weil er ihm das Quantum vermindert hat, ebenso hat er auch hierbei das Quantum vermindert.
ה א"ל אביי ולא שני ליה למר בין ממון שיש לו תובעין לממון שאין לו תובעין
5 Abajje sprach zu ihm: Unterscheidet denn der Meister nicht zwischen dem Gelde, das man einfordern kann, und dem Gelde, das man nicht einfordern kann!?
ו א"ל וליטעמיך הא דאמר רב חסדא נבלה בטלה בשחוטה לפי שאי אפשר לשחוטה שתעשה נבלה
6 Dieser erwiderte: Wie willst du nach deiner Ansicht [folgendes erklären]: R. Ḥisda sagte: Aas verliert sich unter Geschlachtetem, weil Geschlachtetes nicht die Eigenschaft des Aases annehmen kann;
ז שחוטה אינה בטל' בנבלה לפי שאפשר לנבלה שתעשה שחוט'
7 das Geschlachtete verliert sich unter Aas nicht, weil das Aas die Eigenschaft des Geschlachteten annehmen kann. Verliert es sich hierbei nicht, wenn es einen Eigentümer hat!?
ח הכי נמי דכי אית לה בעלים לא בטלה וכי תימא הכי נמי והא תניא א"ר יוחנן בן נורי חפצי הפקר קונין שביתה אע"פ שאין להם בעלים דומין כמי שיש להם בעלים
8 Wolltest du sagen, dem sei auch so, so wird ja gelehrt: R. Joḥanan b.Nuri sagte: Herrenlose Sachen erwerben ihr Šabbathgebiet, und obgleich sie keinen Eigentümer haben, ist es ebenso, als hätten sie einen Eigentümer.
ט א"ל מי קא מדמית איסורא לממונא איסורא בטיל ממונא לא בטיל
9 Jener entgegnete: Willst du etwa ein rituelles Verbot mit einer Geldangelegenheit vergleichen!? Bei einem rituellen Verbote verliert sich [das Geringere], bei einer Geldangelegenheit aber nicht. –
י וטעמא מאי
10 Was ist nun der Grund? –
יא אביי אמר גזרה שמא תעשה עיסה בשותפות
11 Abajje erklärte, weil sie den Teig gemeinsam bereiten könnten;
יב רבא אמר תבלין לטעמ' עבידי וטעמ' לא בטיל
12 Raba erklärte, weil Gewürze des Geschmacks wegen verwendet werden, und was einen Geschmack verleiht, sich nicht verliert;
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel