Bekhorot 121

Kapitel 121

א והא דתאני יקריבו רבי שמעון היא דאמר מביאין קדשים לבית הפסול

1 die Lehre, daß sie darzubringen seien, gilt nach R. Šimo͑n, welcher sagt, man bringe Heiliges in den Untauglichenraum;

ב והא דתני ימותו ר' יהודה היא דאמר טעות מעשר תמורה הויא קסבר ר' יהודה תמורת מעשר מתה

2 und die Lehre, daß man sie verenden lasse, gilt nach R. Jehuda, welcher sagt, das irrtümlich als Zehnt bezeichnete gelte als Eingetauschtes, und R. Jehuda ist der Ansicht, das Eingetauschte des Zehnten lasse man verenden. –

ג וקסבר ר' יהודה תמורת מעשר מתה והתנן אמרו משום ר"מ אילו היה תמורה לא היה קרב מכלל דרבי יהודה סבר קרב

3 Ist R. Jehuda denn der Ansicht, man lasse das Eingetauschte des Zehnten verenden, wir haben ja gelernt: Man erwiderte im Namen R. Meírs: Wäre es Eingetauschtes, so würde es nicht dargebracht werden können. Demnach ist R. Jehuda der Ansicht, es sei darzubringen.

ד וכי תימא ר"מ למאי דסבירא ליה קאמר והתניא אין בין אחד עשר לשלמים אלא שזה עושה קדושה ליקרב וזה אין עושה קדושה ליקרב דברי ר' יהודה קדוש ליקרב הוא דלא הוא עביד הא איהו גופיה קריב

4 Wolltest du erwidern: R. Meír sage es nach seiner Ansicht, so wird ja gelehrt: ein Unterschied zwischen dem elften und dem Heilsopfer bestehe nur darin, indem dieses Heiligkeit zur Darbringung überträgt und jenes keine Heiligkeit zur Darbringung überträgt – so R. Jehuda. Heiligkeit zur Darbringung überträgt es nicht, wohl aber ist es selber darzubringen.

ה ועוד דתניא (ויקרא ג, א) אם מן הבקר לרבות אחד עשר לשלמים

5 Ferner wird gelehrt:Wenn vom Rinde, dies schließt das elfte als Heilsopfer ein.

ו יכול שאני מרבה אף התשיעי אמרת וכי הקדש לפניו מקדש או לאחריו מקדש הוי אומר לאחריו מקדש

6 Man könnte glauben, auch das neunte sei einzuschließen, so ist zu erwidern: überträgt das Heilige die Heiligkeit vorangehend oder folgend? Doch wohl folgend.

ז סתם סיפרא מני רבי יהודה וקתני מן הבקר לרבות אחד עשר לשלמים

7 Eine anonyme Lehre im Siphra ist ja von R. Jehuda, und eine solche lehrt: vom Rinde, dies schließt das elfte als Heilsopfer ein!? –

ח אלא תרגמה ר' שמעון ברבי אבא קמיה דר' יוחנן במעשר בזמן הזה עסקינן ומשום תקלה

8 Vielmehr, R. Šimo͑n b. R. Abba erklärte es vor R. Joḥanan, dies gelte vom Zehnten in der Jetztzeit, und zwar wegen eines Verstoßes. –

ט אי הכי מאי איריא תרי אפילו חד נמי לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא חד דלית ליה פסידא אבל תרי כיון דנפישי פסידא לישהינהו עד דניפול בהו מומא וליכלינהו קמ"ל

9 Wieso demnach zwei, dies sollte doch auch von einem gelten!? Dies ist selbstverständlich; selbstverständlich ist dies von einem, da kein [großer] Schaden vorliegt, zwei aber, wobei der Schaden groß ist, [könnte man glauben,] halte man bis sie einen Leibesfehler bekommen und verzehre sie, so lehrt er uns.

י איתמר האומר לשלוחו צא ועשר עלי רב פפי משמיה דרבא אמר קרא לתשיעי עשירי קדוש ולאחד עשר עשירי אינו קדוש ורב פפא אמר אפילו קרא לתשיעי עשירי אינו קדוש דאמר ליה לתקוני שדרתיך ולא לעוותי

10 Es wurde gelehrt: Wenn jemand zu seinem Vertreter gesagt hat, daß er gehe; und für ihn den Zehnten entrichte, so ist, wie R. Papi im Namen Rabas sagt, wenn dieser das neunte als zehntes bezeichnet hat, dieses heilig, und wenn das elfte als zehntes, dieses nicht heilig. R. Papa aber sagt, auch wenn er das neunte als zehntes bezeichnet hat, sei es nicht heilig, denn er kann zu ihm sagen: ich habe dich zur Nutzbringung beauftragt und nicht zur Schädigung. –

יא ומאי שנא מהא דתנן האומר לשלוחו צא ותרום תורם כדעת בעל הבית

11 Womit ist es hierbei anders als bei der folgenden Lehre: Wenn jemand zu seinem Vertreter gesagt hat, daß er gehe und für ihn die Hebe absondere, so hebe er sie nach dem Wunsche des Hausherrnab,

יב אם אינו יודע דעתו של בעל הבית תורם בבינונית אחד מנ' פיחת עשרה או הוסיף עשרה תרומתו תרומה

12 und wenn er den Wunsch des Hausherrn nicht kennt, so entrichte er sie eines von fünfzig vom Mittelmäßigen; hat er zehn weniger oder zehnmehr abgehoben, so ist seine Abhebung gültig!? –

יג אמרי התם כיון דאיכא דתרים בעין יפה ואיכא דתרים בעין רעה אמר להכי אמדתיך הכא טעותא היא אמר לא איבעי לך למיטעי:

13 Ich will dir sagen, da kann er, da mancher mit scheelem Auge und mancher mit gönnendem Auge die Hebe entrichtet, sagen, er habe ihn auf soviel eingeschätzt, hierbei aber liegt ein Irrtum vor, und jener kann zu ihm sagen: du solltest dich nicht irren.

יד <big>הדרן עלך מעשר בהמה וסליקא ליה מסכת בכורות</big>

Vorheriges Kapitel