Bekhorot 50

Kapitel 50

א וחכמים אוסרין דברי ר' יהודה אמר לו ר' יוסי לא בזה התיר עקביא בן מהללאל אלא שער בעל מום שנשר והניחו בחלון ואחר כך מת בזה עקביא בן מהללאל מתיר וחכמים אוסרין

1 UND NACH DEN WEISEN VERBOTEN – SO R. JEHUDA. R. JOSE SPRACH ZU IHM: NICHT HIERBEI ERLAUBT A͑QABJA B. MAHALALÉL, SONDERN IN DEM FALLE, WENN MAN VON EINEM FEHLERBEHAFTETEN ERSTGEBORENEN AUSGEFALLENES HAAR AUFS FENSTER GELEGT HAT UND ES NACHHER VERENDET IST. A͑QABJA B. MAHALALÉL ERLAUBT ES UND DIE WEISEN VERBIETEN ES.

ב צמר המדולדל בבכור את שנראה עם הגיזה מותר ואת שאינו נראה עם הגיזה אסור:

2 DIE GELOCKERTE WOLLE AM ERSTGEBORENEN IST, SOWEIT SIE EINHEITLICH MIT DER SCHURWOLLEERSCHEINT, ERLAUBT, UND WAS NICHT [EINHEITLICH] MIT DER SCHURWOLLE ERSCHEINT, VERBOTEN.

ג <big>גמ׳</big> מכלל דאסר השתא במת שרי שחטו מיבעיא

3 GEMARA. Demnachverbietet er es, [wenn geschlachtet;] wenn es von einem verendetenerlaubt ist, um wie viel mehr von einem geschlachteten!? –

ד אלא לא בזה התיר עקביא וחכמים אוסרין שחטו דברי הכל שרי כי פליגי במת

4 Vielmehr, nicht hierbei erlaubt es A͑qabja und verbieten es die Weisen. Wenn geschlachtet, stimmen alle überein, daß es erlaubt sei, sie streiten nur, wenn verendet.

ה אמר רבי אסי אמר ריש לקיש מחלוקת בשהתירו מומחה דמר סבר גזרינן דלמא אתי לשהוייה ומר סבר לא גזרינן אבל לא התירו מומחה דברי הכל אסור

5 R. Asi sagte im Namen des Reš Laqiš: Sie streiten nur über den Fall, wenn ein Bewährter eserlaubt hat, denn einer ist der Ansicht, es sei zu befürchten, man könnte es behalten, und einer ist der Ansicht, dies sei nicht zu befürchten; wenn aber ein Bewährter es nicht erlaubt hat, stimmen alle überein, daß es verbotenist.

ו מתיב רב ששת בעלי מומין אוסרין בכ"ש ורבי יוסי אומר יבקר

6 R. Šešeth wandte ein: Fehlerbehaftete machen verboten in jedem Verhältnisse; R. Jose sagt, es sei zu untersuchen.

ז והוינן בה מאי יבקר אלימא דבעל מום הוא ולישקליה מכלל דתנא קמא אמר לאו

7 Hierzu wandten wir ein: was heißt untersuchen, wollte man sagen, ob es fehlerbehaftet ist, und man entferne es, so wäre demnach der erste Autor der Ansicht, dem sei nichtso!?

ח אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה הכא בגיזת בכור בעל מום עסקינן שנתערבו בגיזי חולין ומאן תנא קמא רבי יהודה היא דאמר נשחטו אסרי רבנן ורבי יוסי לטעמיה דאמר נשחטו שרו רבנן

8 Und R. Naḥman erklärte im Namen des Rabba b. Abuha, hier werde von der Schur eines fehlerbehafteten Erstgeborenen gesprochen, die mit der Schur von profanen vermischt worden ist, und der erste Autor sei R. Jehuda, welcher sagt, wenn geschlachtet, sei esnach den Rabbanan verboten. R. Jose vertritt hierbei seine Ansicht, denn er sagt, wenn geschlachtet, sei es nach den Rabbanan erlaubt.

ט וקתני יבוקר מאי יבוקר לאו אי מום קבוע אי מום עובר הוא אף על גב שלא התירו מומחה

9 Er lehrt nun, es sei zu untersuchen, und unter untersuchen ist wohl zu verstehen, ob es ein bleibender Fehler oder ein vorübergehender Fehler ist, obgleich ein Bewährter es nicht erlaubt hat!?

י אמר רבא לא יבוקר אי התירו מומחה אין ואי לא לא

10 Raba erwiderte: Nein, untersuchen: hat ein Bewährter es erlaubt, so ist es recht, sonst aber nicht.

יא כי סליק רבין אמרה לשמעתא קמיה דרבי ירמיה אמר בבלאי טפשאי משום דיתבי בארעא דחשוכא אמרי שמעתא דמחשכן לא שמיע להו הא דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן מחלוקת בשבדק ולא מצא

11 Als Rabin kam, trug er diese Lehre R. Jirmeja vor, und dieser sprach: Die törichten Babylonier tragen, weil sie in einem finsteren Lande wohnen, finstere Lehren vor. Sie haben das nicht gehört, was R. Ḥija b. Abba im Namen R. Joḥanans gesagt hat: Der Streit besteht über den Fall, wenn man untersucht und nicht gefundenhat,

יב וקמיפלגי בפלוגתא דר"מ ורבנן דתנן שהיה ר"מ אומר כל דבר שהיה בחזקת טומאה לעולם הוא בטומאתו עד שיתוודע הטומאה

12 und sie führen denselben Streit wie R. Meír und die Rabbanan. Wir haben nämlich gelernt: R. Meír sagte: Was im Zustande der Unreinheit sich befindet, gilt solange als unrein, bis du ermittelt hast, wo die Unreinheitsich befindet.

יג וחכמים אומרים חופר עד שמגיע לסלע או לבתולה

13 Die Weisen sagen, man grabe solange, bis man auf Felsen oder jungfräulichen Boden stößt.

יד ר' אסי אמר רבי יוחנן מחלוקת כשבדק ומצא וקמיפלגי בפלוגתא דרבי ור"ש בן גמליאל

14 R. Asi aber sagte im Namen R. Joḥanans: Der Streit besteht über den Fall, wenn man untersucht und [das fehlerbehaftete] gefundenhat, und sie führen denselben Streit wie Rabbi und R. Šimo͑n b. Gamliél,

טו דתניא שדה שאבד בה קבר נכנס בתוכה טמא נמצא בתוכה קבר נכנס לתוכה טהור שאני אומר הוא קבר שאבד הוא קבר שנמצא דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר תיבדק כל השדה כולה

15 denn es wird gelehrt: Wenn auf einem Felde ein Grab sich verloren hat, so ist, wer da hinkommt, unrein; wird da ein Grab aufgefunden, so ist, wer da hinkommt, rein, denn man nehme an, das verlorene Grab sei mit dem aufgefundenen Grabe identisch – so Rabbi; R. Šimo͑n b. Gamliél sagt, das ganze Feld müsse untersuchtwerden. –

טז ור' אסי מאי טעמא לא אמר כרבי חייא בר אבא אמר לך בשלמא גבי טומאה אימר בא עורב ונטלה בא עכבר ונטלה אלא הכא בעל מום להיכא אזיל ואידך אימר מום עובר הוה ואיתסי

16 Weshalb sagt R. Asi nicht wie R. Ḥija b. Abba? – Er kann dir erwidern: allerdings ist es bei der Unreinheit möglich, daß ein Rabe gekommen ist und es fortgenommen hat, daß eine Maus gekommen ist und es fortgenommenhat, wo aber soll hierbei das fehlerbehaftetehingekommen sein. – Und jener!? – Es war vielleicht ein vorübergehender Leibesfehler und ist geschwunden. –

יז ורבי חייא בר אבא מאי טעמא לא אמר כר' אסי אמר לך בשלמא שדה דרכה למיקבר בה כי היכי דקבר בה האי קבר אינש אחרינא אלא קדשים כיון דבדקו לן וקיימי דרכייהו למיפל בהו מומא ואידך אגב דמנגחי אהדדי שכיח בהו מומא

17 Weshalb sagt R. Ḥija b. Abba nicht wie R. Asi? – Er kann dir erwidern: allerdings kann auf einem Felde, auf dem man zu begraben pflegt, wie da einer einen begraben hat, auch ein andrer einen begraben haben, ist es aber beim Heiligen anzunehmen, daß sie, nachdem man [die Tiere] untersucht hat, einen Leibesfehler bekommen haben!? – Und jener!? – Da sie miteinander bocken, kommen bei ihnen Leibesfehler vor.

יח מיתיבי התולש צמר מבכור תם אע"פ שנולד בו מום ושחטו אסור טעמא דתם

18 Man wandte ein: Hat man von einem fehlerfreien Erstgeborenen Wolle ausgerupft, so ist sie, auch wenn es einen Leibesfehler bekommen und man es geschlachtet hat, verboten.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel