Bekhorot 55

Kapitel 55

א ואידך אי מהתם איכא למימר חזה ושוק של תודה

1 Und jener!? Wenn hieraus, so könnte man glauben, wie Brust und Keule des Dankopfers. –

ב ואידך אמר קרא לך יהיה הוסיף לך הכתוב הויה אחרת בבכור

2 Und der andre!? – Die Schrift sagt sei dein, damit hat die Schrift beim Erstgeborenen ein zweites Sein hinzugefügt. –

ג ואידך הא מהתם איכא למימר האי יהיה לך לימד על בכור בעל מום שנותנו לכהן שלא מצינו לו בכל התורה כולה

3 Und jener!? – Wenn hieraus, so könnte man glauben, [die Worte] sei dein lehren, daß man das fehlerbehaftete Erstgeborene dem Priester gebe, was wir sonst in der ganzen Tora nicht finden. –

ד ואידך אמר ובשרם אחד תם ואחד בעל מום ואידך ובשרם דהני בכורות דכולהו ישראל קאמר:

4 Und der andre!? – Es heißt und ihrFleisch, einerlei ob fehlerfrei oder fehlerbehaftet. – Und jener!? – Und ihr Fleisch, jener Erstgeborenen, das heißt: aller Jisraéliten.

ה נולד לו מום בתוך שנתו רשאי לקיימו כל י"ב חדש: איבעיא להו היכי קאמר נולד לו בתוך שנתו רשאי לקיימו כל י"ב חדש ולאחר שנתו נמי שלשים או דלמא היכא דנולד בו מום בתוך שנתו רשאי לקיימו כל שנים עשר חדש ותו לא והיכא דנולד לו אחר שנתו אינו רשאי לקיימו אלא שלשים

5 HAT ES INNERHALB DES JAHRES EINEN LEIBESFEHLER BEKOMMEN, SO DARF MAN ES VOLLE ZWÖLF MONATE HALTEN. Sie fragten: Wie meint er es: hat es innerhalb des Jahres [einen Leibesfehler] bekommen, so darf man es volle zwölf Monate halten, und außerdem dreißig Tage nach dem Jahre, oder aber darf man es, wenn es innerhalb des Jahres einen Leibesfehler bekommen hat, volle zwölf Monate halten, länger aber nicht, und wenn es einen nach Ablauf des Jahres bekommen hat, nur dreißig Tage halten? –

ו ת"ש דתניא בכור בזמן הזה עד שלא נראה להראותו לחכם רשאי לקיימו שתים ושלש שנים ומשנראה להראותו לחכם נולד לו מום בתוך שנתו רשאי לקיימו כל שנים עשר חדש

6 Komm und höre: Es wird gelehrt: Das Erstgeborene darf man in der Jetztzeit, solange nichts bemerkt wordenist, es einem Gelehrten zu zeigen, zwei oder drei Jahre halten; ist etwas bemerkt worden, es einem Gelehrten zu zeigen, so darf man, wenn der Leibesfehler innerhalb des Jahres entstanden ist, es volle zwölf Monate halten,

ז אחר שנתו אינו רשאי לקיימו אפילו יום אחד ואפילו שעה אחת אבל מפני השבת אבידה לבעלים אמרו רשאי לקיימו שלשים יום

7 und wenn nach einem Jahre, nicht einen Tag, und nicht einmal eine Stunde. Als Ablieferung des Verlorenen an den Eigentümer, sagten sie, darf man es jedoch dreißig Tage halten. –

ח ועדיין תיבעי לי שלשים יום אחר שנתו או דלמא קודם שנתו

8 Aber immerhin ist es ja noch fraglich: dreißig Tage auch nach Ablauf des Jahres, oder nur vor Ablauf des Jahres. –

ט ת"ש נולד לו מום בחמשה עשר יום בתוך שנתו משלימין לו חמשה עשר יום אחר שנתו ש"מ מסייע לרבי אלעזר דאמר רבי אלעזר נותנין לו שלשים יום משעה שנולד בו מום

9 Komm und höre: hat es einen Leibesfehler bekommen fünfzehn Tage innerhalbdes Jahres, so ergänze man ihm fünfzehn Tage nach dem Jahre. Schließe hieraus. Dies ist eine Stütze für R. Elea͑zar, denn R. Elea͑zar sagte, man gewähre ihm dreißig Tage von der Stunde an, in der es den Leibesfehler bekommen hat.

י איכא דאמרי א"ר אלעזר מנין לבכור שנולד בו מום בתוך שנתו שנותנין לו שלשים יום אחר שנתו שנאמר (דברים טו, כ) לפני ה' אלהיך תאכלנו שנה בשנה איזו הן ימים החשובין שנה הוי אומר אלו שלשים יום

10 Manche lesen: R. Elea͑zar sagte: Woher, daß, wenn ein Erstgeborenes innerhalb des Jahres einen Leibesfehler bekommen hat, man ihm dreißig Tage nach dem Jahre gewähre? Es heißt:vor dem Herrn, deinem Gott, sollst da es essen, Jahr für Jahr, und die Tage, die als Jahre gelten, sind die dreißig Tage.

יא מיתיבי נולד לו מום בחמשה עשר יום בתוך שנתו משלימין לו חמשה עשר יום אחר שנתו השלמה אין מיהבא לא תיובתא דרבי אלעזר תיובתא:

11 Man wandte ein: Hat es einen Leibesfehler am fünfzehnten Tage innerhalb des Jahres bekommen, so ergänze man ihm fünfzehn Tage nach dem Jahre. Ergänzen wohl, nicht aber gewähren!? Dies ist eine Widerlegung R. Elea͑zars. Eine Widerlegung.

יב <big>מתני׳</big> השוחט את הבכור ומראה את מומו ר' יהודה מתיר רבי מאיר אומר הואיל ונשחט שלא ע"פ מומחה אסור מי שאינו מומחה ורואה את הבכור ונשחט על פיו הרי זה יקבר וישלם מביתו:

12 WENN JEMAND DAS ERSTGEBORENE GESCHLACHTET HAT UND NACHHER DEN LEIBESFEHLER ZEIGT, SO IST ES NACH R. JEHUDA ERLAUBT; R. MEÍR SAGT, DA ES OHNE [ERLAUBNIS] EINES BEWÄHRTEN GESCHLACHTET WORDEN IST, SEI ES VERBOTEN. WENN JEMAND, DER NICHT BEWÄHRTER IST, DAS ERSTGEBORENE BESICHTIGT UND MAN ES AUF SEINE ENTSCHEIDUNG HIN GESCHLACHTET HAT, SO IST ES ZU BEGRABEN, UND ER ERSETZE ES AUS SEINEM VERMÖGEN.

יג <big>גמ׳</big> אמר רבה בר בר חנה בדוקין שבעין דכולי עלמא לא פליגי דאסור מפני שהן משתנין לא נחלקו אלא במומין שבגוף דרבי מאיר סבר גזרינן מומין שבגוף אטו דוקין שבעין ורבי יהודה סבר לא גזרינן מומין שבגוף אטו דוקין שבעין

13 GEMARA. Rabba b. Bar Ḥana sagte: Über ein Häutchen am Auge streitet niemand, ob es verboten ist, weil es sich verändert, sie streiten nur über einen Leibesfehler am Körper. R. Meír ist der Ansicht, man habe bei Leibesfehlern am Körper ein Häutchen am Auge berücksichtigt, und R. Jehuda ist der Ansicht, man habe nicht bei Leibesfehlern ein Häutchen am Auge berücksichtigt.

יד תניא נמי הכי השוחט את הבכור ומראה את מומיו ר' יהודה אומר בדוקין שבעין אסור מפני שהן משתנין במומין שבגוף מותר מפני שאין משתנין רבי מאיר אומר אחד זה ואחד זה אסור מפני שהן משתנין מפני שהן משתנין סלקא דעתך מומין שבגוף מי משתנין אלא מפני המשתנין

14 Desgleichen wird gelehrt: Wenn man das Erstgeborene geschlachtet hat und nachher den Leibesfehler zeigt, so ist es, wie R. Jehuda sagt, wenn es ein Häutchen am Auge ist, verboten, weil er sich verändert, wenn aber ein Leibesfehler am Körper, erlaubt, weil er sich nicht verändert. R. Meír sagt, sowohl bei diesem als auch bei jenem sei es verboten, weil sie sich verändern. – ‘Weil sie sich verändern’, wie kommst du darauf, verändern sich denn Leibesfehler am Körper!? – Vielmehr, wegen der sich verändernden.

טו אמר רב נחמן בר יצחק

15 R. Naḥman b. Jiçḥaq sagte:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel