Bekhorot 65

Kapitel 65

א ובית הלל הני מילי תם אבל בעל מום כתיב (דברים טו, כב) הטמא והטהור יחדיו יאכלנו ומה טמא שאינו אוכל בקדשים קלים אוכל בבכור זר שאוכל בקדשים קלים אינו דין שיאכל בבכור

1 Und die Schule Hillels!? – Dies gilt nur von einem fehlerfreien, von einem fehlerbehafteten aber heißt es:der Unreine und der Reine, zusammen (mögen sie es essen). Wenn ein Unreiner, der Minderheiliges nicht essen darf, vom Erstgeborenen essen darf, um wieviel mehr darf ein Gemeiner, der Minderheiliges essen darf, vom Erstgeborenen essen. –

ב איכא למיפרך מה לטמא שכן הותר מכללו בעבודת צבור

2 Es ist ja aber zu widerlegen: wohl der Unreine, dem von der Allgemeinheit heraus der Gemeindetempeldienst erlaubtwurde!? –

ג וב"ה אטו בעבודה קאמר באכילה קאמרינן אכילת זר עדיף

3 Und die Schule Hillels!? – Wir sprechen nicht vom Tempeldienste, wir sprechen vom Essen, und hinsichtlich des Essens ist ein Gemeiner bevorzugter.

ד ורבי עקיבא מתיר ואפי' עובדי כוכבים מ"ט דרבי עקיבא (דברים טו, כב) כצבי וכאיל מה צבי ואיל מותר לעובדי כוכבים אף פסולין מותר לעובדי כוכבים

4 «R. A͑qiba erlaubt sogar Nichtjuden.» Was ist der Grund R. A͑qibas? – Wie Hirsch und Reh; wie Hirsch und Reh einem Nichtjuden erlaubt sind, ebenso ist auch das Erstgeboreneeinem Nichtjuden erlaubt. –

ה ואידך תלתא צבי ואיל כתיבי חד לכדרבי יצחק וחד לכדר' אושעיא וחד לכדרבי אלעזר הקפר

5 Und jener!? – Es heißt dreimalHirsch und Reh; einmal wegen der Lehre des R. Jiçḥaqund des R. Oša͑ja, einmal wegen der Lehre des R. Elea͑zar Haqappar,

ו ואידך מה צבי ואיל פטורים מן הבכורה אף פסולי המוקדשין פטורין מן הבכורה

6 und einmal: wie Hirsch und Reh erstgeburtsfrei sind, ebenso ist das untauglich gewordene Opfertier erstgeburtsfrei.

ז ת"ר בכור אין מאכילין אותו לנדות דברי בית שמאי וב"ה אומרים מאכילין אותו לנדות מ"ט דב"ש דכתיב (במדבר יח, יח) ובשרם יהיה לך מה התם נדות לא אף הכא נדות לא

7 Die Rabbanan lehrten: Man darf vom Erstgeborenen nicht Menstruierenden zu essen geben – Worte der Schule Šammajs; die Schule Hillels sagt, man dürfe davon Menstruierenden zu essen geben. Was ist der Grund der Schule Šammajs? – Es heißt:und ihr Fleisch sei dein; wie dakeiner Menstruierenden, ebenso hier keiner Menstruierenden. –

ח וב"ה הני מילי תם אבל בעל מום הטמא והטהור אכלה

8 Und die Schule Hillels!? – Dies gilt nur von einem fehlerfreien, vom fehlerbehafteten aber [heißt es]: der Unreine und der Reine (mögen es essen). –

ט וב"ש ה"מ היכא דאין טומאה יוצאה עליו מגופו אבל היכא דטומאה יוצאה עליו מגופו לא

9 Und die Schule Šammajs!? – Dies nur, wenn die Unreinheit nicht aus dem Körper kommt, nicht aber, wenn die Unreinheit aus dem Körper kommt.

י דאשכחן דפליג רחמנא בין טומאה יוצאה עליו מגופו לבין שאין טומאה יוצאה עליו מגופו דתנן הפסח שבא בטומאה לא יאכלו ממנו זבים ומצורעין וזבות ונדות ויולדות

10 Wir finden nämlich, daß der Allbarmherzige zwischen der Unreinheit, die aus dem Körper kommt, und der Unreinheit, die nicht aus dem Körper kommt, unterscheidet, denn wir haben gelernt: Ist das Pesaḥopfer in Unreinheit dargebracht worden, so dürfen flußbehaftete Männer, Aussätzige, flußbehaftete Weiber, Menstruierende und Wöchnerinnen nicht davon essen. –

יא וב"ה התם הוא דגלי רחמנא (במדבר ט י) טמא נפש אבל הכא טמא סתמא כתיב לא שנא

11 Und die Schule Hillels!? – Da hat die Tora ausdrücklich bekundet:an einer Person verunreinigt, hierbei heißt es schlechthin der Unreine, ohne Unterschied.

יב ת"ר אין מרגילין ביום טוב כיוצא בו אין מרגילין בבכור ולא בפסולי המוקדשין

12 Die Rabbanan lehrten: Man darf am Feiertage nicht die Haut von den Füßen ausabziehen; desgleichen darf man beim Erstgeborenen nicht die Haut von den Füßen aus abziehen, und nicht beim untauglich gewordenen Opfertiere.

יג בשלמא יום טוב דקא טרח טירחא דלא חזי ליה אלא בכור מאן תנא אמר רב חסדא בית שמאי היא דאמר אין מאכילין אותו לנדות

13 Allerdings am Feiertage, weil dies eine Mühe ist, von der man dann keinen Gebrauch macht, wer aber lehrte dies vom Erstgeborenen? R. Ḥisda erwiderte: Es ist die Schule Šammajs, welche sagt, man dürfe es Menstruierenden nicht zu essen geben. –

יד ולא בפסולי המוקדשין מאן תנא אמר רב חסדא רבי אלעזר בר' שמעון היא דתנן היו לפניו שתי חטאות אחת תמימה ואחת בעלת מום תמימה תקרב בעלת מום תיפדה

14 «Und nicht beim untauglich gewordenen Opfertiere.» Wer ist der Autor? R. Ḥisda erwiderte: Es ist R. Elea͑zar b. R. Šimo͑n, denn wir haben gelernt: Wenn er vor sich zwei Sündopferhat, eines fehlerfrei und eines fehlerbehaftet, so ist das fehlerfreie darzubringen und das fehlerbehaftete auszulösen;

טו נשחטה בעלת מום אם עד שלא נזרק דמה של תמימה מותרת אם משנזרק דמה של תמימה אסורה

15 ist das fehlerbehaftete geschlachtetworden, so ist es, wenn bevor das Blut des fehlerfreien gesprengt worden ist, erlaubt, und wenn nachdem das Blut des fehlerfreien gesprengt worden ist, verboten.

טז ר"א ברבי שמעון אומר אפילו בשר בקדירה ונזרק דמה של תמימה אסורה

16 R. Elea͑zar b. R. Šimo͑n sagt, selbst wenn das Fleisch sich bereits im Topfe befindet, das Blut des fehlerfreien aber gesprengt worden ist, sei es verboten. –

יז ורב חסדא לוקמה כולה כב"ש דלמא עד כאן לא קאמרי ב"ש אלא בבכור דקדושתו מרחם אבל פסולי המוקדשין דאין קדושתו מרחם לא

17 Sollte sie doch R. Ḥisda ganz der Schule Šammajs addizieren!? – Die Schule Šammajs sagt dies vielleicht nur vom Erstgeborenen, das vom Mutterleibe aus heilig ist, nicht aber von untauglich gewordenen Opfertieren, die nicht vom Mutterleibe aus heilig sind. –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel