Berakhot 20

Kapitel 20

א א"ר חנן אפי' בעל החלומות אומר לו לאדם למחר הוא מת אל ימנע עצמו מן הרחמים שנאמר (קהלת ה, ו) כי ברוב חלומות והבלים ודברים הרבה כי את האלהים ירא

1 R. Ḥanan sagte: Selbst wenn der Traumengel zu einem Menschen sagt, daß er morgen sterben werde, verzweifle er nicht an der Barmherzigkeit, denn es heißt: wo viele Träume, da Eitelkeit und viele Worte; vielmehr fürchte Gott.

ב מיד (ישעיהו לח, ב) ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ה'

2 Hierauf: da kehrte Ḥizqijahu sein Antlitz zur Wand und betete zum Herrn. –

ג מאי קיר אמר רשב"ל מקירות לבו שנא' (ירמיהו ד, יט) מעי מעי אוחילה קירות לבי וגו'

3 Worauf deutet [das Wort] Wand? R. Šimo͑n b. Laqiš erwiderte: Daß er aus den Wänden seines Herzens [betete], wie es beißt: mein Eingeweide, mein Eingeweide, ich bete aus den Wänden meines Herzens.

ד ר' לוי אמר על עסקי הקיר אמר לפניו רבונו של עולם ומה שונמית שלא עשתה אלא קיר אחת קטנה החיית את בנה אבי אבא שחפה את ההיכל כולו בכסף ובזהב על אחת כמה וכמה (ישעיהו לח, ג) זכר נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעיניך עשיתי

4 R. Levi erwiderte: In betreff der Wand. Er sprach nämlich vor ihm: Herr der Welt, wenn du den Sohn der Šunamith, die nur eine kleine Wand gemacht hatte, wiederbelebt hast, um wieviel mehr mich, wo doch mein Ahnherr den ganzen Tempel mit Silber und Gold bedeckt hat! Gedenke doch, daß ich vor dir gewandelt bin in Wahrheit und mit ganzem Herzen, und was recht ist in deinen Augen, habe ich getan. –

ה מאי והטוב בעיניך עשיתי א"ר יהודה אמר רב שסמך גאולה לתפלה ר' לוי אמר שגנז ספר רפואות

5 Was bedeuten [die Worte]: und was recht ist in deinen Augen, habe ich getan? – R. Jehuda erwiderte im Namen Rabhs: Er hat den Erlösungssegen an das Gebet angeschlossen. R. Levi sagte, er habe das Heilmittelbuch versteckt.

ו תנו רבנן ששה דברים עשה חזקיהו המלך על ג' הודו לו ועל ג' לא הודו לו

6 Die Rabbanan lehrten: Sechs Verfügungen traf der König Ḥizqijahu; in dreien stimmten sie ihm bei, in dreien stimmten sie ihm nicht bei.

ז על ג' הודו לו גנז ספר רפואות והודו לו כתת נחש הנחשת והודו לו גירר עצמות אביו על מטה של חבלים והודו לו

7 In dreien stimmten sie ihm bei: er versteckte das Heilmittelbuch, und sie stimmten ihm bei; er zertrümmerte die kupferne Schlange, und sie stimmten ihm bei; er schleifte die Gebeine seines Vaters auf einer Strickbahre, und sie stimmten ihm bei.

ח ועל ג' לא הודו לו סתם מי גיחון ולא הודו לו קצץ דלתות היכל ושגרם למלך אשור ולא הודו לו עבר ניסן בניסן ולא הודו לו

8 In dreien stimmten sie ihm nicht bei: er sperrte das Wasser des Gihon ab, und sie stimmten ihm nicht bei; er zerschlug die Tempeltüren und schickte sie dem König von Ašur, und sie stimmten ihm nicht bei; er machte den Nisan im Nisan zum Schaltmonat, und sie stimmten ihm nicht bei. –

ט ומי לית ליה לחזקיהו (שמות יב, ב) החדש הזה לכם ראש חדשים זה ניסן ואין אחר ניסן

9 Kannte denn Ḥizqijahu nicht [den Schriftvers]: dieser Monat sei euch der erste der Monate, nur dieser soll Nisan sein, nicht aber soll ein anderer Nisan sein? –

י אלא טעה בדשמואל דאמר שמואל אין מעברין את השנה ביום שלשים של אדר הואיל וראוי לקובעו ניסן סבר הואיל וראוי לא אמרינן:

10 Vielmehr, er irrte sich in [der Lehre] Šemuéls. Šemuél sagte nämlich: Man mache am dreißigsten Tage des Adar das Jahr nicht mehr zum Schaltjahre, weil es möglich ist, daß man ihn zum Nisan hinzuzieht. Er aber war der Ansicht, daß wir die Möglichkeit nicht berücksichtigen.

יא א"ר יוחנן משום ר' יוסי בן זמרא כל התולה בזכות עצמו תולין לו בזכות אחרים וכל התולה בזכות אחרים תולין לו בזכות עצמו

11 R. Joḥanan sagte im Namen des R. Jose b. Zimra: Wer sich auf sein eigenes Verdienst beruft, bei dem berücksichtigt man das Verdienst anderer, und wer sich auf das Verdienst anderer beruft, bei dem berücksichtigt man sein eigenes Verdienst.

יב משה תלה בזכות אחרים שנא' (שמות לב, יג) זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך תלו לו בזכות עצמו שנאמר (תהלים קו, כג) ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית

12 Moše berief sich auf das Verdienst anderer, denn es heißt: gedenke doch deiner Knechte Abraham, Jiçḥaq und Jisraél, und man berücksichtigte sein eigenes Verdienst, denn es heißt: er gedachte sie zu vertilgen, wenn ihm nicht sein Aaserwählter, Moše, in den Riß getreten wäre, um seinen Grimm abzuwenden, daß er nicht verderbe.

יג חזקיהו תלה בזכות עצמו דכתיב זכר נא את אשר התהלכתי לפניך תלו לו בזכות אחרים שנא' (מלכים ב יט, לד) וגנותי אל העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי והיינו דריב"ל דאמר ריב"ל מאי דכתיב (ישעיהו לח, יז) הנה לשלום מר לי מר אפי' בשעה ששיגר לו הקב"ה שלום מר הוא לו:

13 Ḥizqijahu hingegen berief sich auf sein eigenes Verdienst, denn es heißt: gedenke doch, daß ich vor dir gewandelt, und man berücksichtigte bei ihm das Verdienst anderer, denn es heißt: ich werde diese Stadt schützen, sie zu retten, um meinetwillen und um meines Knechtes David willen. Das ist es, was R. Jehošua͑ b. Levi gesagt hat; denn R. Jehošua͑ b. Levi sagte: Siehe, um den Frieden ist es mir bitter, o bitter; selbst zur Stunde, wo der Heilige, gepriesen sei er, ihm Frieden geschickt hatte, war es ihm bitter.

יד (מלכים ב ד, י) נעשה נא עליית קיר קטנה

14 Wir wollen ein kleines Wandobergemach errichten.

טו רב ושמואל חד אמר עלייה פרועה היתה וקירוה וחד אמר אכסדרה גדולה היתה וחלקוה לשנים

15 Rabh und Šemuél [streiten hierüber]. Einer sagt, es war ein offenes Obergemach, und sie bedachten es, und einer sagt, es war eine große Halle, und sie teilten sie in zwei Teile. –

טז בשלמא למ"ד אכסדרה היינו דכתיב קיר אלא למ"ד עלייה מאי קיר

16 Erklärlich ist es nach demjenigen, welcher sagt, es war eine Halle, daß es Wand heißt, was aber bedeutet Wand nach demjenigen, welcher sagt, es war ein offenes Obergemach!? –

יז שקירוה

17 Daß sie es bedachten. –

יח בשלמא למ"ד עלייה היינו דכתיב עליית אלא למ"ד אכסדרה מאי עליית

18 Erklärlich ist es nach demjenigen, welcher sagt, es war ein Obergemach, daß es Obergemach heißt, was aber bedeutet Obergemach nach demjenigen, welcher sagt, es war eine Halle!? –

יט מעולה שבבתים.

19 Das gemächlichste im Haus.

כ ונשים לו שם מטה ושולחן וכסא ומנורה

20 Und wir wollen ihm dort Bett, Tisch, Stuhl und Lampe hineinsetzen.

כא אמר אביי ואיתימא ר' יצחק הרוצה להנות יהנה כאלישע ושאינו רוצה להנות אל יהנה כשמואל הרמתי שנאמר (שמואל א ז, יז) ותשובתו הרמתה כי שם ביתו וא"ר יוחנן שכל מקום שהלך שם ביתו עמו.

21 Abajje, nach anderen, R. Jiçḥaq, sagte: Wer [von Fremden] genießen will, genieße, wie Eliša͑, wer aber nicht genießen will, genieße nichts, wie Šemuél aus Rama, denn es heißt: und er pflegte nach Rama zurückzukehren, denn dort hatte er sein Haus, worüber R. Joḥanan sagte, wo er hinging, führte er sein Haus mit sich.

כב (מלכים ב ד, ט) ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא א"ר יוסי בר' חנינא מכאן שהאשה מכרת באורחין יותר מן האיש

22 Und sie sprach zu ihrem Manne: Siehe, ich weiß, daß er ein heiliger Gottesmann ist. R. Jose b. Ḥanina sagte: Hieraus, daß die Frau die Gäste besser erkennt als der Mann.

כג קדוש הוא מנא ידעה רב ושמואל חד אמר שלא ראתה זבוב עובר על שולחנו וחד אמר סדין של פשתן הציעה על מטתו ולא ראתה קרי עליו

23 Ein Heiliger. Woran merkte sie dies? – Rabh und Šemuél [streiten hierüber]. Einer sagt, sie bemerkte niemals eine Fliege über seinen Tisch fliegen, und einer sagt, sie hatte ein Linnentuch über sein Bett gebreitet und niemals daran Samenerguß bemerkt.

כד קדוש הוא א"ר יוסי בר' חנינא הוא קדוש ומשרתו אינו קדוש (שנא') (מלכים ב ד, כז) ויגש גיחזי להדפה א"ר יוסי בר' חנינא שאחזה בהוד יפיה.

24 Er ein Heiliger. R. Jose b. R. Ḥanina sagte: Er ist ein Heiliger, sein Diener ist kein Heiliger, denn es heißt: und Geḥazi trat hinzu, sie wegzustoßen, und R. Jose b. R. Ḥanina sagte, er faßte sie beim Herrlichsten ihrer Reize.

כה עובר עלינו תמיד א"ר יוסי בר' חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב כל המארח תלמיד חכם בתוך ביתו ומהנהו מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאילו מקריב תמידין.

25 Es zieht an uns beständig vorüber. R. Jose b. R. Ḥanina sagte im Namen des R. Elie͑zer b. Ja͑qob: Wer einen Schriftgelehrten in seinem Hause beherbergt und ihn von seinen Gütern genießen läßt, dem rechnet die Schrift es an, als hätte er das beständige Opfer dargebracht.

כו וא"ר יוסי בר' חנינא משום ראב"י אל יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל אלא במקום נמוך ויתפלל שנא' (תהלים קל, א) ממעמקים קראתיך ה'

26 Ferner sagte R. Jose b. R. Ḥanina im Namen des R. Elie͑zer b. Ja͑qob: Man stehe beim Beten nicht auf einem hohen Platze, sondern auf einem niedrigen (Platze), denn es heißt: aus den Tiefen rufe ich zu dir, o Herr.

כז תניא נמי הכי לא יעמוד אדם לא על גבי כסא ולא ע"ג שרפרף ולא במקום גבוה ויתפלל אלא במקום נמוך ויתפלל לפי שאין גבהות לפני המקום שנאמר ממעמקים קראתיך ה' וכתיב (תהלים קב, א) תפלה לעני כי יעטוף.

27 Desgleichen wird gelehrt: Man stehe beim Beten weder auf einem Stuhl, noch auf einem Schemel, noch auf sonst einem hohen Platze, sondern auf einem niedrigen (Platze), weil es vor Gott keine Erhöhung gibt, denn es heißt; aus den Tiefen rufe ich zu dir, o Herr; ferner: das Gebet eines Armen, der verschmachtet.

כח וא"ר יוסי בר' חנינא משום ראב"י המתפלל צריך שיכוין את רגליו שנא' (יחזקאל א, ז) ורגליהם רגל ישרה

28 Ferner sagte R. Jose b. R. Ḥanina im Namen des R. Elie͑zer b. Ja͑qob: Der Betende muß seine Füße gerade richten, denn es heißt: und ihre Füße waren grade.

כט (א"ר יצחק א"ר יוחנן) וא"ר יוסי בר' חנינא משום ראב"י מאי דכתיב (ויקרא יט, כו) לא תאכלו על הדם לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם

29 R. Jiçḥaq sagte im Namen R. Joḥanans im Namen des R. Jose b. R. Ḥanina im Namen des R. Elie͑zer b. Ja͑qob: Es heißt: esset nicht mit dem Blut: esset nicht, bevor ihr für euer Blut gebetet habt.

ל (א"ד) א"ר יצחק א"ר יוחנן א"ר יוסי בר' חנינא משום ראב"י כל האוכל ושותה ואח"כ מתפלל עליו הכתוב אומר (מלכים א יד, ט) ואותי השלכת אחרי גויך אל תקרי גויך אלא גאיך אמר הקב"ה לאחר שנתגאה זה קבל עליו מלכות שמים:

30 Ferner sagte R. Jiçḥaq im Namen R. Joḥanans im Namen des R. Jose b. R. Ḥanina im Namen des R. Elie͑zer b. Ja͑qob: Wer vorher ißt und trinkt und nachher erst betet, über den sagt die Schrift: und mich hast du hinter deinen Rücken geschleudert, und man lese nicht gevekha [Rücken], sondern geékha [Übermut]. Der Heilige, gepriesen sei er, spricht: Nachdem sich dieser übermütig gemacht hat, unterwirft er sich der himmlischen Herrschaft.

לא ר' יהושע אומר עד ג' שעות: אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יהושע:

31 R. JEHOŠUA͑ SAGT, BIS DREI STUNDEN. R. Jehuda sagte im Namen Šemuéls: Die Halakha ist, wie R. Jehošua͑.

לב הקורא מכאן ואילך לא הפסיד:

32 WER VON DA AB LIEST, HAT NICHTS VERLOREN.

לג אמר רב חסדא אמר מר עוקבא ובלבד שלא יאמר יוצר אור

33 R. Ḥisda sagte im Namen Mar U͑qabas: Er darf dann aber [das Gebet] ‘Schöpfer des Lichtes’ nicht lesen.

לד מיתיבי הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שהוא קורא בתורה אבל מברך הוא שתים לפניה ואחת לאחריה תיובתא דרב חסדא תיובתא

34 Man wandte ein: Wer von da ab liest, hat nichts verloren, als wenn jemand in der Tora liest; jedoch sage er zwei Segenssprüche vorher und einen nachher. Dies ist eine Widerlegung R. Ḥisdas. Eine Widerlegung.

לה איכא דאמרי אמר רב חסדא אמר מר עוקבא מאי לא הפסיד שלא הפסיד ברכות תניא נמי הכי הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שקורא בתורה אבל מברך הוא שתים לפניה ואחת לאחריה

35 Manche sagen: R. Ḥisda sagte im Namen Mar U͑qabas: Unter ‘er hat nichts verloren’ ist zu verstehen, er habe die Segenssprüche nicht verloren. Desgleichen wird gelehrt: Wer von da ab liest, hat nichts verloren, als wenn jemand in der Tora liest; jedoch sage er zwei Segenssprüche vorher und einen nachher her.

לו א"ר מני גדול הקורא ק"ש בעונתה יותר מהעוסק בתורה מדקתני הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה מכלל דקורא בעונתה עדיף:

36 R. Mani sagte: Größer ist, wer das Šema͑ zur Zeit liest, als der, der sich mit der Tora befaßt. Er lehrt, wer von da ab liest, habe nichts verloren, [es sei] als wenn jemand in der Tora liest; demnach ist das rechtzeitige Šema͑lesen zu bevorzugen.

לז <big>מתני׳</big> בית שמאי אומרים בערב כל אדם יטה ויקרא ובבקר יעמוד שנאמר (דברים ו, ז) ובשכבך ובקומך

37 DIE SCHULE ŠAMMAJS SAGT, AM ABEND LESE MAN [DAS ŠEMA͑] ANGELEHNT, UND AM MORGEN STEHE MAN, DENN ES HEISST: wenn du dich niederlegst und wenn du aufstehst;

לח ובית הלל אומרים כל אדם קורא כדרכו שנאמר ובלכתך בדרך

38 DIE SCHULE HILLELS SAGT, JEDER LESE AUF SEINE WEISE, DENN ES HEISST: wenn du auf dem Wege gehst.

לט אם כן למה נאמר ובשכבך ובקומך בשעה שבני אדם שוכבים ובשעה שבני אדם עומדים

39 WIESO ABER HEISST ES DEMNACH: wenn du dich niederlegst und wenn du aufstehst? – ZUR STUNDE, DA DIE MENSCHEN SICH NIEDERLEGEN, UND ZUR STUNDE, DA DIE MENSCHEN AUFSTEHEN.

מ א"ר טרפון אני הייתי בא בדרך והטתי לקרות כדברי ב"ש וסכנתי בעצמי מפני הלסטים

40 R. TRYPHON ERZÄHLTE: EINST BEFAND ICH MICH UNTERWEGS UND LEHNTE MICH AN, UM DAS ŠEMA͑ NACH DER ANSICHT DER SCHULE ŠAMMAJS ZU LESEN; ICH SETZTE MICH DER GEFAHR AUS, WEGEN DER RÄUBER.

מא אמרו לו כדי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי ב"ה:

41 MAN ERWIDERTE IHM: DU HAST ES VERDIENT, SELBER SCHULD ÜBER DICH ZU BRINGEN, WEIL DU DIE WORTE DER SCHULE HILLELS ÜBERTRETEN HAST.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel