Berakhot 6

Kapitel 6

א בחדתי

1 Bei einer neuen.

ב ותיפוק ליה משום מזיקין בתרי

2 – Es genügt ja [die Begründung:] wegen der Gespenster!? –

ג אי בתרי חשד נמי ליכא בתרי ופריצי.

3 Wenn es zwei sind. – Bei zweien gibt es ja auch keinen Grund zum Verdacht!? – Bei zwei Zuchtlosen. –

ד מפני המפולת ותיפוק ליה משום חשד ומזיקין

4 «Wegen Einsturzes», es genügt ja [die Begründung:] wegen Verdachtes und wegen der Gespenster!?–

ה בתרי וכשרי.

5 Bei zwei Züchtigen.

ו מפני המזיקין ותיפוק ליה מפני חשד ומפולת

6 «Wegen der Gespenster», es genügt ja [die Begründung:] wegen Verdachtes und wegen Einsturzes!? –

ז בחורבה חדתי ובתרי וכשרי

7 Bei einer neuen Ruine und zwei Züchtigen. –

ח אי בתרי מזיקין נמי ליכא

8 Bei Zweien gibt es ja auch keine Gespenster!? –

ט במקומן חיישינן ואי בעית אימא לעולם בחד ובחורבה חדתי דקאי בדברא דהתם משום חשד ליכא דהא אשה בדברא לא שכיחא ומשום מזיקין איכא:

9 An ihrem Aufenthaltsorte befürchte man sie. Wenn du aber willst, sage ich: tatsächlich bei einer Person und einer neuen Ruine, wenn sie aber auf dem Felde steht; hier gibt es keinen Verdacht, da eine Frau sich im Felde nicht aufhält, wohl aber befürchte man Gespenster.

י תנו רבנן ארבע משמרות הוי הלילה דברי רבי רבי נתן אומר שלש

10 Die Rabbanan lehrten: Vier Nachtwachen hat die Nacht – so Rabbi;

יא מאי טעמא דרבי נתן דכתיב (שופטים ז)ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה ראש האשמורת התיכונה תנא אין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה

11 R. Nathan sagt, drei. Was ist der Grund R. Nathans? – Es heißt: da kam Gideo͑n und die hundert Mann, die mit ihm, an das Ende des Lagers zu Beginn der mittelsten Nachtwache. Es wird gelehrt: Keine mittelste, wenn nicht eine vorher und eine nachher. –

יב ורבי מאי תיכונה אחת מן התיכונה שבתיכונות

12 Und Rabbi!? – ‘Mittelste’ heißt eine von den mittelsten (unter den mittelsten). –

יג ורבי נתן מי כתיב תיכונה שבתיכונות תיכונה כתיב

13 Und R. Nathan!? – Es heißt nicht die mittelste von den mittelsten, sondern: die mittelste. –

יד מאי טעמיה דרבי אמר רב זריקא אמר רבי אמי אמר רבי יהושע בן לוי כתוב אחד אומר (תהלים קיט)חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך וכתוב אחד אומר (שם)קדמו עיני אשמורות הא כיצד ארבע משמרות הוי הלילה

14 Was ist der Grund Rabbis? – R. Zeriqa erwiderte im Namen R. Amis im Namen des R. Jehošua͑ b. Levi: Ein Schriftvers lautet: Mitternachts stehe ich auf, dir für deine gerechten Urteile zu danken, ein anderer aber lautet: meine Augen kommen den Nachtwachen zuvor; dies kann nur dann sein, wenn die Nacht vier Nachtwachen hat. –

טו ורבי נתן סבר לה כרבי יהושע דתנן רבי יהושע אומר עד שלש שעות שכן דרך מלכים לעמוד בשלש שעות שית דליליא ותרתי דיממא הוו להו שתי משמרות

15 Und R. Nathan!? – Er ist der Ansicht R. Jehošua͑s, denn wir haben gelernt: R. Jehošua͑ sagt, bis drei Stunden, denn Könige pflegen in der dritten Stunde aufzustehen. Sechs [Stunden] der Nacht und zwei des Tages sind zwei Nachtwachen.

טז רב אשי אמר משמרה ופלגא נמי משמרות קרו להו:

16 R. Aši erklärte: Eine Nachtwache und eine halbe nennt man ebenfalls ‘Nachtwachen’.

יז ואמר רבי זריקא אמר רבי אמי אמר רבי יהושע בן לוי אין אומרין בפני המת אלא דבריו של מת

17 Ferner sagte R. Zeriqa im Namen R. Amis im Namen des R. Jehošua͑ b. Levi: Man rede in Gegenwart des Toten nichts als Worte [bezüglich] des Toten.

יח אמר רבי אבא בר כהנא לא אמרן אלא בדברי תורה אבל מילי דעלמא לית לן בה

18 R. Abba b. Kahana sagte: Dies bezieht sich nur auf Worte der Tora, gegen weltliche Dinge aber ist nichts einzuwenden.

יט ואיכא דאמרי אמר רבי אבא בר כהנא לא אמרן אלא [אפילו] בדברי תורה וכל שכן מילי דעלמא:

19 Manche sagen: R. Abba b. Kahana sagte: Dies bezieht sich auch auf Worte der Tora, und um so mehr auf weltliche Dinge.

כ ודוד בפלגא דליליא הוה קאי מאורתא הוה קאי דכתיב (תהלים קיט)קדמתי בנשף ואשועה וממאי דהאי נשף אורתא הוא דכתיב (משלי ז)בנשף בערב יום באישון לילה ואפילה

20 Pflegte David denn um Mitternacht aufzustehen, er pflegte ja schon abends aufzustehen, denn es heißt: ich wachte in der Dämmerung auf und schrie. – Woher, daß hier unter ‘Dämmerung’ der Abend zu verstehen ist? – Es heißt: in der Dämmerung, am Abend des Tages, in der Tiefe der Nacht und der Dunkelheit.

כא אמר רב אושעיא אמר רבי אחא הכי קאמר (דוד) מעולם לא עבר עלי חצות לילה בשינה.

21 R. Oša͑ja erklärte im Namen R. Aḥas: David sprach: Niemals ist mir die Mitternachtszeit im Schlafe vergangen.

כב רבי זירא אמר עד חצות לילה היה מתנמנם כסוס מכאן ואילך היה מתגבר כארי רב אשי אמר עד חצות לילה היה עוסק בדברי תורה מכאן ואילך בשירות ותשבחות.

22 R. Zera erwiderte: Bis Mitternacht schlummerte er wie ein Pferd, von da an stärkte er sich wie ein Löwe. R. Aši erwiderte: Bis Mitternacht befaßte er sich mit Worten der Tora, von da an mit Liedern und Lobgesängen. –

כג ונשף אורתא הוא הא נשף צפרא הוא דכתיב (שמואל א ל)ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם מאי לאו מצפרא ועד ליליא

23 Ist denn unter ‘Dämmerung’ der Abend zu verstehen, mit ‘Dämmerung’ ist ja der Morgen gemeint, denn es heißt: David schlug sie von der Dämmerung bis zum Abend des folgenden Tages; doch wohl von Morgen bis Abend!? –

כד לא מאורתא ועד אורתא

24 Nein, von Abend bis Abend. –

כה אי הכי לכתוב מהנשף ועד הנשף או מהערב ועד הערב

25 Demnach sollte es doch heißen: von Dämmerung bis Dämmerung, oder: von Abend bis Abend!? –

כו אלא אמר רבא תרי נשפי הוו נשף ליליא ואתי יממא נשף יממא ואתי ליליא.

26 Vielmehr, sagte Raba, es gibt zweierlei Dämmerungen, eine Dämmerung der Nacht, worauf der Tag folgt, und eine Dämmerung des Tages, worauf die Nacht folgt. –

כז ודוד מי הוה ידע פלגא דליליא אימת השתא משה רבינו לא הוה ידע דכתיב (שמות יא) כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים

27 Kannte David denn die [genaue] Mitternachtszeit, selbst unser Lehrer Moše kannte sie ja nicht!? Es heißt: gegen Mitternacht ziehe ich durch Miçrajim.

כח מאי כחצות אילימא דאמר ליה קודשא בריך הוא כחצות מי איכא ספיקא קמי שמיא אלא דאמר ליה (למחר) בחצות (כי השתא) ואתא איהו ואמר כחצות אלמא מספקא ליה ודוד הוה ידע

28 Warum ‘gegen Mitternacht’: wollte man sagen, der Heilige, gepriesen sei er, habe zu ihm ‘gegen Mitternacht’ gesagt, so gibt es ja nichts Unsicheres vor dem Himmel; vielmehr sagte er zu ihm ‘um Mitternacht’, worauf dieser ‘gegen Mitternacht’ sagte. Hieraus, daß ihm dies unsicher war, und David sollte dies gekannt haben!? –

כט דוד סימנא הוה ליה דאמר רב אחא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד וכיון שהגיע חצות לילה בא רוח צפונית ונושבת בו ומנגן מאליו מיד היה עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר כיון שעלה עמוד השחר נכנסו חכמי ישראל אצלו אמרו לו אדונינו המלך עמך ישראל צריכין פרנסה אמר להם לכו והתפרנסו זה מזה אמרו לו אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחוליתו אמר להם לכו ופשטו ידיכם בגדוד

29 David hatte ein Kennzeichen. R. Aḥa b. Bizna sagte nämlich im Namen R. Šimo͑n des Frommen: Über dem Bette Davids hing eine Harfe, und als die Mitternachtszeit heranreichte, wehte der Nordwind und blies daran, und sie spielte von selbst. Sofort stand er auf und befaßte sich mit der Tora, bis die Morgenröte aufstieg. Sobald die Morgenröte aufgestiegen war, traten die Weisen Jisraéls bei ihm ein und sprachen zu ihm: Unser Herr und König, dein Volk Jisraél bedarf des Unterhalts. Er erwiderte ihnen: Geht und ernährt euch einer vom anderen. Sie sprachen zu ihm: Die Handfülle sättigt nicht den Löwen, und die Grube wird von ihrem eigenen Schutt nicht voll. Er erwiderte ihnen: Geht, und streckt eure Hände aus in der Truppe.

ל מיד יועצים באחיתופל ונמלכין בסנהדרין ושואלין באורים ותומים

30 Alsdann beriet man sich mit Aḥithophel, überlegte mit dem Synedrium und befragte das Orakelschild.

לא אמר רב יוסף מאי קרא (דכתיב) (דברי הימים א כז)ואחרי אחיתופל בניהו בן יהוידע ואביתר ושר צבא למלך יואב

31 R. Joseph sagte: Hierauf deutet folgender Schriftvers: Nach Aḥithophel waren Benajahu, Sohn Jehojada͑s und Ebjathar; Joab war Feldherr des Königs.

לב אחיתופל זה יועץ וכן הוא אומר (שמואל ב טז) ועצת אחיתופל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל (איש) בדבר האלהים

32 Aḥithophel war der Ratgeber, denn es heißt: Und der Ratschlag Aḥithophels, den er in jener Zeit erteilte, war, als hätte man das Wort Gottes befragt,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel