Chagigah 12

Kapitel 12

א ופרטות באהל מועד ור' עקיבא אומר כללות ופרטות נאמרו בסיני ונשנו באהל מועד ונשתלשו בערבות מואב ואי סלקא דעתך עולה שהקריבו ישראל במדבר עולת תמיד הואי

1 und die Einzelheiten wurden im Offenbarungszelte angeordnet. R. A͑qiba sagte: Das Allgemeine und die Einzelheiten wurden am Sinaj angeordnet, im Offenbarungszelte wiederholt und in A͑rboth Moáb verdreifacht. Wieso kann nun das Brandopfer, das die Jisraéliten in der Wüste darbrachten, das beständige Opfer gewesen sein,

ב מי איכא מידי דמעיקרא לא בעי הפשט וניתוח ולבסוף בעי הפשט וניתוח

2 demnach würde ja [dieses] Opfer ursprünglich des Enthäutens und des Zerschneidens nicht benötigt haben, später aber wohl.

ג ר' אלעזר דתניא (במדבר כח, ו) עולת תמיד העשויה בהר סיני ר' אלעזר אומר מעשיה נאמרו בסיני והיא עצמה לא קרבה

3 R. Elea͑zar, denn es wird gelehrt: Das beständige Brandopfer, das am Berge Sinaj hergerichtet ward. R. Elea͑zar sagte: Am Sinaj wurde die Herrichtung nur geboten, tatsächlich hergerichtet wurde es da abernicht.

ד רבי עקיבא אומר קרבה ושוב לא פסקה אלא מה אני מקיים (עמוס ה, כה) הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל

4 R. A͑qiba sagte: Es wurde da auch dargebracht, und nicht mehr eingestellt; [wenn es aber heißt:] habt ihr mir etwa in der Wüste vierzig Jahre hindurch Opfer oder Gaben dargebracht, Haus Jisraél?

ה שבטו של לוי שלא עבדו ע"ז הן הקריבו אותה

5 so ist zu erklären, der Stamm Levi, der sich am Götzendienste nicht beteiligt hatte, brachte es dar.

ו בית הלל הא דאמרן ר' עקיבא הא נמי דאמרן ר' יוסי הגלילי דתניא ר' יוסי הגלילי אומר שלש מצות נצטוו ישראל בעלותם לרגל ראייה וחגיגה ושמחה

6 Die Schule Hillels, wie wir bereits gesagt haben. R. A͑qiba, wie wir bereits gesagt haben. R. Jose der Galiläer, denn es wird gelehrt: R. Jose der Galiläer sagte: Drei Gebote sind Jisraél bei der Wallfahrt auferlegt worden: das Besuchsopfer, das Festopfer und die Festfreude.

ז יש בראייה שאין בשתיהן ויש בחגיגה שאין בשתיהן יש בשמחה שאין בשתיהן יש בראייה שאין בשתיהן שהראייה עולה כולה לגבוה מה שאין כן בשתיהן

7 Das Besuchsopfer ist beiden anderen überlegen, das Festopfer ist beiden anderen überlegen und die Festfreude ist beiden anderen überlegen. Das Besuchsopfer ist beiden anderen überlegen, indem dieses ein Brandopfer ganz für Gott ist, was bei jenen nicht der Fall ist.

ח יש בחגיגה מה שאין בשתיהן שחגיגה ישנה לפני הדיבור מה שאין בשתיהן יש בשמחה מה שאין בשתיהן שהשמחה נוהגת באנשים ובנשים מה שאין בשתיהן

8 Das Festopfer ist beiden anderen überlegen, indem es schon vor der Gesetzgebung dargebracht worden ist, was bei jenen nicht der Fall ist. Die Festfreude ist beiden anderen überlegen, indem sie Pflicht für Männer und Frauen ist, was bei jenen nicht der Fall ist. –

ט ור' ישמעאל מאי טעמא קא מוקמת ליה כבית שמאי אי סלקא דעתך עולה שהקריבו ישראל במדבר עולת תמיד הואי מי איכא מידי דמעיקרא לא בעי הפשט וניתוח ולבסוף בעי הפשט וניתוח

9 Du läßt R. Jišma͑él deshalb die Ansicht der Schule Šammajs vertreten, weil, wenn man sagen wollte, das Brandopfer, das die Jisraéliten in der Wüste darbrachten, sei das beständige Opfer gewesen, dieses ursprünglich des Enthäutens und des Zerschneidens nicht benötigt haben würde, später aber wohl;

י והא רבי יוסי הגלילי דאמר עולה שהקריבו ישראל במדבר עולת תמיד הואי מעיקרא לא בעי הפשט וניתוח ולבסוף בעי הפשט וניתוח

10 aber R. Jose der Galiläer sagt ja ausdrücklich, das Brandopfer, das die Jisraéliten in der Wüste darbrachten, war das beständige Opfer, es benötigte ursprünglich nicht des Enthäutens und des Zerschneidens, später aber wohl!?

יא דתניא רבי יוסי הגלילי אומר עולה שהקריבו ישראל במדבר אינה טעונה הפשט וניתוח לפי שאין הפשט וניתוח אלא מאהל מועד ואילך סמי מכאן ר' ישמעאל

11 Es wird nämlich gelehrt: R. Jose der Galiläer sagte, das Brandopfer, das die Jisraéliten in der Wüste darbrachten, benötigte nicht des Enthäutens und des Zerschneidens, weil dies erst nach Errichtung des Offenbarungszeltes zu erfolgen hatte!? – Streiche R. Jišma͑él.

יב בעי רב חסדא האי קרא היכי כתיב (שמות כד, ה) וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות כבשים ויזבחו זבחים שלמים לה' פרים או דלמא אידי ואידי פרים הוו

12 R. Ḥisda fragte: Ist zu erklären: dann sandte er die Jünglinge der Kinder Jisraél, und sie brachten Brandopfer dar, nämlich Schafe, und sie brachten Heilsopfer dar, Rinder; oder aber beides Rinder? –

יג למאי נפקא מינה מר זוטרא אמר לפיסוק טעמים

13 Worin besteht der Unterschied? Mar Zuṭra erwiderte: In der Akzententeilung.

יד רב אחא בריה דרבא אמר לאומר הרי עלי עולה כעולה שהקריבו ישראל במדבר מאי פרים הוו או כבשים הוו תיקו

14 R. Aḥa, der Sohn Rabas, erwiderte: [In einem Falle,] wenn jemand gesagt hat: ‘ich nehme auf mich [die Darbringung] eines Brandopfers gleich dem, das die Jisraéliten in der Wüste dargebracht hatten’: hat er ein Rind oder ein Schaf darzubringen? – Dies bleibt unentschieden.

טו תנן התם אלו דברים שאין להם שיעור

15 Dort haben wir gelernt: Folgende Dinge haben kein festgesetztes Maß:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel