Chagigah 34

Kapitel 34

א דכתיב (דברים טז, ז) ופנית בבקר והלכת לאהליך

1 Es heißt: und am anderen Morgen sollst du dich auf den Weg machen und heimkehren. –

ב תנן עצרת שחל להיות ערב שבת ב"ש אומרים יום טבוח אחר השבת וב"ה אומרים אין לה יום טבוח מאי לאו אין לה יום טבוח כלל לא שאינה צריכה יום טבוח

2 Wir haben gelernt: Fällt das Wochenfest auf den Vorabend des Šabbaths, so findet der Schlachttag, wie die Schule Šammajs sagt, nach dem Šabbath statt; die Schule Hillels sagt, es gebe keinen Schlachttag. Doch wohl überhaupt keinen Schlachttag!? – Nein, es gibt keinen bestimmten Schlachttag. –

ג ומאי קמ"ל דמקרבינן ביומיה הא איפליגו בה חדא זימנא דתנן ב"ש אומרים מביאין שלמים ואין סומכין עליהם אבל לא עולות וב"ה אומרים מביאין שלמים ועולות וסומכין עליהם

3 Sie lehrt also, daß man am [Feste] selbst Opfer darbringe, und hierüber streiten sie ja bereits einmal!? Wir haben nämlich gelernt: Die Schule Šammajs sagt, man bringe Heilsopfer dar und stütze nicht, jedoch keine Brandopfer; die Schule Hillels sagt, man bringe Heilsopfer und Brandopfer dar und stütze auch!? –

ד צריכא דאי אשמעינן בהא בהא קא אמרי ב"ש משום דאפשר למחר אבל הכא אימא מודו להו לב"ה

4 Beides ist nötig. Würde er nur das eine gelehrt haben, so könnte man glauben, die Schule Šammajs vertrete nur in diesem Falle ihre Ansicht, weil [das Schlachten] am folgenden Tage möglich ist, in jenem aber pflichte sie der Schule Hillels bei.

ה ואי אשמעינן בהא בהא קאמרי ב"ה משום דלא אפשר למחר אבל בהא אימא מודו לב"ש צריכא

5 Würde er nur das andere gelehrt haben, so könnte man glauben, nur in diesem Falle vertrete die Schule Hillels ihre Ansicht, weil [das Schlachten] am folgenden Tage nicht möglich ist, in jenem Falle aber pflichte sie der Schule Šammajs bei. Daher ist beides nötig. –

ו ת"ש מי שלא חג שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג ויו"ט הראשון של עצרת שוב אינו חוגג מאי לאו יו"ט של עצרת לא יום טבוח אי הכי ניפשוט מינה דחד יום טבוח אימא ימי טבוח

6 Komm und höre: Wer an den sieben Tagen des Pesaḥfestes, an den acht Tagen des Hüttenfestes und am Wochenfeste das Festopfer nicht dargebracht hat, bringe es nicht mehr dar. Doch wohl am Wochenfeste selbst!? – Nein, am Schlachttage. – Demnach ist ja hieraus zu entnehmen, daß es einen [bestimmten] Schlachttag gebe!? – Lies: an den Schlachttagen.

ז ת"ש דתני רבה בר שמואל אמרה תורה מנה ימים וקדש חדש מנה ימים וקדש עצרת מה חדש למנוייו אף עצרת למנוייה מאי לאו גמר מחדש מה חדש יום אחד אף עצרת יום אחד

7 Komm und höre: Rabba b. Šemuél lehrte: Die Tora sagt, man zähle die Tage und weihe den Neumond, man zähle die Tage und weihe das Wochenfest; wie der Neumondstag an einem der Gezählten, ebenso das Wochenfest an einem der Gezählten. Wahrscheinlich ist vom Neumondstage auf das Wochenfest zu folgern: wie [das Opfer des] Neumonds nur einen Tag [Zeit hat], ebenso auch [das Opfer des] Wochenfestes nur einen Tag!?

ח אמר רבא ותסברא אטו עצרת יומי מנינן שבועי לא מנינן והאמר אביי מצוה למימני יומי דכתיב (ויקרא כג, טז) תספרו חמשים יום ומצוה למימני שבועי דכתיב (דברים טז, ט) שבעה שבועות תספר לך ועוד חג שבועות כתיב

8 Raba erwiderte: Meinst du: werden denn beim Wochenfeste nur die Tage und nicht auch Wochen gezählt!? Abajje sagte ja, es sei Gebot, die Tage zu zählen, denn es heißt: ihr sollt fünfzig Tage zählen, und es sei Gebot, die Wochen zu zählen, denn es heißt: sieben Wochen sollst du dir zählen. Ferner heißt es ja auch ‘Wochenfest’!?

ט דבי ר"א בן יעקב תנא אמר קרא (ויקרא כג, כא) וקראתם (ויקרא כג, כב) ובקצרכם איזהו חג שאתה קורא וקוצר בו הוי אומר זה חג עצרת

9 In der Schule des R. Elie͑zer b. Ja͑qob wurde gelehrt: Die Schrift sagt: ihr sollt [ein Fest] ausrufen, und: wenn ihr aberntet; welches ist das Fest, an dem du ausrufst und erntest? Das ist das Wochenfest Wann:

י אימת אילימא ביו"ט קצירה ביום טוב מי שרי אלא לאו לתשלומין

10 wollte man sagen, am Feste selbst, so ist ja das Ernten am Feste nicht erlaubt; doch wohl an den Ersatz[tagen].

יא ואע"ג דאיתמר דר"א א"ר אושעיא אצטריך דר"א בן יעקב דאי מדר"א א"ר אושעיא הוה אמינא מה תשלומין של חג המצות אסור בעשיית מלאכה אף תשלומי עצרת נמי אסור בעשיית מלאכה קמשמע לן דר"א בן יעקב ואי מדר"א בן יעקב

11 Und obgleich die Lehre R. Elea͑zars im Namen R. Oša͑jas gelehrt wurde, ist auch die des R. Elie͑zer b. Ja͑qob nötig. Aus der Lehre R. Elea͑zars im Namen R. Oša͑jas könnte man folgern, wie an den Ersatztagen des Pesaḥfestes die Arbeit verboten ist, ebenso sei auch an den Ersatztagen des Wochenfestes die Arbeit verboten, so lehrt er auch die des R. Elie͑zer b. Ja͑qob. Und aus der Lehre des R. Elie͑zer b. Ja͑qob

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel