Chagigah 8

Kapitel 8

א מפנקי דכתיב (ישעיהו א, יב) כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי

1 Verweichlichte ein, denn es heißt: wenn ihr kommt, um vor mir zu erscheinen, wer hat es von euch verlangt, meinen Vorhof zu zertreten.

ב תנא הערל והטמא פטורין מן הראייה בשלמא טמא דכתיב (דברים יב, ה) ובאת שמה והבאתם שמה כל שישנו בביאה ישנו בהבאה וכל שאינו בביאה אינו בהבאה

2 Es wird gelehrt: Der Unbeschnittene und der Unreine sind vom Erscheinen frei. – Allerdings der Unreine, denn es heißt: du sollst da kommen und darbringen, wer da kommen kann, bringe dar, und wer da nicht kommen kann, bringe nicht dar,

ג אלא ערל מנלן הא מני רבי עקיבא היא דמרבי לערל כטמא דתניא ר' עקיבא אומר (ויקרא כב, ד) איש איש לרבות את הערל

3 woher dies aber von Unbeschnittenen? – Dies nach R. A͑qiba, der den Unbeschnittenen einschließt, daß er dem Unreinen gleiche. Es wird nämlich gelehrt: R. A͑qiba sagte: Jeder Mann, dies schließt den Unbeschnittenen ein.

ד ת"ר טמא פטור מן הראייה דכתיב ובאת שמה והבאתם שמה כל שישנו בביאה ישנו בהבאה וכל שאינו בביאה אינו בהבאה

4 Die Rabbanan lehrten: Der Unreine ist vom Erscheinen frei, denn es heißt: du sollst da kommen und darbringen; wer da kommen kann, bringe dar, wer da nicht kommen kann, bringe auch nicht dar.

ה רבי יוחנן בן דהבאי אומר משום ר' יהודה סומא באחת מעיניו פטור מן הראייה שנאמר יראה יראה כדרך שבא לראות כך בא ליראות מה בא לראות בשתי עיניו אף ליראות בשתי עיניו:

5 R. Joḥanan b. Dahabaj sagte im Namen R. Jehudas: Wer auf einem Auge blind ist, ist vom Erscheinen frei, denn es heißt ‘sehen’ und ‘gesehen werden’, wie das Sehen, so das Erdscheinen: wie sehen mit beiden Augen, so auch erscheinen mit beiden Augen.

ו רב הונא כי מטי להאי קרא יראה יראה בכי אמר עבד שרבו מצפה לו לראותו יתרחק ממנו דכתיב כי תבואו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי

6 Wenn R. Hona an den Schriftvers vom Erscheinen herankam, weinte er, indem er sprach: Der Sklave, den zu sehen sein Herr sich sehnt, soll nun von ihm entfernt werden, denn es heißt: wenn ihr kommt, um vor mir zu erscheinen, wer hat es von euch verlangt, meinen Vorhof zu zertreten.

ז רב הונא כי מטי להאי קרא בכי (דברים כז, ז) וזבחת שלמים ואכלת שם עבד שרבו מצפה לאכול על שלחנו יתרחק ממנו דכתיב (ישעיהו א, יא) למה לי רוב זבחיכם יאמר ה'

7 R. Hona weinte, wenn er herankam an den Schriftvers: Du sollst Heilsopfer schlachten und da essen. Der Sklave, an dessen Tisch zu speisen sein Herr sich sehnt, soll nun von ihm entfernt werden, denn es heißt: was soll mir die Menge eurer Schlachtopfer? spricht der Herr.

ח ר' אלעזר כי מטי להאי קרא בכי (בראשית מה, ג) ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו ומה תוכחה של בשר ודם כך תוכחה של הקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה רבי אלעזר כי מטי להאי קרא בכי (שמואל א כח, טו) ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אותי ומה שמואל הצדיק היה מתיירא מן הדין אנו על אחת כמה וכמה

8 R. Elea͑zar weinte, wenn er herankam an den Schriftvers: Und seine Brüder konnten ihm nicht antworten, denn sie waren bestürzt ihm gegenüber. Wenn es bei der Zurechtweisung eines [Menschen aus] Fleisch und Blut so ist, um wieviel mehr bei der Zurechtweisung des Heiligen, gepriesen sei er! R. Elea͑zar weinte, wenn er herankam an den Schriftvers: Da sprach Šemuél zu Šaúl: Warum beunruhigst du mich, mich erscheinen zu lassen? Wenn der fromme Šemuél vor dem Gerichte fürchtete, um wieviel mehr müssen wir es!? –

ט שמואל מאי היא דכתיב (שמואל א כח, יג) ותאמר האשה אל שאול אלהים ראיתי עולים עולים תרי משמע חד שמואל ואידך דאזל שמואל ואתייה למשה בהדיה אמר ליה דלמא חס ושלום לדינא מתבעינא קום בהדאי דליכא מילתא דכתבת באורייתא דלא קיימתיה

9 Welches Bewenden hat es mit Šemuél? – Es heißt: da sprach die Frau zu Šaúl: Ich sah aufsteigende Geister. Aufsteigende, also zwei; einer war Šemuél, wer war der andere? Šemuél ging nämlich und brachte Moše mit, indem er zu ihm sprach: Ich werde vielleicht, behüte und bewahre, vor Gericht geladen; komm mit mir [und bezeuge], daß sich nichts in der Tora befindet, die du geschrieben hast, was ich nicht erfüllt hätte.

י רבי אמי כי מטי להאי קרא בכי (איכה ג, כט) יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה אמר כולי האי ואולי רבי אמי כי מטי להאי קרא בכי (צפניה ב, ג) בקשו צדק בקשו ענוה אולי תסתרו ביום אף ה' אמר כולי האי ואולי רבי אסי כי מטי להאי קרא בכי (עמוס ה, טו) שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן ה' [אלהי] צבאות כולי האי ואולי

10 R. Ami weinte, wenn er herankam an den Schriftvers: Er berühre mit seinem Munde den Staub, vielleicht ist noch Hoffnung. Er sprach: All dies, und vielleicht! R. Ami weinte, wenn er herankam an den Schriftvers: Befleißigt euch der Gerechtigkeit, befleißigt euch der Demut, vielleicht werdet ihr am Tage des Zorns des Herrn geborgen. Er sprach: All dies, und vielleicht! R. Asi weinte, wenn er herankam an den Schriftvers: Hasset das Böse und liebet das Gute; erhaltet das Recht im Tore aufrecht; vielleicht wird der Herr, der Gott der Heerscharen, sich erbarmen. [Er sprach:] All dies, und vielleicht!

יא רב יוסף כי מטי להאי קרא בכי (משלי יג, כג) ויש נספה בלא משפט אמר מי איכא דאזיל בלא זמניה אין כי הא דרב ביבי בר אביי הוה שכיח גביה מלאך המות אמר ליה לשלוחיה זיל אייתי לי מרים מגדלא שיער נשייא אזל אייתי ליה מרים מגדלא דרדקי

11 R. Joseph weinte, wenn er herankam an den Schriftvers: Und mancher wird unschuldig hinweggerafft. (Er sprach:) Gibt es denn jemand, der vor der Zeit dahingeht? – Allerdings. So hörte R. Bebaj b. Abajje, bei dem der Todesengel zu verkehren pflegte, ihn einst zu seinem Boten sprechen: Geh, hole mir Mirjam die Frauenhaarflechterin.

יב אמר ליה אנא מרים מגדלא שיער נשייא אמרי לך אמר ליה אי הכי אהדרה אמר ליה הואיל ואייתיתה ליהוי למניינא אלא היכי יכלת לה הות נקיטא מתארא בידה והות קא שגרא

12 Dieser ging und holte ihm Mirjam die Kindererzieherin. Da sprach jener: Ich habe ja nach Mirjam der Frauenhaarflechterin verlangt. Dieser erwiderte: So will ich sie zurückbringen. Jener entgegnete: Da du sie geholt hast, so mag sie nun bleiben; wie hast du dich aber ihrer bemächtigt? – Sie hielt ein Schürholz

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel