Chullin 125

Kapitel 125

א בת מזגא חמרא שריא וסימניך יפה כח הבן מכח האב

1 Die Tochter des Weingießers ist erlaubt. Als Merkzeichen diene dir: besser ist das Recht des Sohnes als das des Vaters.

ב אמר רב יהודה שקיטנא אריכי שקי וסומקי שריא וסימניך מורזמא גוצי וסומקי אסירי וסימניך ננוס פסול אריכי שקי וירוקי אסירי וסימניך ירוקין פסולין

2 R. Jehuda sagte: Der rote Šeqiṭana mit langen Schenkeln ist erlaubt. Als Merkzeichen diene dir: der Murzama. Der rote mit kurzen [Schenkeln] ist verboten. Als Merkzeichen diene dir: der Zwerg ist untauglich. Der gelbe mit langen Schenkeln ist verboten. Als Merkzeichen diene dir: gelb, so ist es untauglich.

ג אמר רב יהודה שלך זה השולה דגים מן הים דוכיפת שהודו כפות תניא נמי הכי דוכיפת שהודו כפות וזהו שהביא שמיר לבית המקדש

3 R. Jehuda sagte: Šalakh ist der, der Fische aus dem Meere zieht. Dukhiphath ist der, dessen Schmuck befestigt ist. Ebenso wird auch gelehrt: Dukhiphath, dessen Schmuck befestigt ist; dieser ist es, der den Šamir zum Tempel brachte.

ד ר' יוחנן כי הוה חזי שלך אמר (תהלים לו, ז) משפטיך תהום רבה כי הוה חזי נמלה אמר (תהלים לו, ז) צדקתך כהררי אל

4 Wenn R. Joḥanan den Šalakh sah, sprach er: Dein Gericht im Abgrunde des Meers. Wenn er eine Ameise sah, sprach er: Deine Gerechtigkeit gleich den Gottesbergen.

ה אמר אמימר לקני ובטני שריין שקנאי ובטנאי מקום שנהגו לאכול אוכלין מקום שנהגו שלא לאכול אין אוכלין אטו במנהגא תליא מילתא אין ולא קשיא הא באתרא דשכיחי פרס ועזניה הא באתרא דלא שכיחי פרס ועזניה

5 Amemar sagte: Der Laqani und der Batani sind erlaubt, den Sakanaj und den Baṭanaj darf man in Ortschaften, wo man sie zu essen pflegt, essen, und wo man sie nicht zu essen pflegt, nicht essen. — Hängt dies denn vom Brauche ab!? — Freilich. Dagegen ist auch nichts einzuwenden, denn das eine gilt von Ortschaften, wo Peres und O͑znija vorkommen, und das andere von Ortschaften, wo Peres und O͑znija nicht vorkommen.

ו אמר אביי קואי וקקואי אסירי קקואתא שריא במערבא מלקו עילוה וקרו לה תחוותא

6 Abajje sagte: Der Quaj und der Qaquaj sind verboten, die Qaqvata ist erlaubt. Im Westen geißelten sie wegen dieser. Man nennt sie Taḥvata.

ז ת"ר (ויקרא יא, יח) תנשמת באות שבעופות אתה אומר באות שבעופות או אינו אלא באות שבשרצים אמרת צא ולמד מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מענינו במה הכתוב מדבר בעופות אף כאן בעופות

7 Die Rabbanan lehrten: Tinsemeth ist der Bavath der Vögel. Du sagst, der Bavath der Vögel, vielleicht ist dem nicht so, sondern der Bavath der Kriechtiere!? Ich will dir sagen; geh und lerne dies aus [einer der] dreizehn Regeln, durch die die Tora auszulegen ist, daß man nämlich eine Sache aus dem Zusammenhange lerne: die Schrift spricht von den Vögeln, somit gehört auch dieser zu den Vögeln.

ח תניא נמי גבי שרצים כה"ג תנשמת באות שבשרצים אתה אומר באות שבשרצים או אינו אלא באות שבעופות אמרת צא ולמד מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מענינו במה הכתוב מדבר בשרצים אף כאן בשרצים

8 Desgleichen wird auch bezüglich der Kriechtiere gelehrt: Tinsemeth ist der Bavath der Kriechtiere. Du sagst der Bavath der Kriechtiere, vielleicht ist dem nicht so, sondern der Bavath der Vögel!? Ich will dir sagen, geh und lerne dies aus [einer der] dreizehn Regeln, durch die die Tora auszulegen ist, daß man nämlich eine Sache aus dem Zusammenhange lerne: die Schrift spricht von den Kriechtieren, somit gehört auch dieser zu den Kriechtieren.

ט אמר אביי באות שבעופות קיפוף באות שבשרצים קורפדאי אמר רב יהודה קאת זו הקוק רחם זו שרקרק

9 Abajje sagt: Der Bavath der Vögel ist der Qipoph, der Bavath der Kriechtiere ist der Qurpedaj. R. Jehuda sagte: Qaath ist der Qiq; Raḥam ist der šraqraq.

י א"ר יוחנן למה נקרא שמו רחם כיון שבא רחם באו רחמים לעולם אמר רב ביבי בר אביי והוא דיתיב אמידי ועביד שרקרק וגמירי דאי יתיב אארעא ושריק אתא משיחא שנאמר (זכריה י, ח) אשרקה להם ואקבצם

10 R. Joḥanan sagte: Er heißt deshalb Raḥam, weil, sobald er kommt, Liebe [raḥmim] über die Welt kommt. R. Bebaj b. Abajje sagte: Jedoch nur dann, wenn er auf einem Gegenstande sitzt und šraq-raq ruft. Wir haben eine Überlieferung, daß, wenn er auf der Erde sitzen und so rufen würde, der Messias kommen würde, denn es heißt: ich will ihnen zischen [ešreqah] und sie versammeln.

יא א"ל רב אדא בר שימי למר בר רב אידאי והא ההוא דיתיב בי כרבא ושרק ואתא גלל אפסקיה למוחיה א"ל ההוא ביידא הוה

11 R. Ada b. Šimi sprach zu Mar b. R. Idaj: Einst saß ja einer auf einem Ackerfelde und rief šraqraq, da fiel ein Stein herab und spaltete ihm den Schädel!? Dieser erwiderte: Er war ein Lügner.

יב ת"ר עורב זה עורב את כל העורב להביא עורב העמקי למינו להביא עורב הבא בראשי יונים

12 Die Rabbanan lehrten: Der Rabe, das ist der Rabe; nach seiner Art, das ist. der Tal-Rabe und der mit dem Kopfe der Tauben einherkommende Rabe.

יג אמר מר עורב זה עורב אטו קמן קאי אלא אימא עורב זה עורב אוכמא וכן הוא אומר (שיר השירים ה, יא) קווצותיו תלתלים שחורות כעורב העמקי חיוורא וכן הוא אומר (ויקרא יג, כה) ומראהו עמוק מן העור כמראה חמה העמוקה מן הצל

13 Der Meister sagte: Der Rabe, das ist der Rabe. Steht er denn vor uns!? — Lies vielmehr wie folgt: der Rabe, das ist der schwarze Rabe, wie es heißt: seine Locken wallend, schwarz wie ein Rabe. Der Tal-Rabe, das ist der weiße, wie es heißt: und er erscheint tiefer als die Haut, wie eine sonnige [Stelle] tiefer erscheint als eine schattige.

יד ועורב הבא בראשי יונים אמר רב פפא לא תימא דאתי בריש יוני אלא דדמי רישיה לדיונה

14 «Der mit dem Kopfe der Tauben einherkommende Rabe. » R. Papa sagte: Nicht etwa, der an der Spitze der Tauben einherkommt, sondern, dessen Kopf dem der Taube gleicht.

טו ת"ר הנץ זה הנץ למינהו להביא את בר חיריא מאי בר חיריא אמר אביי שורינקא

15 Die Rabbanan lehrten: Der Habicht, das ist der Habicht; nach seiner Art, dies schließt den Bar-Ḥirja ein. — Was ist Bar-Ḥirja? Abajje erwiderte: Der Šurinqa.

טז אמר רב יהודה החסידה זו דיה לבנה למה נקרא שמה חסידה שעושה חסידות עם חברותיה האנפה זו דיה רגזנית למה נקרא שמה אנפה שמנאפת עם חברותיה

16 R. Jehuda sagte: Ḥasida ist die weiße Daja, und sie heißt deshalb Ḥasida, weil sie an ihren Gefährtinnen Frömmigkeit [hasiduth] übt. Anapha ist die zankende Daja, und sie heißt deshalb Anapha, weil sie mit ihren Gefährtinnen zankt [anaph].

יז אמר רב חנן בר רב חסדא אמר רב חסדא אמר רב חנן בריה דרבא אמר רב עשרים וארבעה עופות טמאין הן א"ל רב חנן בר רב חסדא לרב חסדא דהיכא אי דויקרא עשרים הוו אי דמשנה תורה עשרים וחד הוו וכי תימא דאה דכתיבא בויקרא ולא כתיבא במשנה תורה שדייה עלייהו אכתי עשרין ותרין הוו

17 R. Ḥanan b. R. Ḥisda sagte im Namen R. Ḥisdas im Namen R. Ḥanans, des Sohnes Rabas, im Namen Rabhs: Es sind vierundzwanzig unreine Vögel. R. Ḥanan b. R. Ḥisda sprach zu R. Ḥisda: Wo, wenn im Leviticus, so sind es ja nur zwanzig, und wenn im Deuteronomium, so sind es ja nur einundzwanzig!? Wolltest du erwidern, zu diesen füge man noch die Daá hinzu, die im Leviticus und nicht im Deuteronomium genannt wird, so sind es ja immerhin nur zweiundzwanzig!?

יח אמר ליה הכי אמר אבוה דאמך משמיה דרב (ויקרא יא, יד) למינה למינה למינו (דברים יד, טו) למינהו הרי כאן ארבע אי הכי עשרין ושית הוו אמר אביי דאה וראה אחת היא דאי סלקא דעתך תרתי אינון

18 Dieser erwiderte: Folgendes sagte der Vater deiner Mutter im Namen Rabhs: Nach ihrer Art, nach ihrer Art, nach seiner Art, nach seiner Art, das sind vier. — Demnach sind es ja sechsundzwanzig!? Abajje erwiderte: Daá und Raá sind identisch. Wenn man nämlich sagen wollte, es sind zwei verschiedene [Vögel],

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel