Chullin 148

Kapitel 148

א ר"ש שזורי אומר אפילו בן חמש שנים וחורש בשדה שחיטת אמו מטהרתו קרעה ומצא בה בן ט' חי טעון שחיטה לפי שלא נשחטה אמו:

1 R. ŠIMO͑N ŠEZORI SAGT, SELBST WENN SIE FÜNF JAHRE ALT IST UND AUF DEM FELDE PFLÜGT, SEI SIE DURCH DAS SCHLACHTEN IHRER MUTTER REIN. WENN MAN [EIN VIEH] AUFSCHLITZT UND DARIN EINE LEBENDE NEUNMONATGEBURT FINDET, SO BENÖTIGE SIE DES SCHLACHTENS, WEIL DIE MUTTER NICHT GESCHLACHTET WORDEN IST.

ב <big>גמ׳</big> א"ר אלעזר א"ר אושעיא לא הילכו בו אלא על עסקי שחיטה בלבד למעוטי מאי למעוטי חלבו וגידו

2 GEMARA. R. Elea͑zar sagte im Namen R. Oša͑jas: Sie verhandeln hierbei nur über das Schlachten. – Was schließt dies aus? – Dies schließt den Talg und die [Spann]ader aus.

ג חלבו דמאי אילימא חלבו דשליל מפלג פליגי דתניא גיד הנשה נוהג בשליל וחלבו אסור דברי ר"מ ר' יהודה אומר אינו נוהג בשליל וחלבו מותר וא"ר אלעזר א"ר אושעיא מחלוקת בבן ט' חי והלך ר"מ לשיטתו ור' יהודה לשיטתו

3 Über den Talg des Embryos streiten sie ja, denn es wird gelehrt, das Gesetz von der Spannader habe, wie R. Meír sagt, beim Embryo Geltung und sein Talg sei verboten, und wie R. Jehuda sagt, beim Embryo keine Geltung und sein Talg sei erlaubt, und hierzu sagte R. Elea͑zar im Namen R. Oša͑jas, sie streiten über eine lebende Neunmonatgeburt, und R. Meír vertrete hierbei seine Ansicht und R. Jehuda vertrete seine Ansicht!?

ד אלא חלבו דגיד מפלג פליגי דתניא גיד הנשה מחטט אחריו בכל מקום שהוא וחותך שמנו מעיקרו דברי ר"מ רבי יהודה אומר גוממו עם השופי

4 Und wenn den Talg der Spannader, so streiten sie ja auch hierüber!? Es wird nämlich gelehrt: Man suche nach der Spannader soweit sie reicht und schneide das Fett derselben von der Wurzel aus fort – so R. Meír. R. Jehuda sagt, man schneide sie glatt fort.

ה אלא אי אתמר הכי אתמר א"ר אלעזר אמר ר' אושעיא לא הילכו בו אלא על עסקי אכילה בלבד למעוטי רובעו וחורש בו

5 Vielmehr, ist dies gelehrt worden, so wird es wie folgt lauten: R. Elea͑zar sagte im Namen R. Oša͑jas: Sie verhandeln hierbei nur über das Essen, und dies schließt Kreuzung und Pflügen aus.

ו א"ר שמעון בן לקיש לדברי המתיר בחלבו מתיר בדמו לדברי האוסר בחלבו אוסר בדמו ורבי יוחנן אמר אף לדברי המתיר בחלבו אוסר בדמו

6 R. Šimo͑n b. Laqiš sagte: Wer ihren Talg erlaubt, erlaubt auch ihr Blut, und wer ihren Talg verbietet, verbietet auch ihr Blut. R. Joḥanan aber sagte: Auch wer ihren Talg erlaubt, verbietet ihr Blut.

ז איתיביה רבי יוחנן לר"ש בן לקיש קורעו ומוציא את דמו א"ר זירא לומר שאין ענוש כרת

7 R. Joḥanan wandte gegen R. Šimo͑n b. Laqiš ein: So schlitze man sie auf und entleere sie vom Blute!? R. Zera erwiderte: Dies besagt nur, daß es nicht mit der Ausrottung belegt ist.

ח למאן קאמרי לרבי יהודה לא יהא אלא דם התמצית דתניא דם התמצית באזהרה ר' יהודה אומר בהכרת

8 Dies gilt wohl nach R. Jehuda, und es sollte ja nicht geringer sein als das nachfließende Blut!? Es wird nämlich gelehrt: Das nachfließende Blut ist mil einer Verwarnung belegt; R. Jehuda sagt, mit der Ausrottung!?

ט תרגמא רב יוסף בריה דרב סלא חסידא קמיה דרב פפא אית ליה לר' יהודה דם וכל דם כל היכא דמיחייב אדם הנפש מיחייב אדם התמצית וכל היכא דלא מחייב אדם הנפש לא מחייב אדם התמצית

9 R. Joseph, der Sohn R. Sala des Frommen, erklärte vor R. Papa: R. Jehuda entnimmt dies aus [den Worten] alles Blut; in Fällen, in denen man wegen des Lebensblutes schuldig ist, ist man auch wegen des nachfließenden Blutes schuldig, und in denen man wegen des Lebensblutes nicht schuldig ist, ist man auch wegen des nachfließenden Blutes nicht schuldig.

י איבעיא להו מהו לפדות בבן פקועה אליבא דר"מ לא תיבעי לך דכיון דאמר טעון שחיטה שה מעליא הוא

10 Sie fragten: Darf man mil einer Schlitzgeburt auslösen? Nach R. Meír ist es nicht fraglich, denn da sie nach ihm des Schlachtens benötigt, ist sie ein richtiges Lamm,

יא כי תיבעי לך אליבא דרבנן דאמרי שחיטת אמו מטהרתו מאי כיון דאמרי שחיטת אמו מטהרתו כבשרא בדיקולא הוא או דילמא כיון דרהיט ואזיל ורהיט ואתי שה קרינא ביה

11 fraglich ist es nur nach den Rabbanan, welche sagen, das Schlachten der Mutter mache sie rein: gleicht sie, da das Schlachten der Mutter sie rein macht, dem Fleische im Korbe, oder aber ist sie, da sie hin und her läuft, Lamm zu nennen?

יב מר זוטרא אמר אין פודין ורב אשי אמר פודין

12 Mar Zuṭra sagte, man dürfe mit dieser nicht auslösen, und R. Aši sagte, man dürfe mit dieser auslösen.

יג א"ל רב אשי למר זוטרא מאי דעתך דגמרת (שמות יב, ה) שה (שמות יג, יג) שה מפסחים

13 R. Aši sprach zu Mar Zuṭra: Du entnimmst dies wohl aus [dem Worte] Lamm, das auch beim Pesaḥopfer gebraucht wird,

יד אי מה להלן זכר תמים ובן שנה אף כאן זכר תמים ובן שנה תפדה תפדה ריבה

14 demnach sollte es doch, wie es als solches männlich fehlerfrei und ein Jahr alt sein muß, auch hierfür männlich fehlerfrei und ein Jahr alt sein müssen!? – Es heißt zweimal auslösen, und dies ist einschließend.

טו אי תפדה תפדה ריבה אפילו כל מילי נמי אם כן שה שה מאי אהני לך

15 Wenn die Wiederholung [des Wortes] auslösen einschließend ist, so sollte alles eingeschlossen sein!? – Welche Bedeutung hätte dann [der Schluß aus dem Worte] Lamm?

טז איבעיא להו מהו למנות בו ראשון ושני

16 Sie fragten: Gibt es bei dieser erstgradige und zweitgradige Unreinheit?

יז ר' יוחנן אמר מונין בו ראשון ושני רבי שמעון בן לקיש אומר אין מונין בו ראשון ושני נעשה כאגוז המתקשקש בקליפתו

17 R. Joḥanan sagte, es gebe bei dieser erstgradige und zweitgradige Unreinheit, und R. Šimo͑n b. Laqiš sagte, es gebe bei dieser keine erstgradige und zweitgradige Unreinheit, denn sie gleicht einer in der Schale klappernden Nuß,

יח איתיביה ר"ש בן לקיש לרבי יוחנן הבשר מגע נבלה דברי ר"מ

18 R. Šimo͑n b. Laqiš wandte gegen R. Joḥanan ein: So ist das Fleisch vom Aas berührt – so R. Meír;

יט וחכ"א מגע טרפה שחוטה

19 die Weisen sagen, von tolverletzt Geschlachtetem berührt.

כ בשלמא לדידי דאמינא חד גופא הוא היינו דאיתכשר בדמא דאמיה אלא לדידך במאי איתכשר

20 Erklärlich ist es nach mir, der ich sage, sie gelten als ein Körper, denn sie ist durch das Blut der Mutter befähigt worden, wodurch aber ist sie nach deiner Ansicht befähigt worden!?

כא א"ל בשחיטה וכר"ש

21 Dieser erwiderte: Durch das Schlachten, nach R. Šimo͑n.

כב איתיביה רבי יוחנן לר"ש בן לקיש עבר בנהר הוכשר הלך לבית הקברות נטמא

22 R. Joḥanan wandte gegen R. Šimo͑n b. Laqiš ein: Ging sie durch einen Fluß, so ist sie befähigt, kam sie auf einen Begräbnisplatz, so ist sie unrein.

כג בשלמא לדידי דאמינא תרי גופי נינהו משום הכי הוכשר אין לא הוכשר לא אלא לדידך דאמרת חד גופא הוא הא איתכשר בדמא דאמיה

23 Erklärlich ist es nach mir, der ich sage, sie gelten als zwei Körper, daß dies nur dann erfolgt, wenn sie befähigt worden ist, sonst aber nicht, nach dir aber, der du sagst, sie gelten als ein Körper, ist sie ja durch das Blut der Mutter befähigt worden!?

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel