Chullin 153

Kapitel 153

א נמנין עליהן בפסח ועוד התורה חסה על ממונן של ישראל

1 am Pesaḥopfer beteiligen könne, und zweitens schont ja die Tora das Geld Jisraéls.

ב א"ל רב פפא לרבה ר"ש בן לקיש ואיסורא דאורייתא ואת אמרת מאי ליחוש להו אישתיק

2 R. Papa sprach zu Rabba: Da ist R. Šimo͑n b. Laqiš, auch ist hierbei ein Verbot der Tora zu berücksichtigen, und du sagst, es sei nichts zu befürchten!? Da schwieg er.

ג ואמאי אישתיק והאמר רבא הלכתא כוותיה דר"ש בן לקיש בהני תלת

3 Weshalb schwieg er, Raba sagte ja, die Halakha sei wie R. Šimo͑n b. Laqiš nur bei jenen dreiLehren!?

ד שאני הכא דהדר ביה ר' יוחנן לגביה דר"ש בן לקיש דא"ל אל תקניטני בלשון יחיד אני שונה אותה

4 Anders ist es hierbei, da R. Joḥanan zurücktrat und sich zur Ansicht des R. Šimo͑n b. Laqiš [bekannte]; er sprach nämlich zu ihm: Reize mich nicht, denn ich lehre es nur als Ansicht eines einzelnen.

ה ההוא נשבר העצם ויצא לחוץ דאישתקיל קורטיתא מיניה אתא לקמיה דאביי שהייה תלתא ריגלי

5 Einst kam vor Abajje ein Fall, daß ein Knochen gebrochen und nach außen herausgetreten war und davon etwas fehlte, und er zögerte damit drei Festversammlungen.

ו א"ל רב אדא בר מתנא זיל קמיה דרבא בריה דרב יוסף בר חמא דחריפא סכיניה אתא לקמיה אמר מכדי נשבר העצם ויצא לחוץ תנן מה לי נפל מה לי איתיה

6 Da sprach R. Ada b. Mathna zum [Eigentümer]: Geh zu Raba, dem Sohne des R. Joseph b. Ḥama, dessen Messer scharf ist. Als er zu ihm kam, sprach dieser: Merke, wir haben ja von dem Falle gelernt, wenn der Knochen gebrochen ist und nach außen heraustritt, somit ist es einerlei, ob davon etwas abgefallen ist oder nicht.

ז א"ל רבינא לרבא מתלקט מה מתרוסס מהו מתמסמס מהו היכי דמי מתמסמס אמר רב הונא בריה דרב יהושע כל שהרופא קודרו

7 Rabina fragte Raba: Wie ist es, wenn es sich zusammenlesen läßt? Wenn es zerstückelt ist? Wenn es zerfallen ist? Was heißt zerfallen? R. Hona, Sohn des R. Jehošua͑, erwiderte: Wenn der Arzt es fortschneidet.

ח איבעיא להו ניקב מהו נקלף מהו נסדק מהו ניטל שליש התחתון מהו

8 Sie fragten: Wie ist es, wenn es durchlöchert ist? Wenn es losgelöst ist? Wenn es gespalten ist? Wenn das untere Drittel fehlt?

ט ת"ש דאמר עולא אמר ר' יוחנן עור הרי הוא כבשר דלמא דקנה משכא דידיה

9 Komm und höre: U͑la sagte im Namen R. Joḥanans, die Haut gleiche dem Fleische. – Vielleicht nur in dem Falle, wenn die Haut [am Knochen] haftet.

י אמר רב אשי כי הוינן בי רב פפי איבעיא לן נקדר כמין טבעת מהו ופשטנא מהא דאמר רב יהודה אמר רב דבר זה שאלתי לחכמים ולרופאים ואמרו מסרטו בעצם ומעלה ארוכה אבל פרזלא מזרף זריף אמר רב פפא והוא דקנה גרמא דידיה:

10 R. Aši sagte: Als wir bei R. Papi waren, fragten wir, wie es denn sei, wenn [vom Fleische] ringförmig fortgeschnitten ist, und wir entschieden es aus dem, was R. Jehuda im Namen Rabhs gesagt hat: Dies fragte ich Gelehrte und Ärzte, und sie sagten mir, man kratze [diese Stelle] mit einem Knochen ab und sie heilt. Eisen aber entzündet. R. Papa sagte: Dies nur dann, wenn es am Knochen haftet.

יא <big>מתני׳</big> השוחט את הבהמה ומצא בה שליא נפש היפה תאכלנה ואינה מטמאה לא טומאת אוכלין ולא טומאת נבלות חישב עליה מטמאה טומאת אוכלין אבל לא טומאת נבלות

11 WENN MAN EIN VIEH SCHLACHTET UND DARIN EINE EIHAUT FINDET, SO DARF, WER SICH NICHT EKELT, SIE ESSEN. DIESE IST WEDER ALS SPEISE VERUNREINIGUNGSFÄHIG NOCH ALS AAS VERUNREINIGEND. HAT MAN DIES BEABSICHTIGT, SO IST SIE ALS SPEISE VERUNREINIGUNGSFÄHIG, NICHT ABER ALS AAS VERUNREINIGEND.

יב שליא שיצתה מקצתה אסורה באכילה סימן ולד באשה וסימן ולד בבהמה

12 IST EINE EIHAUT ZUM TEIL HERAUSGETRETEN, SO IST SIE ZUM ESSEN VERBOTEN, DENN DIESE IST EIN ZEICHEN DER GEBURT SOWOHL BEI EINEM WEIBE ALS AUCH BEI EINEM VIEH.

יג המבכרת שהפילה שליא ישליכנה לכלבים ובמוקדשין תקבר ואין קוברין אותה בפרשת דרכים ואין תולין אותה באילן מפני דרכי האמורי:

13 HAT EIN ERSTGEBÄRENDES [VIEH] EINE EIHAUT AUSGESTOSSEN, SO DARF MAN SIEHUNDEN VORWERFEN; WENN EIN OPFERTIER, SO IST SIE ZU BEGRABEN. MAN DARF SIE NICHT AN EINEM SCHEIDEWEG BEGRABEN ODER AN EINEN BAUM HÄNGEN, WEIL DIES EIN EMORITISCHER BRAUCH IST.

יד <big>גמ׳</big> מנא הני מילי דת"ר (דברים יד, ו) כל בהמה תאכלו לרבות את השליא יכול אפילו יצתה מקצתה ת"ל אותה אותה ולא שליתה

14 GEMARA. Woher dies? – Die Rabbanan lehrten: Jedes Vieh &c. dürft ihr essen, dies schließt die Eihaut ein. Man könnte glauben, auch wenn ein Teil herausgetreten ist, so heißt es dieses, dieses, nicht aber die Eihaut.

טו מכדי אין שליא בלא ולד למה לי קרא קרא אסמכתא בעלמא:

15 Merke, es gibt ja keine Eihaut ohne Geburt, wozu ist nun der Schriftvers nötig. – Der Schriftvers ist nur eine Anlehnung.

טז ואינה מטמאה: בעי ר' יצחק בר נפחא עור חמור ששלקו מהו למאי אי לטומאת אוכלין תנינא

16 WEDER [ALS SPEISE] VERUNREINIGUNGSFÄHIG. R. Jiçḥaq der Schmied fragte: Wie ist es, wenn man eine Eselshaut gesotten hat? – In welcher Hinsicht: wenn hinsichtlich der Verunreinigungsfähigkeit von Speisen, so haben wir es ja gelernt,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel