Chullin 167

Kapitel 167

א וליפרקינהו וליכסינהו בעינן העמדה והערכה

1 Man kann es ja auslösen und bedecken!? – Es ist ein Hinstellen und Schätzen erforderlich.

ב וכמאן אי כר"מ דאמר הכל היו בכלל העמדה והערכה האמר שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה

2 Nach wessen Ansicht: wenn nach R. Meír, welcher sagt, bei allem sei Hinstellen und Schätzen erforderlich, so ist er ja der Ansicht, das ungültige Schlachten gelte als Schlachten,

ג אי כר' שמעון דאמר שחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה האמר לא היו בכלל העמדה והערכה

3 und wenn nach R. Šimo͑n, welcher sagt, das ungültige Schlachten gelte nicht als Schlachten, so ist er ja der Ansicht, bei diesen sei Hinstellen und Schätzen nicht erforderlich.

ד אמר רב יוסף רבי היא ונסיב לה אליבא דתנאי בשחיטה שאינה ראויה סבר לה כר' שמעון בהעמדה והערכה סבר לה כר"מ

4 R. Joseph erwiderte: Es ist Rabbi, und er lehrt es nach der Ansicht verschiedener Autoren; hinsichtlich des untauglichen Schlachtens ist er der Ansicht R. Šimo͑ns, und hinsichtlich des Hinsteilens und Schätzens ist er der Ansicht R. Meírs.

ה ואיבעית אימא כולה ר"ש היא ושאני הכא דאמר קרא (ויקרא יז, יג) ושפך וכסה מי שאינו מחוסר אלא שפיכה וכסוי יצא זה שמחוסר שפיכה פדייה וכסוי

5 Wenn du aber willst, sage ich, alles nach R. Šimo͑n, nur ist es hierbei anders, denn die Schrift sagt: er schütte fort und bedecke es, nur wenn das Fortschütten und das Bedecken fehlt, nicht aber hierbei, wo das Fortschütten, das Auslösen und das Bedecken fehlt.

ו והשתא דאתית להכי אפילו תימא קדשי מזבח מי שאינו מחוסר אלא שפיכה וכסוי יצא זה שמחוסר שפיכה גרירה וכסוי

6 Da du nun auf diese Erklärung gekommen bist, so kannst du es auch auf Heiliges des Altars beziehen, denn dies gilt nur von dem Falle, wenn nur das Fortschütten und das Bedecken fehlt, nicht aber hierbei, wo das Fortschütten, das Abkratzen und das Bedecken fehlt.

ז מר בר רב אשי אמר אמר קרא (ויקרא יז, יג) חיה או עוף מה חיה אינה קדש אף עוף אינו קדש

7 Mar b. R. Aši erklärte: Die Schrift sagt: ein Wild oder ein Geflügel, wie kein heiliges Wild, ebenso auch kein heiliges Geflügel.

ח אי מה חיה שאין במינו קדש אף עוף שאין במינו קדש אוציא תורין ובני יונה שיש במינן קדש

8 Demnach sollte doch, wie dies vom Wilde gilt, bei dessen Art es kein Heiliges gibt, es auch vom Geflügel gelten, bei dessen Art es kein Heiliges gibt, ausgenommen Turteltauben und junge Tauben, bei deren Art es Heiliges gibt!?

ט לא כחיה מה חיה לא חלקת בה אף עוף לא תחלוק בו

9 Nein, gleich dem Wilde; wie beim Wilde nicht unterschieden wird, ebenso ist auch beim Geflügel nicht zu unterscheiden.

י אמר ליה יעקב מינאה לרבא קי"ל חיה בכלל בהמה לסימנין אימא נמי בהמה בכלל חיה לכסוי

10 Der Minäer Ja͑qob sprach zu Raba: Es ist uns bekannt, daß hinsichtlich der Kennzeichen das Wild im Vieh einbegriffen ist, vielleicht ist ebenso das Vieh im Wilde hinsichtlich des Bedeckens einbegriffen!?

יא אמר ליה עליך אמר קרא (דברים יב, טז) על הארץ תשפכנו כמים מה מים לא בעי כסוי אף האי נמי לא בעי כסוי

11 Dieser erwiderte: Deinetwegen sagt die Schrift: auf die Erde schütte es fort wie Wasser; wie Wasser des Bedeckens nicht benötigt, ebenso benötigt auch dieses nicht des Bedeckens.

יב אלא מעתה יטבילו בו אמר קרא (ויקרא יא, לו) אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור הני אין מידי אחרינא לא

12 Demnach sollte man darin untertauchen dürfen!? – Die Schrift sagt: nur eine Quelle, eine Zisterne und eine Wasseransammlung ist rein, nur diese, anderes aber nicht.

יג ואימא ה"מ למעוטי שאר משקין דלא איקרו מים אבל דם דאיקרי מים ה"נ

13 Vielleicht aber schließt dies nur andere Flüssigkeiten aus, die nicht Wasser genannt werden, nicht aber Blut, das Wasser genannt wird!?

יד תרי מיעוטי כתיבי מעין מים ובור מים

14 Es gibt zwei Ausschließungen: Wasserquelle und Wasserzisterne.

טו אימא אידי ואידי למעוטי שאר משקין חד למעוטי זוחלין וחד למעוטי מכונסין

15 Vielleicht schließen beide nur andere Flüssigkeiten aus, die eine laufende und die andere angesammelte!?

טז תלתא מיעוטי כתיבי מעין מים ובור מים מקוה מים

16 Es gibt drei Ausschließungen: Wasserquelle, Wasserzisterne und Wasseransammlung.

יז ת"ר (ויקרא יז, יג) אשר יצוד אין לי אלא אשר יצוד נצודין ועומדין מאליהן מנין כגון אווזין ותרנגולים

17 Die Rabbanan lehrten: Der fangen wird; ich weiß dies nur von solchen, die man fängt, woher dies von solchen, die von selbst gefangen sind, wie Gänse und Hühner?

יח ת"ל ציד מ"מ א"כ מה ת"ל אשר יצוד למדה תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא בהזמנה הזאת

18 Es heißt Fang, in jedem Falle. – Wozu heißt es demnach: der fangen wird!? – Die Tora lehrt eine Lebensregel, daß man Fleisch esse, nur wenn man es auf diese Weise erlangt.

יט ת"ר (דברים יב, כ) כי ירחיב ה' אלהיך את גבולך למדה תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא לתאבון

19 Die Rabbanan lehrten: Wenn der Herr, dein Gott, dein Gebiet erweitert: die Tora lehrt eine Lebensregel, daß man Fleisch esse, nur wenn man Verlangen danach hat.

כ יכול יקח אדם מן השוק ויאכל ת"ל (דברים יב, כא) וזבחת מבקרך ומצאנך יכול יזבח כל בקרו ויאכל כל צאנו ויאכל ת"ל מבקרך ולא כל בקרך מצאנך ולא כל צאנך

20 Man könnte glauben, man kaufe Fleisch auf dem Markte und esse, so heißt es:schlachte von deinem Rindvieh und deinem.Kleinvieh. Man könnte glauben, man schlachte all sein Rindvieh oder all sein Kleinviehund esse, so heißt es: von deinem Rindvieh, nicht aber all dein Rindvieh, von deinem Kleinvieh, nicht aber all dein Kleinvieh.

כא מכאן אמר רבי אלעזר בן עזריה מי שיש לו מנה יקח לפסו ליטרא ירק עשרה מנה יקח לפסו ליטרא דגים חמשים מנה יקח לפסו ליטרא בשר מאה מנה ישפתו לו קדרה בכל יום ואינך אימת מערב שבת לערב שבת

21 Hieraus folgerte R. Elea͑zar b. A͑zarja: wer eine Mine besitzt, kaufe für seine Schüssel eine Litra Kräuter, wer zehn Minen, kaufe für seine Schüssel eine Litra Fische, wer fünfzig Minen, kaufe für seine Schüssel eine Litra Fleisch, und wer hundert Minen, lasse sich jeden Tag einen Topf [aufs Feuer] setzen. – Wie oft jene? – Von einem Vorabend des Šabbaths zum anderen.

כב אמר רב צריכין אנו לחוש לדברי זקן א"ר יוחנן אבא ממשפחת בריאים הוה אבל כגון אנו מי שיש לו פרוטה בתוך כיסו יריצנה לחנווני א"ר נחמן כגון אנו לווין ואוכלין

22 Rabh sagte: Wir haben auf die Worte des Greises zu achten. R. Joḥanan sagte: Abba entstammt einem Geschlechte von Kräftigen; bei uns aber soll, wer eine Peruṭa in der Tasche hat, sie zum Krämer bringen. R. Naḥman sagte: Solche wie wir, mögen auch borgen und essen.

כג (משלי כז, כו) כבשים ללבושך מגז כבשים יהא מלבושך (משלי כז, כו) ומחיר שדה עתודים לעולם ימכור אדם שדה ויקח עתודים ואל ימכור אדם עתודים ויקח שדה (משלי כז, כז) ודי חלב עזים דיו לאדם שיתפרנס מחלב גדיים וטלאים שבתוך ביתו

23 Lämmer für deine Kleidung; aus der Schur der Lämmer sei deine Kleidung. Böcke der Erlös deinen Feldes; stets verkaufe man sein Feld und kaufe dafür Böcke, nicht aber verkaufe man Böcke und kaufe dafür ein Feld. Und genug Ziegenmilch; der Mensch sei genügsam, sich durch die Milch der Ziegen und der Lämmer seines Hauses zu ernähren.

כד (משלי כז, כז) ללחמך ללחם ביתך לחמך קודם ללחם ביתך (משלי כז, כז) וחיים לנערותיך אמר מר זוטרא בריה דרב נחמן תן חיים לנערותיך מיכן למדה תורה דרך ארץ שלא ילמד אדם את בנו בשר ויין

24 Für deine Nahrung und die Nahrung deines Hauses; deine Nahrung geht der Nahrung deines Hauses vor. Lebensunterhalt für deine Mägde. Mar Zuṭra, Sohn des R. Naḥman, sagte: Gib deinen Mägden Lebensunterhalt. Damit lehrt die Tora eine Lebensregel, daß man seine Kinder nicht an Fleisch und Wein gewöhne.

כה אמר רבי יוחנן

25 R. Joḥanan sagte:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel