Chullin 169

Kapitel 169

א אלא ספק איש ספק אשה

1 Vielmehr, in einem Zweifel, ob es ein Mann oder ein Weib ist

ב ורבי יוסי לטעמיה דאמר אשה ודאית נמי תקעה דתניא בני ישראל סומכין ולא בנות ישראל סומכות

2 R. Jose vertritt hierbei seine Ansicht, denn er sagt, auch wenn es zweifellos ein Weib ist, blase sie. Es wird nämlich gelehrt: Den Söhnen Jisraéls, nur diese stützen, nicht aber die Töchter Jisraéls.

ג רבי יוסי ורבי שמעון אומרים נשים סומכות רשות

3 R. Jose und R. Šimo͑n sagen. Weibern sei das Stützen freigestellt.

ד אמר רבינא ולמאי דקאמרי רבנן נמי אית ליה פירכא מה לתקיעת שופר שכן ודאה דוחה שבת במקדש תאמר בכיסוי דליתיה כלל

4 Rabina sagte: Auch nach der Ansicht der Rabbanan ist dagegen ein Einwand zu erheben: wohl gilt dies vom Posaunenblasen, weil es, wenn es entschieden zu erfolgen hat, im Tempel den Šabbath verdrängt, während beim Bedecken dies überhaupt nicht vorkommt.

ה השיב ר"א הקפר בריבי מה למילה שכן אינה נוהגת בלילי ימים טובים בלילי ימים טובים הוא דלא נהגא בשאר לילי נהגא

5 «R. Elea͑zar ha-Qappar Berabbi richtete folgende Erwiderung: Wohl gilt dies von der Beschneidung, die in den Festnächten keine Geltung hat.» Hat sie denn nur in den Festnächten keine Geltung und in den übrigen Nächten wohl!?

ו אלא מה למילה שכן אינה נוהגת בלילות כבימים תאמר בכסוי שנוהג בלילות כבימים א"ר אבא זה אחד מן הדברים שאמר רבי חייא אין [לי] עליהן תשובה והשיב רבי אלעזר [הקפר] ברבי תשובה:

6 Vielmehr, wohl gilt dies von der Beschneidung, die nachts keine Geltung hat wie am Tage, während das Bedecken nachts wie am Tage Geltung hat. R. Abba sagte: Dies ist eines von den Dingen, von welchen R. Ḥija sagte, er habe dagegen keine Erwiderung, während R. Elea͑zar ha-Qappar Berabbi dagegen eine Erwiderung richtete.

ז <big>מתני׳</big> השוחט ונמצאת טריפה והשוחט לעבודת כוכבים והשוחט חולין בפנים וקדשים בחוץ חיה ועוף הנסקלים רבי מאיר מחייב וחכמים פוטרים

7 WENN MAN ES GESCHLACHTET HAT UND ES TOTVERLETZT BEFUNDEN WIRD, ODER WENN MAN FÜR EINEN GÖTZEN PROFANES INNERHALB, HEILIGES AUSSERHALB ODER EIN ZU STEINIGENDES WILD ODER GEFLÜGEL GESCHLACHTET HAT, SO IST MAN NACH R. MEÍR VERPFLICHTET UND NACH DEN WEISEN FREI.

ח השוחט ונתנבלה בידו הנוחר והמעקר פטור מלכסות:

8 WENN MAN ES SCHLACHTET UND ES AAS UNTER SEINER HAND WIRD, ODER WENN MAN ES METZELT ODER IHM [DIE GURGEL] AUSREISST, SO BRAUCHT MAN ES NICHT ZU BEDECKEN.

ט <big>גמ׳</big> אמר רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן ראה רבי דבריו של ר"מ באותו ואת בנו ושנאו בלשון חכמים ודרבי שמעון בכסוי הדם ושנאו בלשון חכמים

9 GEMARA. R. Ḥija b. Abba sagte im Namen R. Joḥanans: Rabbi gefiel die Ansicht R. Meírs beim [Gesetze vom] Vieh und seinem Jungen, und lehrte sie im Namen der Weisen, und die Ansicht R. Šimo͑ns beim [Gesetze vom] Bedecken des Blutes, und lehrte sie im Namen der Weisen.

י מאי טעמא דרבי מאיר באותו ואת בנו אמר ר' יהושע בן לוי גמר שחיטה שחיטה משחוטי חוץ

10 Was ist der Grund R. Meírs beim [Gesetze vom] Vieh und seinem Jungen? R. Jehošua͑ b. Levi erwiderte: Er folgert aus [dem Ausdrucke] schlachten, der auch beim außerhalb Geschlachteten gebraucht wird;

יא מה התם שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה אף הכא נמי שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה

11 wie bei diesem das ungültige Schlachten als Schlachten gilt, ebenso gilt auch hierbei das ungültige Schlachten als Schlachten.

יב ורבי שמעון מאי טעמא א"ר מני בר פטיש גמר (בראשית מג, טז) מטבוח טבח והכן מה להלן שחיטה ראויה אף כאן שחיטה ראויה

12 Was ist der Grund R. Šimo͑ns? R. Mani b. Paṭiš erwiderte: Er folgert aus [den Worten] schlachte eine Schlachtung und richte her; wie es da eine taugliche Schlachtung war, ebenso ist auch hierbei eine taugliche Schlachtung zu verstehen.

יג ור"מ נמי ליגמר מטבוח דנין שחיטה משחיטה ואין דנין שחיטה מטביחה

13 Sollte es R. Meír ebenfalls aus [dein Ausdruck] schlachte folgern!? – Man vergleiche šeḥiṭa mit šeḥiṭa. nicht aber šeḥiṭa mit ṭebiḥa.

יד מה נפקא מינה הא תנא דבי רבי ישמעאל (ויקרא יד, לט) ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה

14 Welchen Unterschied gibt es denn hierbei, in der Schule R. Jišma͑éls folgerten sie ja aus: wenn der Priester wiederkommt, und wenn der Priester hineingeht, denn ‘kommen’ und ‘gehen’ sei dasselbe!?

טו הני מילי היכא דליכא דדמי ליה אבל איכא דדמי ליה מדדמי ליה ילפינן

15 Dies nur, wenn kein gleiches [Wort] vorhanden ist, ist aber ein gleiches vorhanden, so folgere man vom gleichen.

טז ורבי שמעון נמי ליגמר משחוטי חוץ דנין חולין מחולין ואין דנין חולין מקדשים

16 Sollte R. Šimo͑n ebenfalls vom außerhalb Geschlachteten folgern!? – Man folgere hinsichtlich des Profanen vom Profanen, nicht aber hinsichtlich des Profanen vom Heiligen.

יז ור' מאיר אטו אותו ואת בנו בקדשים מי לא נהיג היינו דקאמר רבי חייא ראה רבי דבריו של רבי מאיר באותו ואת בנו ושנאו בלשון חכמים

17 Und R. Meír!? – Hat etwa [das Gesetz] vom Vieh und seinen Jungen beim Heiligen keine Geltung!? Deshalbsagte auch R. Ḥija, Rabbi gefiel die Ansicht R. Meírs beim [Gesetze vom] Vieh und seinem Jungen, und er lehrte sie im Namen der Weisen.

יח מאי טעמא דר' מאיר בכסוי הדם אמר ר' שמעון בן לקיש גמר שפיכה שפיכה משחוטי חוץ מה להלן שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה אף כאן שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה

18 Was ist der Grund R. Meírs beim [Gesetze vom] Bedecken des Blutes? R. Šimo͑n b. Laqiš erwiderte: Er folgert dies aus [dem Ausdruck] schütten, der auch beim außerhalb Geschlachteten gebraucht wird; wie da das ungültige Schlachten als Schlachten gilt, ebenso gilt auch hierbei das ungültige Schlachten als Schlachten.

יט ורבי שמעון (ויקרא יז, י) אשר יאכל כתיב ורבי מאיר ההוא למעוטי עוף טמא הוא דאתא ורבי שמעון עוף טמא מאי טעמא דלאו בר אכילה הוא טרפה נמי לאו בר אכילה הוא

19 Und der des R. Šimo͑n? – Es heißt: das gegessen wird. – Und R. Meír!? – Dies schließt das unreine Geflügel aus. – Und R. Šimo͑n!? – Vom unreinen Geflügel gilt dies wohl deshalb, weil es nicht gegessen werden darf, und auch das totverletzte darf nicht gegessen werden.

כ והיינו דאמר רבי חייא ראה רבי דבריו של רבי שמעון בכסוי הדם ושנאו בלשון חכמים

20 Deshalb sagte auch R. Ḥija, Rabbi gefiel die Ansicht R. Šimo͑ns beim [Gesetze vom] Bedecken des Blutes, und er lehrte sie im Namen der Weisen.

כא אמר רבי אבא

21 R. Abba sagte:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel