Chullin 183

Kapitel 183

א ברוך אופנים הוא דאמרי ליה ואיבעית אימא כיון דאתיהיב רשותא אתיהיב

1 [Den Vers] ‘gepriesen’ sprechen die Ophanim. Wenn du aber willst, sage ich: nachdem Erlaubnis erteilt worden ist, ist sie erteilt.

ב (הושע יב, ה) וישר אל מלאך ויוכל בכה ויתחנן לו איני יודע מי נעשה שר למי כשהוא אומר (בראשית לב, כט) כי שרית עם אלהים הוי אומר יעקב נעשה שר למלאך

2 Er beherrschte den Engel, er kam ihm bei; er weinte und flehte ihn an; ich würde nicht gewußt haben, wer Beherrscher des anderen geworden war, wenn es aber heißt:denn du hast einen Engel Gottes beherrscht, so besagt dies, daß Ja͑qob Beherrscher des Engels geworden war.

ג בכה ויתחנן לו איני יודע מי בכה למי כשהוא אומר ויאמר שלחני הוי אומר מלאך בכה ליעקב

3 Er weinte und flehte ihn an; ich würde nicht gewußt haben, wer vor wem weinte, wenn es aber heißt: er sprach: laß mich los, so besagt dies, daß der Engel vor Ja͑qob weinte.

ד כי שרית [עם אלהים ועם אנשים] אמר רבה רמז רמז לו שעתידים שני שרים לצאת ממנו ראש גולה שבבבל ונשיא שבארץ ישראל מכאן רמז לו גלות

4 Denn du hast beherrscht. Rabba sagte: Er gab ihm eine Andeutung, daß aus ihm zwei Herrscher hervorgehen werden: der Exilarch in Babylonien und der Fürst im Jisraéllande. Hiermit deutete er ihm auch das Exil an.

ה (בראשית מ, י) ובגפן שלשה שריגים אמר רב חייא בר אבא אמר רב אלו ג' שרי גאים היוצאים מישראל בכל דור ודור פעמים ששנים כאן ואחד בארץ ישראל פעמים ששנים בארץ ישראל ואחד כאן יהיבו רבנן עינייהו ברבנא עוקבא ורבנא נחמיה בני ברתיה דרב

5 Am Weinstocke waren drei Reben. R. Hija h. Abba sagte im Namen Rabhs: Das sind die drei hohen Fürsten, die jede Generation im Jisraéllande hervorbringt. Bisweilen sind es zwei hier und einer im Jisraéllande, und bisweilen zwei im Jisraéllande und einer hier. Die Rabbanan richteten ihre Augen auf Meister U͑qaba und Meister Neḥemja, die Söhne der Tochter Rabhs.

ו רבא אמר אלו שלשה שרי גוים שמלמדים זכות על ישראל בכל דור ודור

6 Raba sagte: Das sind die drei Völkerfürsten jeder Generation, die Jisraél verteidigen.

ז תניא רבי אליעזר אומר גפן זה העולם שלשה שריגים זה אברהם יצחק ויעקב והיא כפורחת עלתה נצה אלו האמהות הבשילו אשכלותיה ענבים אלו השבטים

7 Es wird gelehrt: R. Elie͑zer sagte: Weinstock, das ist die Welt; drei Reben, das sind Abraham, Jiçḥaq und Ja͑qob; im Sprossen trat seine Blüte hervor, das sind die Mütter; seine Kämme ließen Beeren reifen, das sind die Stammesväter.

ח אמר לו רבי יהושע וכי מראין לו לאדם מה שהיה והלא אין מראין לו לאדם אלא מה שעתיד להיות אלא גפן זה תורה שלשה שריגים אלו משה ואהרן ומרים והיא כפורחת עלתה נצה אלו סנהדרין הבשילו אשכלותיה ענבים אלו הצדיקים שבכל דור ודור

8 R. Jehošua͑ sprach zu ihm: Man zeigt ja einem nicht, was bereits geschehen ist, sondern was geschehen wird!? Vielmehr: Weinstock, das ist die Tora; drei Reben, das sind Moše, Ahron und Mirjam; im Sprossen trat seine Blüte hervor, das ist das Synedrium; seine Kämme ließen Beeren reifen, das sind die Frommen jedes Zeitalters.

ט אמר ר"ג עדיין צריכין אנו למודעי דמוקים ליה כוליה בחד מקום רבי אלעזר המודעי אומר גפן זה ירושלים שלשה שריגים זה מקדש מלך וכהן גדול והיא כפורחת עלתה נצה אלו פרחי כהונה הבשילו אשכלותיה ענבים אלו נסכים

9 R. Gamliél sagte: Wir benötigen immer noch des Modäers, der alles auf einen Raum bezieht. R. Elea͑zar aus Modai͑m erklärte nämlich: Weinstock, das ist Jerušalem; drei Reben, das sind der Tempel, der König und der Hochpriester; im Sprossen trat seine Blüte hervor, das sind die Priesterjünglinge; seine Kämme ließen Beeren reifen, das sind die Gußopfer.

י רבי יהושע בן לוי מוקים לה במתנות דאמר ר' יהושע בן לוי גפן זו תורה שלשה שריגים זה באר עמוד ענן ומן והיא כפורחת עלתה נצה אלו הבכורים הבשילו אשכלותיה ענבים אלו נסכים

10 R. Jehošua͑ b. Levi bezieht dies auf die Gaben, denn R. Jehošua͑ b. Levi sagte: Weinstock, das ist die Tora; drei Reben, das ist der Brunnen, die Wolkensäule und das Manna; im Sprossen trat seine Blüte hervor, das sind die Erstlinge; seine Kämme ließen Beeren reifen, das sind die Gußopfer.

יא רבי ירמיה בר אבא אמר גפן אלו ישראל וכן הוא אומר (תהלים פ, ט) גפן ממצרים תסיע שלשה שריגים אלו שלשה רגלים שישראל עולין בהן בכל שנה ושנה והיא כפורחת עלתה נצה הגיע זמנן של ישראל לפרות ולרבות וכן הוא אומר (שמות א, ז) ובני ישראל פרו וישרצו

11 R. Jirmeja b. Abba sagte: Weinstock, das ist Jisraél, wie es heißt: einen Weinstock hobst du aus Miçrajim aus. Drei Reben, das sind die drei Feste, zu denen Jisraél alljährlich wallfahrtet. Im Sprossen trat seine Blüte hervor, für Jisraél ist die Zeit zur Fruchtbarkeit und Vermehrung herangekommen, wie es heißt: und die Kinder Jisraéls waren fruchtbar und wimmelten.

יב עלתה נצה הגיע זמנן של ישראל ליגאל וכן הוא אומר (ישעיהו סג, ג) ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי הבשילו אשכלותיה ענבים הגיע זמנה של מצרים לשתות כוס התרעלה

12 Trat seine Blüte hervor, für Jisraél ist die Zeit der Erlösung herangekommen, wie es heißt: es spritzte ihr Saft auf mein Gewand und alle meine Kleider besudelte ich. Seine Kämme ließen Beeren reifen, für Miçrajim ist die Zeit herangekommen, den Taumelbecher zu trinken.

יג והיינו דאמר רבא שלשה כוסות האמורות במצרים למה אחד ששתה בימי משה ואחד ששתה בימי פרעה נכה ואחד שעתידה לשתות עם כל העובדי כוכבים

13 Das ist es, was Raba sagte: Worauf deuten die drei Becher, die bei Miçrajim genannt werden? Einer auf den, den es in den Tagen Mošes getrunken hat, einer auf den, den es in den Tagen des Pareo͑ Nekho getrunken hat, und einer auf den, den es dereinst mit allen übrigen Völkern trinken wird.

יד אמר ליה רבי אבא לרבי ירמיה בר אבא כי דריש להו רב להני קראי באגדתא כוותך דריש להו

14 R. Abba sprach zu R. Jirmeja b. Abba: Wenn Rabh diese Schriftverse agadisch auslegte, erklärte er sie übereinstimmend mit dir.

טו אמר רבי שמעון בן לקיש אומה זו כגפן נמשלה זמורות שבה אלו בעלי בתים אשכולות שבה אלו תלמידי חכמים עלין שבה אלו עמי הארץ קנוקנות שבה אלו ריקנים שבישראל

15 R. Šimo͑n b. Laqiš sagte: Diese Nation gleicht einem Weinstocke; die Stiele sind die Bürger, die Kämme sind die Schriftgelehrten, die Blätter sind die Leute aus dem gemeinen Volke, die Ranken sind die Unwissenden in Jisraél.

טז והיינו דשלחו מתם ליבעי רחמים איתכליא על עליא דאילמלא עליא לא מתקיימין איתכליא

16 Darauf deutet das, was sie von dort sandten: Mögen die Trauben für die Blätter beten, denn ohne die Blätter würden die Trauben nicht bestehen.

יז (הושע ג, ב) ואכרה לי בחמשה עשר כסף א"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יהוצדק אין כירה אלא לשון מכירה שנאמר (בראשית נ, ה) בקברי אשר כריתי לי

17 Ich kaufte sie mir für fünfzehn Silberstücke. R. Joḥanan sagte im Namen des R. Šimo͑n b. Jehoçadaq: Karaheißt kaufen, denn so heißt es: in meinem Grabe, das ich mir gekauft [kariti] habe.

יח בחמשה עשר זה ט"ו בניסן שבו נגאלו ישראל ממצרים כסף אלו צדיקים וכן הוא אומר (משלי ז, כ) צרור הכסף לקח בידו

18 Für fünfzehn, das ist der fünfzehnte Nisan, an dem Jisraél aus Miçrajim erlöst wurde. Silberstücke, das sind die Frommen, denn so heißt es: den Beutel mit Silber nahm er in seine Hand.

יט חומר שעורים ולתך שעורים אלו מ"ה צדיקים שהעולם מתקיים בהם ואיני יודע אם שלשים כאן וט"ו בארץ ישראל ואם שלשים בארץ ישראל וט"ו כאן כשהוא אומר (זכריה יא, יג) ואקחה שלשים הכסף ואשליך אותו בית ה' אל היוצר הוי אומר שלשים בארץ ישראל וט"ו כאן

19 Ein Ḥomer Gerste und ein Lethekh Gerste, das sind die fünfundvierzig Frommen, durch die die Welt besteht. Ich würde nicht gewußt haben, ob dreißig hier und fünfzehn im Jisraéllande oder dreißig im Jisraéllande und fünfzehn hier, wenn es aber heißt: ich nahm, die dreißig Silberstücke und wog sie dem Tempelschatze zu, so sage man, dreißig im Jisraéllande und fünfzehn hier.

כ אמר אביי ורובייהו משתכחי בבי כנישתא דתותי אפתא והיינו דכתיב (זכריה יא, יב) ואומר אליהם אם טוב בעיניכם הבו שכרי ואם לא חדלו וישקלו את שכרי שלשים כסף

20 Abajje sagte: Die meisten von ihnen sind im Lehrhause unter dem Flügelbau zu finden. Und ich sprach zu ihnen: Wenn es euch gefällig ist, so gebt mir meinen Lohn, und wenn nicht, so laßt es. Da wogen sie mir meinen Lohn zu, dreißig Silberstücke.

כא רבי יהודה אומר אלו שלשים צדיקי אומות העולם שאומות העולם מתקיימים עליהם עולא אמר אלו שלשים מצות שקבלו עליהם בני נח ואין מקיימין אלא שלשה אחת

21 R. Jehuda sagte: Das sind die dreißig Frommen der weltlichen Völker, durch die die weltlichen Völker bestehen. U͑la sagte: Das sind die dreißig Gebote, die die Noaḥiden auf sich genommen haben, von denen sie aber nur drei halten; eines,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel