Chullin 236

Kapitel 236

א ואימא אם אינו ענין לשומר דנבלה תנהו ענין לשומר דעלמא שומר להכניס ושומר לצרף אבל יד להכניס לא

1 Vielleicht aber ist es, da es vom Schutzbalge beim Aase nicht nötig ist, auf den Schutzbalg in anderen Fällen zu beziehen, somit gilt dies nur vom Hineinbringen und von der Vereinigung beim Schutzbalge, nicht aber vom Hineinbringen beim Stiele!? –

ב אלא מעיקרא כי כתיבא יד אהכנסה כתיבא

2 Vielmehr, der Stiel wird beim Hineinbringen genannt. –

ג אלא שומר דנבלה למה לי לגופיה

3 Wozu ist die Nennung des Schutzbalges beim Aase nötig? – An sich. –

ד ולמאי אי לאצטרופי אמרת לא מצטרף אי להכניס ולהוציא ק"ו מיד אתיא מילתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קרא

4 In welcher Hinsicht: wenn hinsichtlich der Vereinigung, so sagst du ja, er werde nicht vereinigt, und wenn hinsichtlich des Hineinbringens und des Herausbringens [der Unreinheit], so ist dies ja [durch einen Schluß] vom Leichteren auf das Schwerere vom Stiele zu folgern!? – Die Schrift bemüht sich, auch das niederzuschreiben,

ה אי הכי שומר דעלמא אימא לך להכניס ומלתא דאתי בקל וחומר טרח וכתב לה קרא

5 was [durch einen Schluß] vom Leichteren auf das Schwerere zu folgern wäre. – Demnach ist ja auch hinsichtlich des Schutzbalges in anderen Fällen zu erwidern, die Schrift bemühe sich, auch das niederzuschreiben, was [durch einen Schluß] vom Leichteren auf das Schwerere zu folgern wäre!? –

ו היכא דאיכא למידרש דרשינן

6 Wenn etwas aus diesem zu deuten ist, deute man.

ז רב חביבא אמר שאני שומר דנבלה כיון דמעשה יד קא עביד איד שדינן ליה

7 R. Ḥabiba erwiderte: Anders verhält es sich beim Schutzbalge des Aases; da dieser nur als Stiel dient, so beziehe man ihn auf den Stiel.

ח מתקיף לה רב יהודה בר ישמעאל הא דתנן הפיטמא של רמון מצטרפת והנץ שלו אין מצטרף

8 R. Jehuda b. Jišma͑él wandte ein: Wieso haben wir demnach gelernt, der Kelch des Granatapfels werde mit diesem vereinigt und die Blüte werde nicht vereinigt,

ט ואמאי קרי כאן על כל זרע זרוע וליכא

9 man sollte ja sagen: <i>auf Saat zum Säen</i>, was hierbei nicht der Fall ist!?

י ותו הא דתנן העור והרוטב והקיפה וכו' מצטרף לטמא טומאת אוכלים מנלן

10 Ferner haben wir gelernt, die Haut, die Gallerte, der Bodensatz &c. werden vereinigt; woher dies hinsichtlich der Verunreinigung von Speisen!? –

יא אלא תלתא קראי כתיבי (ויקרא יא, לז) על כל זרע זרוע אשר יזרע חד לשומר דזרעים וחד לשומר דאילנות אידך לשומר בשר וביצים ודגים

11 Vielmehr, es sind drei Schriftworte vorhanden: <i>auf irgend eine Saat, zum Säen, die gesät wird</i>; eines deutet auf den Schutzbalg von Saatfrüchten, eines auf den Schutzbalg von Baumfrüchten und eines auf den Schutzbalg von Fleisch, Eiern und Fischen.

יב אמר רב חייא בר אשי אמר רב יש יד לטומאה ואין יד להכשר

12 R. Ḥija b. Aši sagte im Namen Rabhs: Der Stiel hat Geltung bei der Unreinheit, nicht aber bei der Befähigung.

יג ור' יוחנן אמר יש יד לטומאה ולהכשר

13 R. Joḥanan aber sagt, der Stiel habe Geltung bei der Unreinheit und bei der Befähigung. –

יד במאי קמיפלגי איבעית אימא סברא איבעית אימא קרא

14 Worin besteht ihr Streit? – Wenn du willst, sage ich: in einer Auffassung, und wenn du willst, sage ich: in einem Schriftverse.

טו איבעית אימא קרא מר סבר מקרא נדרש לפניו ולא לפני פניו

15 Wenn du willst, sage ich: in einem Schriftverse; einer ist der Ansicht, Schriftworte seien auf das Vorangehende, nicht aber auf das dem Vorangehenden Vorangehende zu beziehen,

טז ומר סבר מקרא נדרש לפניו ולפני פניו

16 und einer ist der Ansicht, Schriftworte seien auf das Vorangehende und auf das dem Vorangehenden Vorangehende zu beziehen.

יז איבעית אימא סברא מר סבר הכשר תחלת טומאה הוא ומר סבר הכשר לאו תחלת טומאה הוא

17 Wenn du willst, sage ich: in einer Auffassung; einer ist der Ansicht, die Befähigung sei der Beginn der Unreinheit, und einer ist der Ansicht, die Befähigung sei nicht der Beginn der Unreinheit.

יח תניא כוותיה דרבי יוחנן כשם שיש יד לטומאה כך יש יד להכשר וכשם שאין מקבלין טומאה אלא לכשיתלשו כך אין מקבלין הכשר אלא עד שיתלשו

18 Es gibt eine Lehre übereinstimmend mit R. Joḥanan: Wie der Stiel Geltung hat bei der Unreinheit, so hat der Stiel Geltung bei der Befähigung; und wie ferner [Früchte] für die Unreinheit empfänglich sind, erst wenn sie gepflückt sind, ebenso sind sie für die Befähigung empfänglich, erst wenn sie gepflückt sind.

יט אמר רב אין יד לפחות מכזית ואין שומר לפחות מכפול

19 Rabh sagte, bei einem Quantum unter Olivengröße habe der Stiel keine Geltung, und bei einem Quantum unter Bohnengröße habe der Schutzbalg keine Geltung.

כ ורבי יוחנן אמר יש יד לפחות מכזית ויש שומר לפחות מכפול

20 R. Joḥanan aber sagte, bei einem Quantum unter Olivengröße habe der Stiel Geltung und bei einem Quantum unter Bohnengröße habe der Schutzbalg Geltung.

כא מיתיבי ב' עצמות ועליהן ב' חצאי זיתים והכניס ראשיהן ב' לבית והבית מאהיל עליהן הבית טמא

21 Man wandte ein: Wenn man die Enden von zwei Knochen, an denensich zwei halbe Oliven [Fleisch] befinden, in einen Raum bringt und der Raum sie bezeltet, so ist der Raum unrein.

כב יהודה בן נקוסא אומר משום רבי יעקב היאך שני עצמות מצטרפין לכזית

22 Jehuda b. Neqosa sagte im Namen R. Ja͑qobs: Wieso können zwei Knochen zur Olivengröße vereinigt werden!?

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel