Chullin 238

Kapitel 238

א שני שומרין מהו שיצטרפו
1 Werden zwei Schutzbälge vereinigt? –
ב היכי דמי אילימא בזה על גב זה ומי איכא שומר על גב שומר
2 In welchem Falle: wollte man sagen, wenn sie sich übereinander befinden, so gibt es ja keinen Schutzbalg für einen Schutzbalg!?
ג והתנן רבי יהודה אומר שלש קליפות בבצל פנימית בין שלמה בין קדורה מצטרפת אמצעית שלמה מצטרפת קדורה אין מצטרפת חיצונה בין כך ובין כך טהורה
3 Wir haben nämlich gelernt: R. Jehuda sagte: Die Zwiebel hat drei Schalen; die innere wird, ob ganz oder durchgestoßen, vereinigt, die mittlere wird ganz vereinigt, durchgestoßen nicht vereinigt, die äußere ist, ob so oder so, nicht verunreinigungsfähig. –
ד רב אושעיא שומר אוכל שחלקו קמיבעיא ליה
4 R. Oša͑ja fragte hinsichtlich der Schutzbälge einer geteilten Speise;
ה כיון דהאי לא מגין אהאי והאי לא מגין אהאי לא מצטרפת
5 werden sie, da der eine die andere und der andere die eine [Hälfte] nicht schützt, nicht vereinigt,
ו או דלמא כיון דהאי מגין אדידיה והאי מגין אדידיה מצטרפין
6 oder aber werden sie, da der eine die eine und der andere die andere schützt, wohl vereinigt? –
ז תא שמע רבי אלעזר בן עזריה מטהר בשל פול ומטמא בשל קטנית מפני שרוצה במשמישן
7 Komm und höre: R. Elea͑zar b. A͑zar ja erklärt solche von Bohnen als rein und solche von [anderen] Hülsenfrüchten als unrein, weil man sie zum Betasten wünscht.
ח אמר רב אחא בריה דרבא בקולחא ומשום יד ומאי במשמישן בתשמישן
8 R. Aḥa, der Sohn Rabas, erwiderte: Hier wird vom Stengel gesprochen, weil er als Stiel dient. – Was heißt demnach zum Betasten? – Zum Anfassen. –
ט ת"ש דתנא דבי רבי ישמעאל (ויקרא יא, לז) על כל זרע זרוע (אשר יזרע) כדרך שבני אדם מוציאין לזריעה חטה בקליפתה ושעורה בקליפתה ועדשים בקליפתן
9 Komm und höre: In der Schule R. Jišma͑éls wurde <i>gelehrt: Auf irgendeine Saat, zum Säen, die gesät wird, wie man sie zum</i> Säen hinausbringt, Weizen mit der Schale, Gerste mit der Schale und Linsen mit der Schale. –
י כדאמר רב אחא בריה דרבא בקולחא ומשום יד
10 Wie R. Aḥa, der Sohn Rabas, erklärt hat, da werde vom Stengel gesprochen, weil er als Stiel dient,
יא הכא נמי בשדרה ומשום שומר
11 ebenso wird hier vom Halm gesprochen, weil er als Schutzbalg dient. –
יב בשלמא עיליתא צריכי לתתיתא אלא תתיתא מאי צריכי לעיליתא בחד דרא
12 Allerdings benötigen die oberen der unteren, wieso aber benötigen die unteren der oberen? – Dies gilt von einer Reihe. –
יג ומי איכא כביצה אוכלין בחד דרא בחטי דשמעון בן שטח
13 Gibt es denn eine Reihe, die eine Eigröße Speise hat? – Beim Weizen des Šimo͑n b. Šaṭaḥ.
יד השתא דאתית להכי חדא חטה נמי בחטי דשמעון בן שטח
14 Da du nun darauf gekommen bist, so ist auch hinsichtlich des Weizens zu erklären, dies gelte vom Weizen des Šimo͑n b. Šaṭaḥ·
טו גופא שני עצמות ועליהן שני חצאי זיתים והכניס ראשיהן שנים לבית והבית מאהיל עליהן הבית טמא
15 Der Text: Wenn man die Enden von zwei Knochen, an denen sich je zwei halbe Oliven [Fleisch] befinden, in einen Raum bringt und der Raum sie bezeltet, so ist der Raum unrein.
טז יהודה בן נקוסא אומר משום רבי יעקב היאך שני עצמות מצטרפין לכזית
16 Jehuda b. Neqosa sagte im Namen R. Ja͑qobs: Wieso können zwei Knochen zur Olivengröße vereinigt werden!?
יז אמר ריש לקיש לא שנו אלא עצם דהוי יד אבל נימא לא הויא יד ורבי יוחנן אמר אפילו נימא נמי הויא יד
17 Reš Laqiš sagte: Nur ein Knochen gilt als Stiel, ein Haar aber gilt nicht als Stiel. R. Joḥanan aber sagte: Auch ein Haar gilt als Stiel.
יח איתיביה ר' יוחנן לר"ל עור שיש עליו כזית בשר הנוגע בציב היוצא ממנו ובשערה שכנגדו טמא מאי לאו משום יד
18 R. Joḥanan wandte gegen Reš Laqiš ein: Ist an einer Haut eine Olive Fleisch, so ist der, der eine hervorstehende Faser oder ein gegenüber befindliches Haar berührt, unrein. Wahrscheinlich gilt es als Stiel!? –
יט לא משום שומר ומי איכא שומר על גבי שומר חלחולי מחלחל
19 Nein, als Schutzbalg. – Gibt es denn einen Schutzbalg für einen Schutzbalg!? – Es dringt durch.
כ מתקיף לה רב אחא בר יעקב אלא מעתה תפילין היכי כתבינן הא בעינן כתיבה תמה וליכא
20 R. Aḥa b. Ja͑qob wandte ein: Wieso darf man demnach Tephillin schreiben, es ist ja eine vollkommene Schrift erforderlich, was hierbei nicht der Fall ist!? –
כא אשתמיטתיה הא דאמרי במערבא כל נקב שהדיו עובר עליו אינו נקב
21 Ihm war das entgangen, was sie im Westen sagten, daß nämlich ein Loch, über das die Tinte hinweggeht, nicht als Loch gelte.
כב ואיבעית אימא כוליה משום יד כדאמר רבי אלעא במלאי שבין המלאים
22 Wenn du aber willst, sage ich: beide gelten als Stiel, denn wie R. Ilea͑ erklärt hat, es gelte von einer Ährenfaser unter den Ährenfasern,
כג הכא נמי בנימא שבין הנימין
23 ebenso gilt es auch hierbei von einem Haare unter den Haaren. –
כד והיכא אתמר דר' אלעא אהא מלאי שבשבלים מיטמאין ומטמאין ואינן מצטרפין מלאי למאי חזי אמר רבי אלעאי במלאי שבין המלאים
24 Worauf bezieht sich die Erklärung R. Ilea͑s? – Auf das folgende: Ährenfasern werden unrein, machen unrein und werden nicht vereinigt. Wofür ist eine Faser verwendbar? R. Ilea͑ erwiderte: Dies gilt von einer Faser unter Fasern.
כה לישנא אחרינא אמרי לה
25 Eine andere Lesart lautet wie folgt:
כו הכי נמי מסתברא דמשום שומר דאי סלקא דעתך משום יד נימא אחת למאי חזי
26 Es ist auch einleuchtend, daß sie als Schutzbalg dienen, denn wenn man sagen wollte, als Stiel, so ist ja ein einzelnes Haar nicht verwendbar. –
כז כדאמר ר' אלעא במלאי שבין המלאין הכא נמי בנימא שבין הנימין
27 Wie R. Ilea͑ erklärt hat, es gelte von einer Ährenfaser unter den Ährenfasern, ebenso gilt es auch hierbei von einem Haar unter den Haaren. –
כח והיכא איתמר דר' אלעאי אהא דתנן המלאי שבשבלים מיטמאין ומטמאין ואין מצטרפין מלאי למאי חזי אמר רבי אלעאי במלאי שבין המלאים
28 Worauf bezieht sich die Erklärung R. Ilea͑s? – Auf folgende Lehre: Ährenfasern werden unrein, machen unrein und werden nicht vereinigt. Wofür ist eine Faser verwendbar? R. Ilea͑ erwiderte: Dies gilt von einer Faser unter den Fasern.
כט ואיכא דמתני לה
29 Manche beziehen es
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel