Chullin 33

Kapitel 33

א וכ"ש השתא דארחיקו להו טפי

1 und um so mehr jetzt, wo sie es noch weiter haben!? Vielmehr, erklärte R. Joseph, dies nach

ב אלא אמר רב יוסף רבי עקיבא היא דתניא (דברים יב, כא) כי ירחק ממך המקום אשר יבחר ה' אלהיך לשום שמו שם וזבחת מבקרך ומצאנך ר' עקיבא אומר לא בא הכתוב אלא לאסור להן בשר נחירה שבתחלה הותר להן בשר נחירה משנכנסו לארץ נאסר להן בשר נחירה

2 R. A͑qiba, denn es wird gelehrt: Wenn die Stätte, die der Herr, dein Gott, erwählt, um seinen Namen daselbst wohnen zu lassen, zu weit von dir entfernt ist, so schlachte von deinem Rindvieh und deinem Kleinvieh. R. A͑qiba sagte: Die Schrift verbietet ihnen damit das Metzelfleisch. Zuerst war ihnen das Metzelfleisch erlaubt, als sie aber in das, Land kamen, wurde ihnen das Metzelfleisch verboten.

ג ועכשיו שגלו יכול יחזרו להתירן הראשון לכך שנינו לעולם שוחטין:

3 Man könnte nun glauben, jetzt, wo sie sich in der Gefangenschaft befinden, sei die ursprüngliche Erlaubnis wieder eingetreten, daher lehrt er: jederzeit schlachten.

ד במאי קמיפלגי רבי עקיבא סבר בשר תאוה לא איתסר כלל ר' ישמעאל סבר בשר נחירה לא אישתרי כלל

4 Worin besteht ihr Streit? – R. A͑qiba ist der Ansicht, das Lustfleisch war niemals verboten, und R. Jišma͑él ist der Ansicht, das Metzelfleisch war niemals erlaubt. –

ה בשלמא לרבי ישמעאל היינו דכתיב (ויקרא א, ה) ושחט את בן הבקר אלא לרבי עקיבא מאי ושחט קדשים שאני

5 Einleuchtend ist es nach R. Jišma͑él, daß es heißt: er schlachte das junge Rind, wieso aber heißt es nach R. A͑qiba: er schlachte!? – Anders ist es bei Opfern.

ו בשלמא לרבי ישמעאל היינו דכתיב (במדבר יא, כב) הצאן ובקר ישחט להם אלא לר' עקיבא מאי הצאן ובקר ישחט להם ינחר להם מיבעי ליה נחירה שלהן זו היא שחיטתן

6 Einleuchtend ist es nach R. Jišma͑él, daß es heißt:kann Kleinvieh und Rindvieh für sie geschlachtet werden, wieso aber heißt es nach R. A͑qiba: kann Kleinvieh und Rindvieh für sie geschlachtet werden, es sollte ja heißen: gemetzelt werden!? – Die Metzelung galt bei ihnen als Schlachtung. –

ז בשלמא לר' ישמעאל היינו דתנן השוחט ונתנבלה בידו והנוחר והמעקר פטור מלכסות אלא לר' עקיבא אמאי פטור מלכסות

7 Einleuchtend ist nach R. Jišma͑él die Lehre, wenn jemand [ein Wild] schlachtet, und es unter seiner Hand Aas wird, oder es metzelt oder [die Gurgel] ausreißt, brauche er [das Blut] nicht zuzudecken, weshalb aber braucht er es nach R. A͑qiba nicht zuzudecken!? –

ח הואיל ואיתסר איתסר

8 Da es einmal verboten worden ist, ist es verboten. –

ט בשלמא לר' עקיבא דאמר בשר תאוה לא איתסר כלל היינו דכתיב (דברים יב, כב) אך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל כן תאכלנו אלא לרבי ישמעאל צבי ואיל גופיה מי הוי שרי

9 Einleuchtend ist es nach R. A͑qiba, welcher sagt, das Lustfleisch war niemals verboten, daß es heißt: nur wie Hirsch und Reh gegessen werden, so iß es, nach R. Jišma͑él aber waren ja auch Hirsch und Reh nicht erlaubt!? –

י כי אסר רחמנא בהמה דחזיא להקרבה אבל חיה דלא חזיא להקרבה לא אסר רחמנא

10 Der Allbarmherzige hatte es nur beim zur Darbringung geeigneten Vieh verboten, nicht aber beim zur Darbringung nicht geeigneten Wilde.

יא בעי רבי ירמיה אברי בשר נחירה שהכניסו ישראל עמהן לארץ מהו

11 R. Jirmeja fragte: Wie verhielt essich mit den einzelnen Stücken Metzelfleisch, die die Jisraéliten in das Land mitgenommen hatten? –

יב אימת אילימא בשבע שכבשו השתא דבר טמא אישתרי להו דכתיב (דברים ו, יא) ובתים מלאים כל טוב ואמר ר' ירמיה בר אבא אמר רב כתלי דחזירי בשר נחירה מבעיא

12 Wann, wenn während der sieben [Jahre] der Eroberung, so war ihnen ja, wenn ihnen sogar unreine Dinge erlaubt waren, wie es heißt: Häuser voll Gutes, was R. Jirmeja b. Abba im Namen Rabhs mit Schweineschinken erklärte, um so mehr Metzelfleisch erlaubt!? –

יג אלא לאחר מכאן ואיבעית אימא לעולם בשבע שכבשו כי אשתרי להו שלל של עובדי כוכבים דידהו לא אישתרי תיקו

13 Vielmehr, nachher. – Wenn du aber willst, sage ich: tatsächlich während der sieben [Jahre] der Eroberung, denn erlaubt war ihnen nur das von den Nichtjuden erbeutete, nicht aber ihres. – Dies bleibt unentschieden.

יד אמר רבה שנית הכל שוחטין ולעולם שוחטין בכל שוחטים מאי משנית ליה

14 Raba sagte: Du hast [die Worte] ‘alle schlachten’ und ‘jederzeit schlachten’ erklärt, wie sind [die Worte] ‘mit allem schlachten’ zu erklären?

טו וכי תימא בין בצור בין בזכוכית בין בקרומית של קנה הא דומיא דהנך קתני אי הנך בשוחטין האי נמי בשוחטין ואי הנך בנשחטין האי נמי בנשחטין

15 Wolltest du erklären: auch mit einem Steine, mit Glas oder mit einem Rohrstreifen, so lehrt er sie ja gleichlautend mit jenen: beziehen jene sich auf die Schlachtenden, so beziehen sich auch diese auf die Schlachtenden, und beziehen jene sich auf das Geschlachtete, so beziehen sich auch diese auf das Geschlachtete!?

טז אלא אמר רבא הכל שוחטין חדא לאתויי כותי וחדא לאתויי ישראל מומר לעולם שוחטין בין ביום בין בלילה בין בראש הגג בין בראש הספינה בכל שוחטין בין בצור בין בזכוכית בין בקרומית של קנה:

16 Vielmehr, erklärte Raba, alle schlachten. Eines schließt einen Samaritaner ein, und eines schließt einen abtrünnigen Jisraéliten ein. Jederzeit schlachten, sowohl am Tage als auch nachts, auch auf der Spitze des Daches und auf der Spitze eines Schiffes. Mit allem schlachten, auch mit einem Steine, mit Glas oder mit einem Rohrstreifen.

יז חוץ ממגל קציר והמגירה: אבוה דשמואל פגם ושדר פגם ושדר שלחו ליה כמגירה שנינו

17 AUSGENOMMEN DIE HANDSICHEL, DIE SÄGE. Der Vater Šemuéls machte eine Scharte und schickte hin, machte eine Scharte und schickte hin. Da ließen sie ihm erwidern: Wir haben gelernt: wie eine Säge.

יח תנו רבנן

18 Die Rabbanan lehrten:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel