Chullin 50

Kapitel 50

א לשוף לשבץ לגרר לכרכר להקיש בקורנס מחוסר כן או אוגן או אוזן טהור מחוסר כסוי טמא

1 geglättet, graviert, geschliffen, umrändert oder mit einem Hammer geschlagen werden muß; fehlt noch der Fuß, der Rand oder der Henkel, so ist es rein, wenn aber der Deckel, so ist es unrein. –

ב מאי שנא הני ומאי שנא הני רבי יוחנן אמר הואיל ולכבוד עשויין רב נחמן אמר הואיל ודמיהן יקרים

2 Welchen Unterschied gibt es zwischen diesen und jenen? R. Joḥanan erwiderte: Weil diese zum Schmucke gefertigtwerden. R. Naḥman erwiderte: Weil sie wertvoller sind. –

ג מאי בינייהו איכא בינייהו כלי עצם ואזדא רב נחמן לטעמיה דאמר רב נחמן כלי עצם ככלי מתכות דמו

3 Welchen Unterschied gibt es zwischen ihnen? – Ein Unterschied besteht zwischen ihnen bei Knochengeräten. R. Naḥman vertritt hierbei seine Ansicht, denn R. Naḥman sagte, Knochengeräte gleichen Metallgeräten. –

ד מכלל דכלי עצם מקבלי טומאה אין דתניא רבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר מה תלמוד לומר (במדבר לא, כ) וכל מעשה עזים תתחטאו להביא דבר הבא מן העזים מן הקרנים ומן הטלפים שאר בהמה וחיה מנין תלמוד לומר וכל מעשה א"כ מה ת"ל עזים פרט לעופות:

4 Demnach sind Knochengeräte für die Unreinheit empfänglich? – Freilich, denn es wird gelehrt: R. Jišma͑él, Sohn des R. Joḥanan b. Beroqa, sagte: Und jede Arbeit von Ziegen &c. entsündigen, dies schließt das ein, was von Ziegen herrührt, von den Hörnern und den Klauen. Woher dies von anderem Vieh und Wild? Es heißt: und jede Arbeit. Weshalb werden demnach Ziegen genannt? Dies schließt das Geflügel aus.

ה <big>מתני׳</big> החייב בשקדים המרים פטור במתוקים החייב במתוקים פטור במרים:

5 WAS BEI BITTEREN MANDELN PFLICHTIG IST, IST BEI SÜSSEN FREI, UND WAS BEI SÜSSEN PFLICHTIG IST, IST BEI BITTEREN FREI.

ו <big>גמ׳</big> ת"ר שקדים המרים קטנים חייבין גדולים פטורין מתוקים גדולים חייבין קטנים פטורין

6 GEMARA. Die Rabbanan lehrten: Bei bitteren Mandeln sind kleine pflichtig und große frei, bei süßen sind große pflichtig und kleine frei.

ז רבי ישמעאל בר' יוסי אומר משום אביו זה וזה לפטור ואמרי לה זה וזה לחיוב אמר רבי אלעא הורה רבי חנינא בצפורי כדברי האומר זה וזה לפטור

7 R. Jišma͑él b. R. Jose sagte im Namen seines Vaters, bei beiden frei; manche sagen, bei beiden pflichtig. R. Elea͑ sagte: R. Ḥanina traf in Sepphoris eine Entscheidung nach demjenigen, welcher sagt, bei beiden frei. –

ח ולמאן דאמר זה וזה לחיוב גדולים למאי חזו א"ר יוחנן הואיל ויכול למתקן ע"י האור:

8 Wozu sind nach demjenigen, welcher sagt, bei beiden pflichtig, große verwendbar? R. Joḥanan erwiderte: Man kann sie am Feuer süß machen.

ט <big>מתני׳</big> התמד עד שלא החמיץ אינו ניקח בכסף מעשר ופוסל את המקוה משהחמיץ ניקח בכסף מעשר ואינו פוסל את המקוה

9 DER LAUERWEIN DARF, BEVOR ER GEZOGEN HAT, NICHT FÜR DEN ERLÖS DES ZEHNTEN GEKAUFT WERDEN, AUCH MACHT ER DAS QUELLBAD UNTAUGLICH; NACHDEM ER GEZOGEN HAT, DARF ER FÜR DEN ERLÖS DES ZEHNTEN GEKAUFT WERDEN, AUCH MACHT ER DAS QUELLBAD NICHT UNTAUGLICH.

י האחין השותפין כשחייבין בקלבון פטורין ממעשר בהמה כשחייבין במעשר בהמה פטורין מן הקלבון:

10 BRÜDER, DIE GESELLSCHAFTER SIND, SIND, WENN SIE ZUM AUFGELD VERPFLICHTET SIND, VOM VIEHZEHNTEN FREI, UND WENN SIE ZUM VIEHZEHNTEN VERPFLICHTET SIND, VOM AUFGELD FREI.

יא <big>גמ׳</big> מני מתניתין לא רבי יהודה ולא רבנן דתניא המתמד ונתן מים במדה ומצא כדי מדתו פטור ור' יהודה מחייב

11 GEMARA. Wessen Ansicht vertritt unsere Mišna, weder die des R. Jehuda noch die der Rabbanan!? Es wird nämlich gelehrt: Wenn man bei der Bereitung von Lauerwein ein Maß Wein aufgießt und dasselbe Maß findet, so ist man frei, und nach R. Jehuda verpflichtet.

יב מני אי רבנן אע"ג דהחמיץ אי ר' יהודה אע"ג דלא החמיץ אמר ר"נ אמר רבה בר אבוה

12 Wessen nun, nach den Rabbanan, auch wenn er gezogen hat, und nach R. Jehuda, auch wenn er nicht gezogen hat!? R. Naḥman erwiderte im Namen des Rabba b. Abuha:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel