Eruvin 130

Kapitel 130

א אי נשפך בביתו כמים איכא ברכה ואי לא לא
1 wird er in seinem Hause wie Wasser gegossen, so hat er den Segen erreicht, sonst aber nicht.
ב א"ר אילעאי בשלשה דברים אדם ניכר בכוסו ובכיסו ובכעסו ואמרי ליה אף בשחקו:
2 R.Ilea͑j sagte: An drei Dingen erkennt man einen Menschen: an seinem Becher, an seinem Beutel und an seinem Zorn. Manche sagen, auch an seinem Lachen.
ג אמר רב יהודה אמר רב ישראל ונכרי בפנימית וישראל בחיצונה בא מעשה לפני רבי ואסר ולפני ר' חייא ואסר
3 R.Jehuda sagte im Namen Rabhs: Einst kam vor Rabbi ein Fall, daß ein Jisraélit und ein Nichtjude im hinteren [Hofe wohnten] und ein Jisraélit im vorderen, und er verbot es; ebenso vor R.Ḥija, und er verbot es.
ד יתוב רבה ורב יוסף בשילהי פירקיה דרב ששת ויתיב רב ששת וקאמר כמאן אמרה רב לשמעתיה כר' מאיר כרכיש רבה רישיה
4 Rabba und R.Joseph saßen vor R.Šešeth bei Beendigung seines Vortrages, und R.Šešeth saß und sprach: Rabh faßte also seine Lehre nach R.Meír. Da nickte Rabba mit dem Kopfe.
ה אמר רב יוסף תרי גברי רברבי כרבנן ליטעו בהאי מילתא אי כרבי מאיר למה לי ישראל בחיצונה
5 Darauf sprach R.Joseph: Wie können nur zwei bedeutende Männer, wie ihr es seid, sich in einer solchen Sache irren!? Wozu braucht, wenn nach R.Meír, ein Jisraélit im vorderen Hofe [zu wohnen]!?
ו וכי תימא מעשה שהיה כך היה והא בעו מיניה מרב פנימי במקומו מהו ואמר להן מותר
6 Wolltest du sagen, es habe sich so zugetragen, so fragte man ja Rabh bezüglich des hinteren in seinem Gebiete, und er erwiderte, es sei erlaubt. —
ז ואלא מאי כר"א בן יעקב האמר עד שיהו שני ישראלים אוסרין זה על זה
7 Wenn etwa nach R.Elie͑zer b. Ja͑qob, so sagt er ja, nur dann, wenn zwei Jisraéliten ihn einander verboten machen!?
ח אלא כר"ע דאמר רגל המותרת במקומה אוסרת שלא במקומה
8 Und wenn nach R.A͑qiba, welcher sagt, der Fuß, dem sein Platz erlaubt ist, mache einen anderen verboten,
ט למה לי נכרי אפילו ישראל נמי
9 so braucht es ja nicht ein Nichtjude zu sein, dies gilt ja auch von einem Jisraéliten!?
י אמר רב הונא בריה דרב יהושע לעולם כר' אליעזר בן יעקב וכרבי עקיבא והכא במאי עסקינן כגון שעירבו וטעמא דאיכא נכרי דאסיר אבל ליכא נכרי לא אסיר
10 R.Hona, Sohn des R.Jehošua͑, erwiderte: Tatsächlich nach R.Elie͑zer b. Ja͑qob und nach R.A͑qiba, und zwar in dem Falle, wenn sie sich durch einen E͑rub vereinigt haben; nur wenn sich da ein Nichtjude befindet, ist es verboten, wenn sich da aber kein Nichtjude befindet, ist es nicht verboten.
יא בעא מיניה רבי אליעזר מרב ישראל ונכרי בחיצונה וישראל בפנימית מהו התם טעמא משום דשכיח דדייר דמירתת נכרי וסבר השתא אתי ישראל ואמר לי ישראל דהוה גבך היכא
11 R.Elie͑zer fragte Rabh: Wie ist es, wenn ein Jisraélit und ein Nichtjude im vorderen [Hofe wohnen] und ein Jisraélit im hinteren Hofe: ist es nur in jenem Falle [verboten], weil ein [gemeinsames] Wohnen nicht selten ist, denn der Nichtjude fürchtet, indem er glaubt, der Jisraélit könnte kommen und ihn fragen, wo denn der mit ihm wohnende Jisraélit geblieben sei,
יב אבל הכא אמינא ליה נפק אזל ליה
12 während er in diesem Falle sagen kann, er sei fortgegangen;
יג או דילמא ה"נ מירתת דסבר השתא אתי ישראל וחזי לי
13 oder aber, er fürchtet auch in diesem Falle, indem er glaubt, der Jisraélit könnte ihn überraschen und es sehen?
יד א"ל (משלי ט, ט) תן לחכם ויחכם עוד
14 Dieser erwiderte: <i>Gib dem Weisen, so wird er noch weiser werden</i>.
טו ר"ל ותלמידי דרבי חנינא איקלעו לההוא פונדק ולא הוה שוכר והוה משכיר
15 Reš Laqiš und die Schüler R.Ḥaninas kehrten einst in einer Herberge ein, wo der Mieter nicht anwesend war, wohl aber der Vermieter,
טז אמרו מהו למיגר מיניה כל היכא דלא מצי מסליק ליה לא תיבעי לך דלא אגרינא כי תיבעי היכא דמצי מסליק ליה
16 und sie warfen die Frage auf, ob man [das Gebiet] von ihm mieten dürfe. Kann er [den Mieter] nicht abfinden, so ist es fraglos, daß man von ihm nicht mieten kann, fraglich ist es nur in dem Falle, wenn er jenen abfinden kann:
יז מאי כיון דמצי מסליק אגרינא או דילמא השתא מיהא הא לא סלקיה
17 kann man von ihm mieten, da er jenen abfinden kann, oder aber, er hat ihn ja nicht abgefunden?
יח אמר להן ריש לקיש נשכור ולכשנגיע אצל רבותינו שבדרום נשאל להן אתו שיילו לר' אפס אמר להן יפה עשיתם ששכרתם
18 Da sprach Reš Laqiš zu ihnen: Zunächst wollen wir mieten, und wenn wir zu unseren Lehrern im Süden kommen, werden wir diesbezüglich fragen. Als sie dahin kamen und R.Aphes fragten, erwiderte er: Ihr habt recht getan, daß ihr gemietet habt.
יט רבי חנינא בר יוסף ור' חייא בר אבא ור' אסי איקלעו לההוא פונדק דאתא נכרי מרי דפונדק בשבתא אמרו מהו למיגר מיניה שוכר כמערב דמי מה מערב מבעוד יום אף שוכר מבעוד יום
19 R.Ḥanina b. Joseph, R.Ḥija b. Abba und R.Asi kehrten einst in einer Herberge ein, und der Nichtjude, der Eigentümer der Herberge, kam am Šabbath an; da warfen sie die Frage auf, ob man von ihm das Gebiet mieten dürfe. Gleicht das Mieten der Bereitung des E͑rub, und wie die Bereitung des E͑rub noch am Tage erfolgen muß, ebenso das Mieten noch am Tage,
כ או דילמא שוכר כמבטל רשות דמי מה מבטל רשות ואפילו בשבת אף שוכר ואפילו בשבת
20 oder gleicht das Mieten der Aufgabe des Besitzrechtes, und wie die Aufgabe des Besitzrechtes auch am Šabbath erfolgen kann, ebenso das Mieten auch am Šabbath?
כא רבי חנינא בר יוסף אמר נשכור ור' אסי אמר לא נשכור אמר להו ר' חייא בר אבא נסמוך על דברי זקן ונשכור אתו שיילו ליה לרבי יוחנן אמר להן
21 Da sprach R.Ḥanina b. Joseph: Wir wollen mieten. R.Asi aber sagte: Wir wollen nicht mieten. Hierauf sprach R. Ḥija b. Abba zu ihnen: Wir wollen uns auf die Worte des Greises stützen und wohl mieten. Als sie hierauf zu R.Joḥanan kamen und ihn fragten, erwiderte er ihnen:
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel