Eruvin 140

Kapitel 140

א היכא דאי בעי לערובי מאתמול מצי מערב בטולי נמי מצי מבטל אבל האי כיון דאי בעי לערובי מאתמול לא מצי מערב לא מצי מבטל
1 kann man nur dann das Besitzrecht aufgeben, falls man, wenn man es wollte, am vorangehenden Tage sich am E͑rub beteiligen konnte, dieser aber, der, auch wenn er es wollte, sich am E͑rub nicht beteiligen konnte, kann auch das Besitzrecht nicht aufgeben,
ב או דלמא יורש כרעיה דאבוה הוא
2 oder aber, der Sohn ist ja der Fuß seines Vaters?
ג א"ל אני אומר מבטל והני דבי שמואל תנו אין מבטל איתיביה זה הכלל כל שמותר למקצת שבת הותר לכל השבת וכל שנאסר למקצת שבת נאסר לכל השבת חוץ ממבטל רשות
3 Dieser erwiderte: Ich sage, er könne das Besitzrecht aufgeben, die aus der Schule Šemuéls aber lehrten, er könne das Besitzrecht nicht aufgeben. Er wandte gegen ihn ein: Die Regel ist: Was für einen Teil des Šabbaths erlaubt ist, ist für den ganzen Šabbath erlaubt, und was für einen Teil des Šabbaths verboten ist, ist für den ganzen Šabbath verboten; ausgenommen der Fall, wenn jemand das Besitzrecht aufgibt.
ד כל שהותר למקצת שבת מותר לכל השבת כגון עירב דרך הפתח ונסתם הפתח עירב דרך חלון ונסתם חלון
4 Was für einen Teil des Šabbaths erlaubt ist, ist für den ganzen Šabbath erlaubt: wenn man beispielsweise einen E͑rub durch eine Tür oder ein Fenster bereitet hat und diese [am Šabbath] geschlossen wurden.
ה זה הכלל לאתויי מבוי שניטלו קורותיו או לחייו
5 Die Regel schließt noch den Fall ein, wenn von einem Durchgang der Balken oder der Pfosten entfernt worden ist.
ו כל שנאסר למקצת שבת נאסר לכל השבת כולה כגון שני בתים בשני צידי רה"ר והקיפום נכרים מחיצה בשבת
6 Was für einen Teil des Šabbaths verboten ist, ist für den ganzen Šabbath verboten: wenn beispielsweise Nichtjuden zwei Häuser auf beiden Seiten der Straße am Šabbath durch einen Zaun verbunden haben.
ז זה הכלל לאתויי מאי לאתויי מת נכרי בשבת
7 Die Regel schließt noch den Fall ein, wenn ein Nichtjude am Šabbath stirbt.
ח וקתני חוץ ממבטל רשות איהו אין יורש לא
8 Hierzu lehrt er: ausgenommen der Fall, wenn jemand das Besitzrecht aufgibt. Nur er selbst, nicht aber sein Erbe!? –
ט אימא חוץ מתורת ביטול רשות
9 Sage: ausgenommen die Bestimmung von der Aufgabe des Besitzrechtes.
י איתיביה אחד מבני חצר שמת והניח רשותו לאחד מן השוק מבעוד יום אוסר משחשיכה אינו אוסר
10 Er wandte ferner gegen ihn ein: Wenn einer von den Anwohnern des Hofes stirbt und sein Besitzrecht einem Fremden hinterläßt, so macht er ihn verboten, wenn noch am Tage, wenn aber nach Einbruch der Dunkelheit, so macht er ihn nicht verboten.
יא ואחד מן השוק שמת והניח רשותו לאחד מבני חצר מבעוד יום אינו אוסר משחשיכה אוסר
11 Wenn der Fremde stirbt und sein Besitzrecht einem der Anwohner des Hofes hinterläßt, so macht er ihn nicht verboten, wenn noch am Tage, wenn aber nach Einbruch der Dunkelheit, so macht er ihn verboten.
יב אמאי אוסר ניבטיל מאי אוסר נמי דקתני עד שיבטל
12 Wieso macht er ihn nun verboten, er kann ja [sein Besitzrecht] aufgeben!? – Unter ‘verboten’, von dem er spricht, [ist auch zu verstehen,] so lange er [sein Besitzrecht] nicht auf gibt. –
יג תא שמע ישראל וגר שרויין במגורה אחת ומת גר מבעוד יום
13 Komm und höre: Wenn ein Jisraélit und ein Proselyt sich zusammen in einem Speicher aufhalten und der Proselyt noch am Tage stirbt,
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel