Eruvin 150

Kapitel 150

א תניא נמי הכי נתנו עירובן בחיצונה ושכח אחד בין מן החיצונה ובין מן הפנימית ולא עירב שתיהן אסורות נתנו עירובן בפנימית ושכח אחד מן הפנימית ולא עירב שתיהן אסורות מן החיצונה ולא עירב שתיהן אסורות דברי רבי עקיבא וחכמים אומרים בזו פנימית מותרת וחיצונה אסורה

1 Ebenso wird gelehrt: Wenn sie ihren E͑rub im vorderen niedergelegt haben und einer, ob aus dem vorderen oder aus dem hinteren, vergessen und sich am E͑rub nicht beteiligt hat, so sind beide verboten. Wenn sie ihren E͑rub im hinteren niedergelegt haben und einer aus dem hinteren vergessen und sich am E͑rub nicht beteiligt hat, so sind beide verboten; wenn einer aus dem vorderen vergessen und sich am E͑rub nicht beteiligt hat, so sind beide verboten – so R.A͑qiba. Die Weisen sagen, in diesem Falle sei der hintere erlaubt und der vordere verboten.

ב אמר ליה רבה בר חנן לאביי מאי שנא לרבנן דאמרי פנימית מותרת משום דאחדא דשא ומשתמש' לרבי עקיבא נמי תיחד דשא ותשמש אמר ליה עירוב מרגילה

2 Rabba b.Ḥanan sprach zu Abajje: Die Rabbanan sind wohl deshalb der Ansicht, der hintere sei erlaubt, weil die Pforte geschlossen ist und er nur für sich benutzt wird, ebenso ist ja auch nach R.A͑qiba die Pforte geschlossen, und er wird nur für sich benutzt!? Dieser erwiderte: Der E͑rub veranlaßt [den Verkehr]. –

ג לרבנן נמי עירוב מרגילה דאמרה לתקוני שיתפתיך ולא לעוותי

3 Und die Rabbanan, der E͑rub veranlaßt ja [den Verkehr]!? – Dieser kann sagen: Ich habe mich zu meinem Nutzen mit dir verbunden und nicht zu meinem Schaden. –

ד לר"ע נמי תימא לתקוני שיתפתיך ולא לעוותי דאמרה לה מבטלינן לך רשותי ורבנן אין ביטול רשות מחצר לחצר

4 Und R.A͑qiba, dieser kann ja sagen: Ich habe mich zu meinem Nutzen mit dir verbunden und nicht zu meinem Schaden!? – Der andere kann sagen: Ich trete dir mein Besitzrecht ab. – Und die Rabbanan!? – [Bewohner des] einen Hofes können ihr Besitzrecht nicht an [Bewohner] eines anderen Hofes abtreten. –

ה לימא שמואל ורבי יוחנן בפלוגתא דרבנן ור"ע קא מיפלגי דשמואל אמר כרבנן ורבי יוחנן דאמר כר"ע

5 Šemuél und R.Joḥanan führen somit denselben Streit, wie die Rabbanan und R.A͑qiba; Šemuél wäre also der Ansicht der Rabbanan und R. Joḥanan der Ansicht R.A͑qibas. –

ו אמר לך שמואל אנא דאמרי אפי' לרבי עקיבא ע"כ לא קאמר ר"ע הכא אלא בשתי חצירות זו לפנים מזו דאסרן אהדדי אבל התם מי קא אסרן אהדדי

6 Šemuél kann dir erwidern: meine Ansicht gilt auch nach R.A͑qiba, denn R.A͑qiba sagt dies nur von zwei Höfen einer hinter dem anderen, die einander [den Verkehr] verboten machen, nicht aber da, wo sie ihn einander nicht verboten machen.

ז ורבי יוחנן אמר אנא דאמרי אפילו לרבנן ע"כ לא קאמרי רבנן הכא אלא דאמרה לה אדמבטלת לי קא אסרת עלאי אבל התם מי קאסרת עלה:

7 Auch R.Joḥanan kann dir erwidern: meine Ansicht gilt auch nach den Rabbanan, denn die Rabbanan sagen dies nur hierbei, weil [der hintere Hof] sagen kann: Solange du mir [dein Besitzrecht] nicht abgetreten hast, machst du mich verboten, aber macht er ihn etwa da verboten!?

ח ואם היו של יחידים וכו': אמר רב יוסף תני רבי היו ג' אסורין

8 G<small>EHÖREN SIE EINZELNEN</small> &<small>C</small>. R.Joseph sagte: Rabbi lehrte, wenn es drei sind, seien sie verboten.

ט אמר להו רב ביבי לא תציתו ליה אנא אמריתה ניהלה ומשמיה דרב אדא בר אהבה אמריתה ניהלה הואיל ואני קורא בהן רבים בחיצונה אמר רב יוסף מריה דאברהם רבים ברבי איחלף לי

9 R.Bebaj sprach zu ihnen: Hört nicht auf ihn. Ich selbst sagte es ihm, ich sagte es im Namen des R.Ada b.Ahaba, und zwar sagte ich: wenn rabim [mehrere] im vorderen sind. Da rief R.Joseph: Herr Abrahams, ich verwechselte rabim mit Rabbi!

י ושמואל אמר לעולם מותרות עד שיהו שנים בפנימית ואחד בחיצונה

10 Šemuél aber sagt, solange nicht zwei im hinteren und einer im vorderen sind, seien sie erlaubt.

יא אמר רבי אלעזר ונכרי הרי הוא כרבים מאי שנא ישראל דלא אסר דמאן דידע ידע ומאן דלא ידע סבר עירובי עירב נכרי נמי אמרינן דידע ידע דלא ידע סבר אגירי אוגר

11 R.Elea͑zar sagte: Ein Nichtjude gleicht mehreren. – Ein [einzelner] Jisraélit macht wohl deshalb nicht verboten, weil mancher es weiß, und mancher, der es nicht weiß, annimmt, sie hätten einen E͑rub bereitet, und dies sollte ja auch bei einem Nichtjuden berücksichtigt werden; mancher weiß es, und mancher, der es nicht weiß, nimmt an, er habe [sein Gebiet] vermietet!? –

יב סתם נכרי אי איתא דאוגר מיפעא פעי

12 Wenn ein Nichtjude vermietet, schreit er es aus.

יג אמר רב יהודה אמר שמואל י' בתים זה לפנים מזה פנימי נותן את עירובו ודיו

13 R.Jehuda sagte im Namen Šemuéls: Wenn von zehn Häusern eines hinter dem anderen sich befindet, so braucht nur das innerste einen E͑rub zu bereiten, und dies genügt.

יד ור' יוחנן אמר אפילו חיצון חיצון בית שער הוא חיצון של פנימי

14 R.Joḥanan sagt, sogar das äußerste müsse es. – Das äußerste gilt ja nur als Torhäuschen!? – Das äußerste des innersten. –

טו במאי קמיפלגי מר סבר בית שער דיחיד שמיה בית שער ומ"ס לא שמי' בית שער

15 Worin besteht ihr Streit? – Einer ist der Ansicht, was einem einzelnen als Torhäuschen dient, gelte als Torhäuschen, und einer ist der Ansicht, es gelte nicht als Torhäuschen.

טז א"ר נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב ב' חצירות וג' בתים ביניהן זה בא דרך זה ונותן עירובו בזה וזה בא דרך זה ונותן עירובו בזה

16 R.Naḥman sagte im Namen des Rabba b.Abuha im Namen Rabhs: Wenn zwischen zwei Höfen drei Häuser sich befinden, so gehe der eine durch das eine und lege seinen E͑rub im [mittelsten Hause] nieder, und der andere durch das andere und lege seinen E͑rub im [mittelsten Hause] nieder.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel