Eruvin 167

Kapitel 167

א בני עלייה ומאי קרו לה מרפסת דקסלקי במרפסת אלמא כל לזה בשלשול ולזה בזריקה נותנין אותו לזה שבשלשול
1 ‘Bewohner der Galerie’ seien die Bewohner des Söllers zu verstehen, und er nenne sie deshalb ‘Bewohner der Galerie’, weil sie über die Galerie hinaufsteigen. Hieraus, daß das, womit der eine durch Hinableiten und der andere durch Werfen [verkehrt], zu dem gehöre, mit dem es durch Hinableiten erfolgt!?
ב כדאמר רב הונא לאותן הדרים במרפסת ה"נ לאותן הדרין במרפסת
2 Wie R.Hona erklärt hat, darunter seien die Bewohner der Galerie zu verstehen, ebenso sind auch hierbei die Bewohner der Galerie zu verstehen.
ג אי הכי אימא סיפא פחות מכאן לחצר אמאי לזה בפתח ולזה בפתח הוא
3 Wie ist demnach der Schlußsatz zu erklären: und was niedriger ist, zum Hofe. Weshalb denn, dies [gleicht ja dem Falle], wenn mit diesem durch eine Tür und mit jenem durch eine Tür!?
ד מאי לחצר אף לחצר ושניהן אסורין
4 Unter ‘zum Hofe’ ist zu verstehen: auch zum Hofe, und zwar ist beiden [der Verkehr] verboten.
ה ה"נ מסתברא מדקתני סיפא בד"א בסמוכה אבל במופלגת אפילו גבוה י' טפחים לחצר מאי לחצר אילימא לחצר ושרי אמאי רשותא דתרוייהו הוא
5 Dies ist auch einleuchtend, denn im Schlußsatze lehrt er: Dies nur von dem, was nahe ist, was aber entfernt ist, gehört auch zehn Handbreiten hoch zum Hofe. Was heißt ‘zum Hofe’: wollte man sagen, zum Hofe und erlaubt, – weshalb denn, das Gebiet gehört ja beiden!?
ו אלא מאי לחצר אף לחצר ושניהן אסורין ה"נ מאי לחצר אף לחצר ושניהן אסורין ש"מ
6 Vielmehr, ‘zum Hofe’: auch zum Hofe, und mit beiden verboten. Ebenso heißt ‘zum Hofe’ auch hierbei: auch zum Hofe, und mit beiden verboten. Schließe hieraus.
ז תנן חוליית הבור והסלע שהן גבוהין עשרה למרפסת פחות מכאן לחצר אמר רב הונא לאותן הדרים במרפסת
7 Wir haben gelernt: Der Schuttwall einer Grube oder ein Felsen gehört, wenn er zehn Handbreiten hoch ist, zur Galerie, wenn niedriger, zum Hofe!? R.Hona erwiderte: Zu den Bewohnern der Galerie.
ח תינח סלע בור מאי איכא למימר
8 Einleuchtend ist dies vom Felsen, wie ist es aber bezüglich der Grube zu erklären!?
ט אמר רב יצחק בריה דרב יהודה הכא בבור מלאה מים עסקינן והא חסרא
9 R.Jiçḥaq, Sohn des R.Jehuda, erwiderte: Hier handelt es sich um einen Brunnen voll Wasser. – [Beim Schöpfen] wird es ja vermindert!?
י כיון דכי מליא שריא כי חסרא נמי שריא אדרבה כיון דכי חסרא אסירא כי מליא נמי אסירא
10 Da es erlaubt ist, wenn er voll ist, so ist es erlaubt, auch wenn er nicht voll ist. – Im Gegenteil: da es verboten ist, wenn er nicht voll ist, so sollte es verboten sein, auch wenn er voll ist!?
יא אלא אמר אביי הכא בבור מליאה פירות עסקינן והא חסרי
11 Vielmehr, erklärte Abajje, hier handelt es sich um eine Grube voll Früchte. – Es werden ja welche fortgenommen!?
יב בטיבלא
12 Wenn sie unverzehntet sind.
יג דיקא נמי דקתני דומיא דסלע ש"מ
13 Dies ist auch zu beweisen: er lehrt von dieser, wie vom Felsen. Schließe hieraus.
יד ול"ל למיתנא בור ול"ל למיתנא סלע צריכא דאי אשמעינן סלע דליכא למיגזר אבל בור ליגזור זמנין דמליא פירות מתוקנין צריכא
14 Wozu lehrt er es demnach sowohl von einer Grube als auch von einem Felsen!? – Dies ist nötig. Würde er nur vom Felsen gelehrt haben, [so könnte man glauben,] weil bei diesem nichts zu berücksichtigen ist, bei einer Grube aber ist zu berücksichtigen, sie könnte zuweilen mit verzehnteten Früchten gefüllt sein. Daher ist beides nötig.
טו תא שמע אנשי חצר ואנשי עלייה ששכחו ולא עירבו אנשי חצר משתמשין בעשרה התחתונים ואנשי עלייה משתמשין בעשרה העליונים כיצד זיז יוצא מן הכותל למטה מעשרה לחצר למעלה מעשרה לעלייה
15 Komm und höre: Wenn die Bewohner des Hofes und die Bewohner des Söllers vergessen und keinen [gemeinsamen] E͑rub bereitet haben, so benutzen die Bewohner des Hofes die unteren zehn [Handbreiten] und die Bewohner des Söllers die oberen zehn. Zum Beispiel. Wenn ein Vorsprung aus einer Wand unterhalb zehn [Handbreiten] hervorragt, so gehört er zum Hofe, wenn oberhalb zehn, so gehört er zum Söller.
טז הא דביני ביני אסור
16 Was dazwischen, ist also [für beide] verboten!?
יז אמר רב נחמן הכא בכותל תשעה עשר עסקינן וזיז יוצא ממנו למטה מעשרה לזה בפתח ולזה בשלשול למעלה מעשרה לזה בפתח ולזה בזריקה
17 R.Naḥman erwiderte: Hier handelt es sich um eine neunzehn [Handbreiten hohe] Wand; wenn der Vorsprung unterhalb zehn hervorragt, so ist es ebenso, als würde [der Verkehr] mit jenem durch eine Tür und mit diesem durch Hinableiten, wenn oberhalb zehn, als würde er mit diesem durch eine Tür und mit jenem durch Werfen erfolgen.
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel