Eruvin 35

Kapitel 35

א להרחיק כל שהוא ובלבד שירבה בפסין ר' יהודה אומר עד בית סאתים

1 SIE AUCH WEITER MACHEN, NUR MACHE MAN DANN MEHR PFEILER. R.JEHUDA SAGT, NUR BIS ZWEI SEÁFLÄCHEN.

ב אמרו לו לא אמרו בית סאתים אלא לגנה ולקרפף אבל אם היה דיר או סהר או מוקצה או חצר אפילו בית חמשת כורין אפילו בית עשרה כורין מותר ומותר להרחיק כל שהוא ובלבד שירבה בפסין:

2 JENE SPRACHEN ZU IHM: DEN RAUM VON ZWEI SEÁFLÄCHEN HABEN SIE NUR BEZÜGLICH EINES GARTENS ODER EINES GEHEGES FESTGESETZT, BEI EINEM PFERCHE, EINER HÜRDE, EINEM GEHÖFTE ODER EINEM VORHOFE ABER IST ES AUCH BIS ZU EINEM FLÄCHENRAUME VON FÜNF KOR, SOGAR ZEHN KOR ERLAUBT.

ג <big>גמ׳</big> לימא מתני' דלא כחנניא דתניא עושין פסין לבור וחבלין לשיירא וחנניא אומר חבלין לבור אבל לא פסין

3 GEMARA. Es wäre anzunehmen, daß unsere Mišna nicht die Ansicht Ḥananjas vertritt, denn es wird gelehrt: Man darf [eine Umzäunung aus] Pfeilern für eine Zisterne und eine aus Stricken für eine Karawane machen; Ḥananja sagt, auch für eine Zisterne mache man sie aus Stricken und nicht aus Pfeilern. –

ד אפי' תימא חנניא בור לחוד באר לחוד

4 Du kannst auch sagen, sie vertrete die Ansicht Ḥananjas, denn bei der Zisterne ist es anders als beim Brunnen.

ה איכא דאמרי מדלא קתני חנניא אומר עושין חבלין לבור ופסין לבאר מכלל דלחנניא לא שנא בור ולא שנא באר חבלין אין פסין לא לימא מתני' דלא כחנניא

5 Manche lesen: Da er nicht lehrt: Ḥananja sagt, man mache [eine Umzäunung aus] Stricken für die Zisterne und aus Pfeilern für den Brunnen, so ist ja nach Ḥananja sowohl für die Zisterne als auch für den Brunnen nur [eine Umzäunung] aus Stricken und nicht aus Pfeilern zulässig, demnach vertritt unsere Mišna nicht die Ansicht Ḥananjas. –

ו אפילו תימא חנניא למאי דקאמר ת"ק קא מהדר ליה

6 Du kannst auch sagen, sie vertrete die Ansicht Ḥananjas, denn er widerspricht dem ersten Tanna nur bezüglich dessen, von dem dieser spricht. –

ז לימא מתני' דלא כר"ע דתנן אחד באר הרבים ובור הרבים ובאר היחיד עושין להן פסין אבל בור היחיד עושין לו מחיצה גבוה עשרה טפחים דברי ר"ע

7 Es wäre anzunehmen, daß unsre Mišna nicht die Ansicht R.A͑qibas vertritt, denn wir haben gelernt: Sowohl um einen öffentlichen Brunnen und um eine öffentliche Zisterne als auch um einen Privatbrunnen mache man Pfeiler, um eine private Zisterne aber muß man einen zehn Handbreiten hohen Zaun machen – so R.A͑qiba.

ח ואילו הכא קתני לביראות לביראות אין לבורות לא

8 Hier aber lehrt er es nur von Brunnen, nur um Brunnen und nicht um Zisternen. –

ט אפי' תימא ר"ע באר מים חיים דפסיקא ליה לא שנא דרבים ול"ש דיחיד קתני בור מכונסין דלא פסיקא ליה לא קתני

9 Du kannst auch sagen, sie vertrete die Ansicht R.A͑qibas, denn er lehrt hier deshalb nur von einem Brunnen (mit Quellwasser), weil er von diesem schlechthin lehren kann, ohne Unterschied zwischen einem öffentlichen und einem privaten, nicht aber von der Zisterne (mit angesammeltem Wasser), weil er von dieser nicht schlechthin lehren kann. –

י לימא מתני' דלא כר' יהודה בן בבא דתנן רבי יהודה בן בבא אומר אין עושין פסין אלא לבאר הרבים בלבד ואילו הכא קתני לביראות ל"ש דרבים ול"ש דיחיד

10 Es wäre anzunehmen, daß unsre Mišna nicht die Ansicht des R.Jehuda b.Baba vertritt, denn wir haben gelernt: R.Jehuda b. Baba sagt, man dürfe Pfeiler nur um einen öffentlichen Brunnen machen. Hier aber lehrt er: um die Brunnen, sowohl um einen öffentlichen als auch um einen privaten. –

יא אפי' תימא ר' יהודה בן בבא מאי ביראות ביראות דעלמא

11 Du kannst auch sagen, sie vertrete die Ansicht des R.Jehuda b.Baba, denn unter ‘die Brunnen’ sind Brunnen allgemein zu verstehen. –

יב מאי דיומדין א"ר ירמיה בן אלעזר דיו עמודין:

12 Was heißt ‘Diomad’ [Doppelpfeiler]? R.Jirmeja b.Elea͑zar erwiderte: Dyo a͑mud [Doppelpfeiler].

יג ד"יו למ"נודה שב"ח זונ"ית נתק"לקל במי"דה שלש"ה סימן:

13 ---

יד תנן התם ר' יהודה אומר כל השיתין פטורין חוץ מן הדיופרא מאי דיופרא אמר עולא אילן העושה דיו פירות בשנה

14 Dort haben wir gelernt: R.Jehuda sagt, alle wilden Feigen seien [zehnt] - frei, ausgenommen die Diopra [Remontanten]. – Was heißt Diopra? U͑la erwiderte: Ein Baum, der zweimal Früchte [dyo peri] im Jahre trägt.

טו א"ר ירמיה בן אלעזר דיו פרצוף פנים היה לו לאדם הראשון שנאמר (תהלים קלט, ה) אחור וקדם צרתני כתיב (בראשית ב, כב) ויבן ה' אלהים את הצלע וגו' רב ושמואל חד אמר פרצוף וחד אמר זנב

15 R.Jirmeja b.Elea͑zar sagte: Adam der Urmensch hatte zwei [dyo] Gesichter, denn es heißt: hinten und vorn hast du mich gebildet. Es heißt: Und Gott der Herr baute die Rippe &c. Rabh und Šemuél [streiten hierüber]: einer sagt, es war ein Gesicht, und einer sagt, es war ein Schwanz. –

טז בשלמא למ"ד פרצוף היינו דכתיב אחור וקדם צרתני אלא למ"ד זנב מאי אחור וקדם צרתני

16 Erklärlich ist es nach demjenigen, welcher sagt, es war ein Gesicht, daß es heißt: hinten und vorn hast du mich gebildet, wieso aber heißt es nach demjenigen, welcher sagt, es war ein Schwanz: hinten und vorn hast du mich gebildet!? –

יז כדר' אמי דא"ר אמי אחור למעשה בראשית וקדם לפורענות

17 Dies nach R.Ami, denn R.Ami sagte: Als letzten beim Schöpfungswerke und als ersten bei der Vergeltung. –

יח בשלמא אחור למעשה בראשית דלא איברי עד מעלי שבתא אלא וקדם לפורענות מאי היא אילימא משום קללה הא בתחילה נתקלל נחש ולבסוף נתקללה חוה ולבסוף נתקלל אדם

18 Allerdings als letzten beim Schöpfungswerke, indem er erst am Vorabend des Šabbaths erschaffen wurde, wieso aber als ersten bei der Vergeltung: wollte man sagen bei der Verfluchung, so wurde ja zuerst die Schlange, nachher Ḥava und nachher erst Adam verflucht!? –

יט אלא למבול דכתיב (בראשית ז, כג) וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם ועד בהמה וגו'

19 Vielmehr bei der Sintflut, denn es heißt: und er vernichtete alles Bestehende, das auf der Erde war, von Mensch bis Vieh &c. –

כ בשלמא למ"ד פרצוף היינו דכתיב (בראשית ב, ז) וייצר תרין יודין אלא למ"ד זנב מאי וייצר

20 Erklärlich ist es nach demjenigen, welcher sagt, es war ein Gesicht, daß es vajjiçer [er schuf] mit doppeltem Jod, heißt, weshalb aber heißt es vajjiçer nach demjenigen, welcher sagt, es war ein Schwanz!? –

כא כדר"ש בן פזי דא"ר שמעון בן פזי אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי

21 Dies nach R.Šimo͑n b.Pazi, denn R.Šimo͑n b.Pazi sagte: Wehe mir vor meinem bösen Trieb [jiçri], wehe mir vor meinem Schöpfer [joçri ]. –

כב בשלמא למאן דאמר פרצוף היינו דכתיב (בראשית ה, ב) זכר ונקבה בראם אלא למאן דאמר זנב מאי זכר ונקבה בראם

22 Erklärlich ist es nach demjenigen, welcher sagt, es war ein Gesicht, daß es heißt: Mann und Weib schuf er sie, wieso aber heißt es nach demjenigen, welcher sagt, es war ein Schwanz, Mann und Weib schuf er sie!? –

כג לכדר' אבהו דר' אבהו רמי כתיב זכר ונקבה בראם וכתיב (בראשית א, כז) (כי) בצלם אלהים ברא אותו בתחלה עלתה במחשבה לבראות שנים ולבסוף לא נברא אלא אחד

23 Dies nach R.Abahu, denn R.Abahu wies auf einen Widerspruch hin. Es heißt: Mann und Weib schuf er sie, dagegen heißt es: im Ebenbilde Gottes schuf er ihn!? Anfangs dachte er, zwei zu erschaffen, schließlich aber wurde nur einer erschaffen. –

כד בשלמא למאן דאמר פרצוף היינו דכתיב (בראשית ב, כא) ויסגור בשר תחתנה אלא למאן דאמר זנב מאי ויסגור בשר תחתנה

24 Erklärlich ist es, nach demjenigen, welcher sagt, es war ein Gesicht, daß es heißt: er schloß Fleisch an ihre Stelle, wieso aber heißt es: er schloß Fleisch an ihre Stelle nach demjenigen, welcher sagt, es war ein Schwanz!?

כה אמר רב זביד ואיתימא ר' ירמיה ואיתימא רב נחמן בר יצחק לא נצרכה אלא למקום חתך

25 R.Zebid, manche sagen, R.Jirmeja, und manche sagen, R.Naḥman b.Jiçḥaq, erwiderte: Dies bezieht sich auf die Schnittstelle. –

כו בשלמא למ"ד זנב היינו דכתיב ויבן אלא למ"ד פרצוף מאי ויבן

26 Erklärlich ist es nach demjenigen, welcher sagt, es war ein Schwanz, daß es baute heißt, wieso aber heißt es baute nach demjenigen, welcher sagt, es war ein Gesicht!? –

כז לכדר' שמעון בן מנסיא דדריש ר"ש בן מנסיא ויבן ה' אלהים את הצלע מלמד שקילעה הקב"ה לחוה והביאה לאדם הראשון שכן בכרכי הים קורין לקלעיתא בנייתא

27 Dies nach R.Šimo͑n b.Menasja, denn R.Šimo͑n b.Menasja trug vor: Und Gott der Herr baute die Rippe, dies lehrt, daß der Heilige, gepriesen sei er, die Ḥava flocht und sie zu Adam dem Urmenschen brachte, denn in den überseeischen Städten nennt man das Geflecht ‘Bauwerk’.

כח דבר אחר ויבן ה' אלהים אמר רב חסדא ואמרי לה במתניתא תנא מלמד שבנאה הקב"ה לחוה כבניין

28 Eine andere Erklärung: Und Gott der Herr baute, hierüber sagte R.Ḥisda, und wie manche sagen, wurde es in einer Barajtha gelehrt: Dies lehrt, daß der Heilige, gepriesen sei er, Ḥava speicherförmig baute;

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel