Eruvin 5

Kapitel 5

א לא תיהני ליה אמלתרא דהא היכל אמלתרא הויא ליה ואפי' הכי עשרים אמה הוא דגבוה דתנן חמש אמלתראות של מילה היו על גביו זו למעלה מזו וזו למעלה מזו
1 sollte kein Sims nützen, da ja [die Tür] des Tempels einen Sims hatte und dennoch nur zwanzig Ellen hoch war!? Wir haben nämlich gelernt: Darüber waren fünf Ebenholzsimse übereinander. –
ב והאי מאי תיובתא דילמא כי תניא ההיא דאמלתראות באולם תניא
2 Was ist dies für ein Einwand, vielleicht bezieht sich die Lehre von den Simsen auf [die Tür] der Tempelhalle!? –
ג והאי מאי קושיא דילמא תבנית היכל כתבנית אולם
3 Was soll diese Entgegnung: vielleicht glich die Verzierung des Tempels der Verzierung der Tempelhalle!?
ד אלמה אמר רבי אילעא אמר רב רחבה ד' אע"פ שאינה בריאה ואם יש לה אמלתרא אפי' גבוהה יותר מעשרים אמה אינו צריך למעט
4 Wie-so sagte demnach R.Ileá im Namen Rabhs, daß, wenn [der Querbalken] vier [Handbreiten] breit ist, er nicht stark zu sein brauche, und wenn er einen Sims hat, man ihn nicht zu verringern brauche, auch wenn er mehr als zwanzig Ellen hoch ist!?
ה אמר רב יוסף אמלתרא מתניתא היא מאן קתני לה
5 R.Joseph erwiderte: Die Lehre vom Simse ist eine Barajtha. – Wer lehrte sie!?
ו אמר אביי והא חמא בריה דרבה בר אבוה קתני לה ותיהוי אמלתרא מתניתא ותיקשי לרב
6 Abajje erwiderte: Ḥama, Sohn des Rabba b.Abuha, lehrte sie. – Auch wenn sie eine Barajtha ist, ist dies ja ein Einwand gegen Rabh!? –
ז אמר לך רב דל אנא מהכא מתנייתא מי לא קשיין אהדדי אלא מאי אית לך למימר תנאי היא לדידי נמי תנאי היא
7 Rabh kann dir erwidern: auch wenn ich ganz ausscheide, widersprechen ja die Lehren einander. Vielmehr mußt du erklären, daß hierüber Tannaím streiten, ebenso erkläre ich dies.
ח רב נחמן בר יצחק אמר בלא רב מתנייתא אהדדי לא קשיין לרבנן קורה טעמא מאי משום היכרא והאי דקתני יתר מפתחו של היכל סימנא בעלמא
8 R.Naḥman b. Jiçḥaq sagte: Ohne Rabh würden die Lehren einander nicht widersprechen, denn der Grund der Rabbanan ist vielleicht der, damit man dies merke, und [die Hinzufügung] ‘höher als die Tür des Tempels’ ist nur ein Merkzeichen. –
ט ורב נחמן בר יצחק הניחא אי לא סבירא ליה הא דרבה אלא אי סבירא ליה הא דרבה דאמר רבה כתיב (ויקרא כג, מג) למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי עד עשרים אמה אדם יודע שדר בסוכה למעלה מעשרים אמה אין אדם יודע משום דלא שלטא ביה עינא
9 Einleuchtend ist die Erklärung des R.Naḥman b. Jiçḥaq, wenn er nicht der Ansicht Rabbas ist, wozu aber ist, wenn er der Ansicht Rabbas ist, welcher sagte: <i>damit euere Geschlechter</i>, <i>daß ich die Jisraéliten habe in Hütten wohnen lassen</i>, bis zwanzig Ellen merke man, daß man sich in einer Hütte befindet, höher als zwanzig Ellen merke man es nicht mehr, da es nicht in die Augen fällt,
י אלמא גבי סוכה נמי בהיכרא פליגי איפלוגי בתרתי למה לי
10 wonach sie auch bei der Festhütte bezüglich der Bemerkbarkeit streiten, dieser Streit in beiden Fällen nötig!? –
יא צריכא דאי אשמעינן גבי סוכה בהא קאמר ר' יהודה כיון דלישיבה עבידא שלטא ביה עינא אבל מבוי דלהילוך עביד אימא מודה להו לרבנן ואי אשמעינן בהא בהא קאמרי רבנן אבל בהך אימא מודו ליה לר' יהודה צריכא
11 Beides ist nötig. Würde er es nur bei der Festhütte gelehrt haben, so könnte man glauben, R.Jehuda vertrete seine Ansicht nur bei dieser, weil sie als Aufenthaltsort dient, und man es daher merkt, beim Durchgang aber, den man nur passiert, pflichte er den Rabbanan bei. Und würde er es nur [beim Durchgang] gelehrt haben, so könnte man glauben, die Rabbanan vertreten nur bei diesem ihre Ansicht, bei jenem aber pflichten sie R.Jehuda bei. Daher ist beides nötig. –
יב מאי אמלתרא רב חמא בריה דרבה בר אבוה אמר קיני כי אתא רב דימי אמר אמרי במערבא פסקי דארזא
12 Was heißt Sims? R.Ḥama, Sohn des Rabba b. Abuha, erklärte: Nesterartige [Verzierungen], Als R.Dimi kam, sagte er: Im Westen erklären sie: Zedernleisten.
יג מאן דאמר פסקי דארזא כ"ש קיני מ"ד קיני אבל פסקי דארזא לא
13 Nach dem es Zedernleisten waren, gilt dies um so mehr von nesterartigen Verzierungen, und nach dem es nesterartige Verzierungen waren, gilt es nicht von Zedernleisten. –
יד ומ"ד פסקי דארזא מ"ט משום דנפיש משכיה והא סוכה דנפיש משכיה וקאמרי רבנן דלא
14 Nach dem es Zedernleisten waren, wohl deswegen, weil sie hervorstehen; – auch bei der Festhütte steht ja [die Bedachung] hervor, dennoch ist sie nach den Rabbanan [über zwanzig Ellen] nicht zulässig!? –
טו אלא כיון דקא חשיב אית ליה קלא:
15 Vielmehr, da sie wertvoll sind, weiß man es.
טז מקצת קורה בתוך עשרים ומקצת קורה למעלה מעשרים מקצת סכך בתוך עשרים ומקצת סכך למעלה מעשרים אמר רבה במבוי כשר בסוכה פסול
16 Befindet sich der Querbalken zum Teil innerhalb und zum Teil außerhalb der zwanzig [Ellen], die Bedachung [der Festhütte] zum Teil innerhalb und zum Teil außerhalb der zwanzig Ellen, so ist es, wie Rabba sagte, beim Durchgang zulässig und bei der Festhütte unzulässig. –
יז מאי שנא במבוי דכשר דאמרי' קלוש סוכה נמי לימא קלוש
17 Beim Durchgang ist dies wohl deshalb zulässig, weil [der Querbalken] als dünn zu betrachten ist, ebenso sollte auch bei der Festhütte [die Bedachung] als dünn betrachtet werden!? –
יח אי קלשת הויא לה חמתה מרובה מצילתה
18 Wenn du sie dünn machst, gewährt sie mehr Sonne als Schatten. –
יט הכא נמי אי קלשת הויא לה קורה הניטלת ברוח אלא על כרחך נעשו כשפודין של מתכת הכא נמי על כרחך נעשית צילתה מרובה מחמתה
19 Ebenso kann ja der Querbalken, wenn du ihn zu dünn machst, vom Winde fortgetragen werden!? Du mußt also erklären, er werde dessen ungeachtet als eiserne Stange betrachtet, ebenso auch hierbei: dessen ungeachtet gewährt sie ja mehr Schatten als Sonne!?
כ אמר רבא מפרזקי' סוכה דליחיד היא לא מדכר מבוי דלרבים מדכרי אהדדי
20 Raba aus Parziqa erwiderte: Bei der Festhütte, die für einen einzelnen bestimmt ist, bleibt es unbemerkt, beim Durchgang, der für das Publikum bestimmt ist, macht einer den anderen darauf aufmerksam.
כא רבינא אמר סוכה דאורייתא אחמירו בה רבנן מבוי דרבנן לא אחמירו ביה רבנן
21 Rabina erwiderte: Bei der Festhütte, die ein Gebot der Tora ist, haben die Rabbanan erschwert, beim Durchgang, der ein rabbanitisches Gebot ist, haben die Rabbanan nicht erschwert.
כב רב אדא בר מתנה מתני להא שמעתא דרבה איפכא אמר רבה במבוי פסול בסוכה כשירה
22 R.Ada b. Mathna lehrte es entgegengesetzt: So ist es, wie Rabba sagte, beim Durchgang unzulässig und bei der Festhütte zulässig. –
כג מאי שנא סוכה דכשירה דאמרינן קלוש במבוי נמי לימא קלוש
23 Bei der Festhütte ist dies wohl deshalb zulässig, weil [die Bedachung] als dünn zu betrachten ist, ebenso sollte auch beim Durchgang [der Querbalken] als dünn betrachtet werden!? –
כד אי קלשת הוי לה קורה הניטלת ברוח הכא נמי אי קלשת הויא לה חמתה מרובה מצילתה אלא על כרחך נעשית צילתה מרובה מחמתה הכא נמי ע"כ נעשו כשפודין של מתכת
24 Wenn du den Querbalken zu dünn machst, kann er vom Winde fortgetragen werden. – Ebenso gewährt ja auch [die Bedachung], wenn du sie zu dünn machst, mehr Sonne als Schatten!? Du mußt also erklären, dessen ungeachtet gewährt sie mehr Schatten als Sonne, ebenso auch hierbei: dessen ungeachtet wird er als eiserne Stange betrachtet!?
כה אמר רבא מפרזקיא סוכה דליחיד היא רמי אנפשיה ומדכר מבוי דלרבי' היא סמכי אהדדי ולא מדכרי דאמרי אינשי קדרא דבי שותפי לא חמימא ולא קרירא
25 Raba aus Parziqa erwiderte: Bei der Festhütte, die für einen einzelnen bestimmt ist, liegt es ihm ob, und er beobachtet es, beim Durchgang, der für das Publikum bestimmt ist, verläßt sich einer auf den anderen, und man beobachtet es nicht. Die Leute sagen nämlich: Ein gemeinschaftlicher Topf ist nicht warm und nicht kalt.
כו רבינא אמר סוכה דאורייתא לא בעי חיזוק מבוי דרבנן בעי חיזוק
26 Rabina erwiderte: Bei der Festhütte, die ein Gebot der Tora ist, ist keine Verschärfung nötig, beim Durchgang, der ein rabbanitisches Gebot ist, ist eine Verschärfung nötig. –
כז מאי הוי עלה רבה בר רב עולא אמר זה וזה פסול רבא אמר זה וזה כשר
27 Wie bleibt es damit? – Rabba b. R.U͑la sagte, es sei bei beiden unzulässig, Raba sagte, es sei bei beiden zulässig,
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel