Gittin 156

Kapitel 156

א וגט יוצא מארבע אמות שלו לד' אמות שלה

1 wenn der Scheidebrief aus seinen vier Ellen in ihre vier Ellen ragt. –

ב והא אגיד גביה אלא רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו הכא בשתי כיתי עדים עסקינן אחת אומרת קרוב לו ואחת אומרת קרוב לה

2 Er ist ja mit ihm verbunden!? Vielmehr, Rabba und R. Joseph erklärten beide, hier werde von zwei Zeugenpartien gesprochen, wenn die eine bekundet, er war ihm näher, und die andere bekundet, er war ihr näher.

ג רבי יוחנן אומר קרוב לה שנינו אפילו מאה אמה וקרוב לו שנינו אפילו מאה אמה

3 R. Joḥanan erklärte: Es heißt: ihr näher, selbst hundert Ellen, und es heißt: ihm näher, selbst hundert Ellen. –

ד היכי דמי מחצה על מחצה אמר רב שמן בר אבא לדידי מיפרשא לה מיניה דרבי יוחנן הוא יכול לשומרו והיא אינה יכולה לשומרו זהו קרוב לו היא יכולה לשומרו והוא אינו יכול לשומרו זהו קרוב לה שניהם יכולין לשומרו שניהם אין יכולין זהו מחצה על מחצה

4 Was heißt Hälfte gegen Hälfte? R. Šamen b. Abba erwiderte: Mir wurde von R. Joḥanan erklärt: wenn er ihn bewachen kann und sie nicht, so heißt dies ihm näher, wenn sie ihn bewachen kann und er nicht, so heißt dies ihr näher, und wenn beide ihn bewachen können oder beide ihn nicht bewachen können, so heißt dies Hälfte gegen Hälfte.

ה אמרוה רבנן קמיה דרבי יוחנן משמיה דרבי יונתן הכי אמר ידעין חברין בבלאי לפרושי כי האי טעמא

5 Als die Gelehrten R. Joḥanan dies im Namen R. Jonathans vortrugen, rief er: Verstehen die babylonischen Genossen so zu erklären!?

ו תניא נמי הכי רבי אליעזר אומר כל שהוא קרוב לה מלו ובא כלב ונטלו אינה מגורשת אינה מגורשת כל היכי תינטריה ותיזיל

6 Ebenso wird gelehrt: E. Elie͑zer sagte: Wenn er ihr näher war als ihm, und ein Hund gekommen ist und ihn fortgenommen hat, so ist sie nicht geschieden. Weshalb nicht geschieden, wie lange sollte sie denn mit der Bewachung fortfahren!?

ז אלא לאו ה"ק כל שקרוב לה מלו ואילו בא כלב ונטלו והוא יכול לשומרו והיא אינה יכולה לשומרו אינה מגורשת

7 Wahrscheinlich meint er es wie folgt: falls er ihr näher war als ihm, aber, falls ein Hund gekommen wäre und ihn fortnehmen wollte, er ihn bewachen könnte und sie nicht, so ist sie nicht geschieden.

ח אמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא כדי שתשוח ותטלנו ואת לא תעביד עובדא עד דמטי גיטא לידה

8 Šemuél sprach zu R. Jehuda: Scharfsinniger, wenn sie sich bücken und ihn aufnehmen kann; du aber triff eine Entscheidung nur in dem Falle, wenn der Scheidebrief in ihre Hand gekommen ist.

ט אמר ליה רב מרדכי לרב אשי הוה עובדא הכי ואצרכוה חליצה:

9 R. Mordekhaj sprach zu R. Aši: Einst ereignete sich ein solcher Fall, und man benötigte sie der Ḥaliça.

י וכן לענין קדושין: אמר ר' אסי אמר ר' יוחנן לגיטין אמרו ולא לדבר אחר

10 DASSELBE GILT AUCH VON DER ANTRAUUNG. R. Asi sagte im Namen R. Joḥanans: Sie sagten es nur von der Scheidung, nicht aber von etwas anderem.

יא איתיביה רבי אבא לר' אסי וכן לענין קדושין שאני התם דכתיב (דברים כד, ב) ויצאה והיתה

11 R. Abba wandte gegen R. Asi ein: Dasselbe gilt auch von der Antrauung!? – Anders ist es hierbei, denn es heißt: sie gehe fort und sei.

יב איתיביה וכן לענין החוב זרוק לי חובי וזרקו לו קרוב למלוה זכה הלוה קרוב ללוה הלוה חייב מחצה על מחצה שניהם יחלוקו

12 Er wandte gegen ihn ein: Und dasselbe von einer Schuld. [Wenn sein Gläubiger zu ihm gesagt hat:] wirf mir meine Schuld zu, und er sie ihm zugeworfen hat, so ist, wenn sie dem Gläubiger näher ist, der Schuldner im Vorteil, wenn sie dem Schuldner näher ist, der Schuldner haftbar, und wenn Hälfte gegen Hälfte, so teilen sie!? –

יג הכא במאי עסקינן דאמר ליה זרוק לי חובי ותיפטר אי הכי מאי למימרא לא צריכא דאמר ליה זרוק לי חובי בתורת גיטין

13 Hier wird von dem Falle gesprochen, wenn er zu ihm gesagt hat: wirf mir meine Schuld zu und sei frei. – Wozu braucht dies demnach gelehrt zu werden!? – In dem Falle, wenn er zu ihm gesagt hat: wirf mir meine Schuld zu nach dem Gesetze vom Scheidebriefe. –

יד ואכתי מאי למימרא מהו דתימא מצי אמר ליה משטה אני בך קמ"ל

14 Wozu braucht auch dies gelehrt zu werden!? – Man könnte glauben, er könne zu ihm sagen, er habe sich mit ihm einen Scherz gemacht, so lehrt er uns.

טו אמר רב חסדא גט בידה ומשיחה בידו אם יכול לנתקו ולהביאו אצלו אינה מגורשת ואם לאו מגורשת

15 R. Ḥisda sagte: Wenn der Scheidebrief in ihrer Hand und die Schnur in seiner Hand sich befindet, so ist sie, wenn er ihn an sich reißen kann, nicht geschieden, wenn aber nicht, geschieden. –

טז מאי טעמא בעינן כריתות וליכא

16 Aus welchem Grunde? – Es ist eine Trennung erforderlich, was dann nicht der Fall ist.

יז אמר רב יהודה היתה ידה עשויה כקטפרס וזרקו לה אף על פי שהגיע גט לידה אינה מגורשת

17 R. Jehuda sagte: Wenn sie ihre Hand schräg gehalten und er ihn hineingeworfen hat, so ist sie, auch wenn er in ihre Hand gekommen war, nicht geschieden. –

יח אמאי הא כי נפיל בארבע אמות דידה קא נפיל בדלא נח

18 Weshalb denn, er ist ja in ihre vier Ellen gefallen!? – Wenn er da nicht niedergefallen ist. –

יט ותיגרש מאוירא דארבע אמות תפשוט דבעי רבי אלעזר ארבע אמות שאמרו יש להן אויר או אין להן אויר תפשוט דאין להן אויר

19 Sollte sie doch durch den Luftraum der vier Ellen geschieden sein!? Hieraus wäre somit die Frage R. Elea͑zars zu entscheiden, ob nämlich zu den vier Ellen, von denen sie sprechen, auch der Luftraum gehöre; hieraus wäre zu entscheiden, daß der Luftraum nicht zu diesen gehöre!? –

כ הכא במאי עסקינן בעומדת על גב הנהר דמעיקרא לאיבוד קאי:

20 Hier wird von dem Falle gesprochen, wenn sie am Ufer eines Flusses stand, wo er von vornherein zur Vernichtung bestimmt war.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel