Gittin 169

Kapitel 169

א דברי הכל כשר ומתני' דקתני כתבו ואוקימנא בחוץ אבל ע"מ לא פסיל איבעית אימא לפני התורף ורבנן ואיבע"א לאחר התורף ודברי הכל

1 nach aller Ansicht gültig. Unsere Mišna, in der es ‘geschrieben’ heißt, die wir auf [die Einschränkung] ‘ausgenommen’ bezogen haben, wonach er durch [die Einschränkung] ‘mit der Bedingung’ nicht ungültig wird, spricht, wenn du willst, von [der Einschränkung] vor dem Tenor, nach den Rabbanan, und wenn du willst, von [der Einschränkung] nach dem Tenor, nach aller Ansicht.

ב ורבא אמר מחלוקת לאחר התורף דרבי סבר גזרינן אטו לפני התורף ורבנן סברי לא גזרינן אטו לפני התורף אבל לפני התורף דברי הכל פסול

2 Raba aber sagte: Sie streiten nur über [die Einschränkung] nach dem Tenor, denn Rabbi ist der Ansicht, bei dieser sei [die Einschränkung] vor dem Tenor zu berücksichtigen, während die Rabbanan der Ansicht sind, dies sei nicht zu berücksichtigen, vor dem Tenor aber ist er nach aller Ansicht ungültig.

ג ומתני' דקתני כתבו ואוקימנא בחוץ אבל על מנת לא פסיל אחר התורף ורבנן היא

3 Unsere Mišna, in der es ‘geschrieben’ heißt, die wir auf [die Einschränkung] ‘ausgenommen’ bezogen haben, wonach er durch [die Einschränkung] ‘mit der Bedingung’ nicht ungültig wird, spricht von [der Einschränkung] nach dem Tenor, nach den Rabbanan.

ד תני אבוה דרבי אבין קמיה דרבי זירא כתב גט על תנאי דברי הכל פסול דברי הכל פסול והא מיפלג פליגי

4 Der Vater R. Abins lehrte vor R. Zera: Wenn er einen Scheidebrief mit einer Bedingung geschrieben hat, so ist er nach aller Ansicht ungültig. – Wieso nach aller Ansicht ungültig, sie streiten ja darüber!?

ה אלא אימא לדברי הכל כשר והיכי דמי לאחר התורף

5 Lies vielmehr: nach aller Ansicht gültig, und zwar nach dem Tenor. –

ו ולימא הרי זה פסול ורבי תנא דברי הכל אתנייה כשר בפסול מיחלף ליה הרי זה בדברי הכל לא מיחלף ליה:

6 Sollte er doch erklären, so ist er ungültig, nach Rabbi!? – Ihm sind [die Worte] ‘nach aller Ansicht’ gelehrt worden; er kann ‘gültig’ mit ‘ungültig’ verwechselt haben, nicht aber kann er ‘so ist er’ mit ‘nach aller Ansicht’ verwechselt haben.

ז <big>מתני׳</big> הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא ולאביך לאחי ולאחיך לעבד ולעובד כוכבים ולכל מי שאין לה עליו קדושין כשר

7 SAGTE ER:] SEI JEDERMANN ERLAUBT, NUR [NICHT] MEINEM VATER, DEINEM VATER, MEINEM BRUDER, DEINEM BRUDER, EINEM SKLAVEN, EINEM NICHTJUDEN, ODER SONST EINEM, DESSEN ANTRAUUNG MIT IHR UNGÜLTIG IST, SO IST [DIE SCHEIDUNG] GÜLTIG.

ח הרי את מותרת לכל אדם אלא אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין וכל מי שיש לה עליו קדושין אפילו בעבירה פסול:

8 [SAGTE ER:] SEI JEDERMANN ERLAUBT, NUR [NICHT] ALS WITWE EINEM HOCHPRIESTER, ALS GESCHIEDENE ODER HALUÇA EINEM GEMEINEN PRIESTER, ALS HURENKIND ODER NETHINA EINEM JISRAÉLITEN, ALS JISRAÉLITIN EINEM HURENKIND ODER EINEM NATHIN, ODER SONST EINEM, DESSEN ANTRAUUNG MIT IHR GÜLTIG, WENN AUCH VERBOTEN IST, S IST [DIE SCHEIDUNG] UNGÜLTIG.

ט <big>גמ׳</big> כללא דרישא לאתויי שאר חייבי כריתות כללא דסיפא לאתויי שאר חייבי לאוין (כגון עמוני ומואבי נתיני מצרי ואדומי)

9 GEMARA. Was schließt die Verallgemeinerung im Anfangsatze ein? – Sie schließt Personen ein, bei denen dies mit der Ausrottung belegt ist. – Was schließt die Verallgemeinerung im Schlußsatze ein? – Dies schließt Personen ein, bei denen dies mit einem Verbote belegt ist, beispielsweise A͑mmoniter und Moabiter.

י בעא מיניה רבא מרב נחמן חוץ מקדושי קטן מהו מי אמרינן השתא מיהא לאו בר הויה הוא או דלמא אתי לכלל הויה

10 Raba fragte R. Naḥman: Wie ist es, [wenn er gesagt hat:] ausgenommen die Antrauung mit einem Minderjährigen: sagen wir, er sei gegenwärtig für die Antrauung ungeeignet, oder aber, er wird hierzu geeignet?

יא א"ל תניתוה קטנה מתגרשת בקידושי אביה

11 Dieser erwiderte: Ihr habt es gelernt: Eine Minderjährige wird auf Grund der Antrauung durch ihren Vater geschieden;

יב אמאי והא בעינן ויצאה והיתה אלא אתיא לכלל הויה הכא נמי אתיא לכלל הויה

12 weshalb denn, es heißt ja: sie gehe fort und sei!? Wir sagen also, sie wird später für die Antrauung geeignet, ebenso wird er hierbei später für die Antrauung geeignet. –

יג חוץ מן הנולדים מהו השתא מיהא לא איתיליד או דלמא עתידי דמתיילדי

13 Wie ist es, [wenn er gesagt hat:] ausgenommen die später Geborenen: gegenwärtig sind sie noch nicht geboren, oder aber sie werden später geboren.

יד א"ל תניתוה לעבד ולעובד כוכבים אם איתא עבד ועובד כוכבים נמי עבידי דמיגיירי

14 Dieser erwiderte: Ihr habt dies gelernt: Einem Sklaven, einem Nichtjuden. Wenn dem so wäre, so können ja der Sklave und der Nichtjude sich bekehren!? –

טו הנך לאו לאיגיורי קיימי הני לאיתילודי קיימי

15 Diese bekehren sich nicht bestimmt, jene aber werden bestimmt geboren. –

טז חוץ מבעל אחותה מהו השתא מיהא לא חזיא ליה או דלמא זמנין דמתה אחותה וחזיא ליה

16 Wie ist es, [wenn er gesagt hat:] ausgenommen der Mann deiner Schwester: gegenwärtig ist sie für ihn nicht geeignet, oder aber, die Schwester kann sterben und sie für ihn geeignet sein?

יז אמר ליה תניתוה לעבד ולעובד כוכבים עבד ועובד כוכבים נמי עבידי דמיגיירי גירות לא שכיחא מיתה שכיחא

17 Dieser erwiderte: Ihr habt es gelernt: Einem Sklaven, einem Nichtjuden. Der Sklave und der Nichtjude können sich ja bekehren!? – Die Bekehrung ist selten, das Sterben aber ist häufig. –

יח חוץ מזנותיך מהו בנשואין הא לא שייר או דלמא שייר בביאה

18 Wie ist es, [wenn er gesagt hat:] ausgenommen dein unehelicher Verkehr: hinsichtlich der Verheiratung hat er nichts zurückgelassen, oder aber, er hat etwas hinsichtlich der Beiwohnung zurückgelassen?

יט א"ל תניתוה לאבא ולאביך ובמאי אילימא בנשואין אבא ואביך בני נשואין נינהו אלא לאו בזנות ולאבא ולאביך הוא דלא שייר הא לאחר שייר

19 Dieser erwiderte: Ihr habt es gelernt: Meinem Vater, deinem Vater. In welchem Falle: wollte man sagen, ehelich, so sind ja sein Vater und ihr Vater für sie zur Ehelichung ungeeignet, wahrscheinlich unehelich; demnach gilt [der uneheliche Verkehr] nur mit seinem Vater und ihrem Vater nicht als Zurücklassung, mit anderen aber gilt er als Zurücklassung. –

כ דלמא בנשואין דעבר ואינסיב

20 Vielleicht ehelich, wenn er das Verbot übertritt und sie heiratet. –

כא חוץ משלא כדרכה מהו בכדרכה הא לא שייר או דלמא (ויקרא כ, יג) משכבי אשה כתיב

21 Wie ist es, [wenn er gesagt hat:] ausgenommen der widernatürliche Beischlaf: hinsichtlich der Verheiratung hat er nichts zurückgelassen, oder aber, es heißt: wie man ein Weib beschläft?

כב חוץ מהפרת נדריך מהו בנשואין הא לא שייר או דלמא (במדבר ל, יד) אישה יקימנו ואישה יפירנו כתיב

22 Wie ist es, [wenn er gesagt hat:] ausgenommen die Aufhebung deiner Gelübde: hinsichtlich der Verheiratung hat er nichts zurückgelassen, oder aber, es heißt: ihr Mann kann es aufrecht erhalten und ihr Mann kann es aufheben?

כג חוץ מתרומתיך מהו בנשואין הא לא שייר או דלמא (ויקרא כב, יא) קנין כספו כתיב

23 Wie ist es, [wenn er gesagt hat:] ausgenommen [das Essen] von Hebe: hinsichtlich der Verheiratung hat er nichts zurückgelassen, oder aber, es heißt: für sein Geld gekauft?

כד חוץ מירושתיך מהו בנשואין הא לא שייר או דלמא (במדבר כז, יא) לשארו וירש אותה כתיב

24 Wie ist es, [wenn er gesagt hat:] ausgenommen deine Beerbung: hinsichtlich der Verheiratung hat er nichts zurückgelassen, oder aber, es heißt: seine Verwandten, und beerbe sie?

כה חוץ מקידושיך בשטר מהו מי אמרינן אפשר דמקדש לה בכסף ובביאה או דלמא ויצאה והיתה איתקוש הוויות להדדי

25 Wie ist es, [wenn er gesagt hat:] ausgenommen deine Antrauung durch Urkunde: sagen wir, die Antrauung ist ja auch durch Geld und Beischlaf möglich, oder aber, es heißt: sie gehe fort und sei, die Arten des Seins gleichen einander. –

כו תיקו:

26 Dies bleibt unentschieden.

כז <big>מתני׳</big> גופו של גט הרי את מותרת לכל אדם

27 DER WESENTLICHE TEXT DES SCHEIDEBRIEFES IST: DU BIST NUN JEDERMANN ERLAUBT.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel