Gittin 34

Kapitel 34

א זנות לא שכיחא

1 Ehebruch ist selten. –

ב ורבי יוחנן מאי טעמא לא אמר כריש לקיש קסבר יש לבעל פירות עד שעת נתינה

2 Weshalb erklärt R. Joḥanan nicht wie Reš Laqiš? – Er ist der Ansicht, der Fruchtgenuß gehöre dem Ehemanne bis zur Aushändigung. –

ג בשלמא לריש לקיש משום הכי קא מכשיר ר"ש אלא לרבי יוחנן מאי טעמא דר"ש דמכשיר

3 Erklärlich ist es nach Reš Laqiš, daß er ach R. Šimo͑n gültig ist, wieso aber ist er nach R. Joḥanan nach R. Šimo͑n gültig!? –

ד אמר לך רבי יוחנן אליבא דר"ש לא קאמינא כי קאמינא אליבא דרבנן

4 R. Joḥanan kann dir erwidern: ich sage es nicht nach R. Šimo͑n, sondern nach den Rabbanan. –

ה בשלמא לרבי יוחנן היינו דאיכא בין רבי שמעון לרבנן אלא לריש לקיש מאי איכא בין רבי שמעון לרבנן

5 Erklärlich ist nach R. Joḥanan der Streit zwischen R. Šimo͑n und den Rabbanan, worin aber besteht nach Reš Laqiš der Streit zwischen R. Šimo͑n und den Rabbanan!? –

ו פירי דמשעת כתיבה ועד שעת חתימה איכא בינייהו

6 Ihr Streit besteht über den Fruchtgenuß vom Schreiben bis zur Unterzeichnung. –

ז והא איפכא שמעינן להו דאתמר מאימתי מוציאין לפירות רבי יוחנן אמר משעת כתיבה וריש לקיש אמר משעת נתינה

7 Sie sind ja aber [anderweitig] entgegengesetzter Ansicht!? Es wurde nämlich gelehrt: Wann wird ihm der Fruchtgenuß entzogen!? R. Joḥanan sagt, beim Schreiben, und Reš Laqiš sagt, bei der Übergabe. –

ח איפוך

8 Wende es um.

ט אמר ליה אביי לרב יוסף ג' גיטין פסולים ואם ניסת הולד כשר מה הועילו חכמים בתקנתן אהנו דלכתחילה לא תינשא

9 Abajje sprach zu R. Joseph: Drei Scheidebriefe sind ungültig; wenn sie aber geheiratet hat, so ist das Kind unbemakelt. Was haben nun die Weisen mit ihrer Anordnung genutzt!? – Sie haben genutzt, daß sie von vornherein nicht heiraten darf. –

י גזייה לזמן דידיה ויהביה ניהלה מאי אמר ליה לרמאי לא חיישינן

10 Wie ist es, wenn er das Datum ausschneidet und ihn ihr gibt!? Dieser erwiderte: Betrug berücksichtigen wir nicht. –

יא כתוב בו שבוע שנה חדש שבת מאי אמר ליה כשר ומה הועילו חכמים בתקנתן

11 Wie ist es, wenn darin Septennium, Jahr, Monat und Woche angegeben ist!? Dieser erwiderte: Er ist dann gültig. – Was haben demnach die Weisen mit ihrer Anordnung genutzt? –

יב אהנו לשבוע דקמיה ולשבוע דבתריה דאי לא תימא הכי יומא גופיה מי ידעי' אי מצפרא אי מפניא אלא ליומא דקמיה וליומא דבתריה הכא נמי אהני לשבוע דקמיה ולשבוע דבתריה

12 Sie haben genutzt inbetreff der vorangehenden und der folgenden Woche. Wenn man nicht so erklären wollte, so weiß man ja auch bei [der Datierung] des Tages nicht, ob es morgens oder abends erfolgt ist. Vielmehr schließt [das Datum] den vorangehenden und den folgenden Tag aus, ebenso schließt es in diesem Falle das vorangehende und das folgende Septennium aus.

יג אמר ליה רבינא לרבא כתביה

13 Rabina sprach zu Raba: Wie ist es, wenn er ihn geschrieben

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel