Horayot 14

Kapitel 14

א אמר רב פפא כגון שהיו מופלין שניהן

1 R. Papa erwiderte: Wenn sie alle ausgezeichnet sind.

ב סבר אביי למימר חטא בפני עצמו ועשה בפני עצמו היכי דמי דיתבי בשני מקומות וקא מורו בתרי איסורי אמר ליה רבא אטו שני מקומות גורמין אלא אפילו יתבי בחד מקום וכיון דקא מורו בתרי איסורי חטא בפני עצמו הוא:

2 Abajje wollte sagen, allein eine Entscheidung getroffen und allein danach gehandelt heiße, wenn siein verschiedenen Ortschaften wohnen und über verschiedene Verbote ihre Entscheidung getroffen haben, da sprach Raba zu ihm: Veranlaßt dies denn die Verschiedenheit der Ortschaften!? Vielmehr, selbst wenn sie in derselben Ortschaft wohnen, aber über verschiedene Verbote ihre Entscheidungen getroffen haben, heißt dies besonderes Vergehen.

ג פשיטא הוא בחלב והן בעבודת כוכבים חטא בפני עצמו הוא דהא חלוקין בטעמייהו וחלוקין בקרבנות דהוא בפר והן בפר ושעיר דהא קא מייתו הני שעיר והוא לא מייתי וכל שכן הוא בעבודת כוכבים והן בחלב דחלוקין בקרבנותיהן [לגמרי] דהוא שעירה ואינהו פר

3 Wenn er über den Talg und sie über den Götzendienst [eine Entscheidung getroffen haben], so sind es entschieden verschiedene Vergehen, denn sie sind ja sowohl hinsichtlich ihrer Begründungals auch hinsichtlich der Opfer von einander verschieden, denn er muß einen Farren darbringen, und sie einen Farren und einen Ziegenbock, sie bringen also einen Ziegenbock dar und er nicht, und um so mehr, wenn er über den Götzendienst und sie über den Talg entschieden haben, wo sie ganz und gar hinsichtlich der Opfer verschieden sind, denn er bringt einen Ziegenbock dar und sie einen Farren;

ד אלא הוא בחלב המכסה את הקרב והן בחלב שעל הדקין מהו מי אמרינן אף על גב דקרבנן שוה כיון דמתרי קראי קאתו הא פליגין בטעמייהו או דלמא שם חלב אחד הוא

4 wie ist es aber, wenn er über den Eingeweidetalg und sie über den Darmtalg [eine Entscheidung getroffen haben]: sagen wir, wenn sie auch hinsichtlich des Opfers einander gleichen, so sind sie, da sie aus verschiedenen Schriftversen entnommen werden, immerhin hinsichtlich der Begründung verschieden, oder aber gehören sie zusammen, da es sich bei beiden um Talg handelt!?

ה אם תמצא לומר שם חלב אחד הוא הוא בחלב והן בדם מהו מי אמרינן בטעמייהו הא פליגין או דלמא כיון דשוין בקרבן בתר קרבן אזלינן תיקו:

5 Und wie ist es, wenn du entscheidest, sie gehören zusammen, da es sich bei beiden um Talg handelt, wenn er eine Entscheidung über den Talg und sie eine Entscheidung über das Blut getroffen haben: sagen wir, sie sind von einander getrennt wegen ihrer besonderen Begründungen, oder aber richte man sich nach ihren Opfern, die einander gleichen? – Dies bleibt unentschieden.

ו שאין בית דין חייבין עד שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצת וכו': מנלן דעד שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצת כדאמרינן באידך פירקין ונעלם דבר דבר ולא כל הגוף:

6 UND WIE DAS GERICHT NUR DANN SCHULDIG IST, WENN ES ENTSCHIEDEN HAT, [EIN GESETZ] TEILWEISE AUFZUHEBEN UND TEILWEISE ZU ERHALTEN &C. Woher, daß nur dann, wenn es entschieden hat, es teilweise aufzuheben und teilweise zu erhalten? – Wie wir im vorigen Abschnitteerklärt haben: und etwas entgangen, etwas, nicht aber das ganze Gesetz.

ז וכן המשיח: מנלן דכתי' (ויקרא ד, ג) לאשמת העם הרי משיח כצבור:

7 EBENSO AUCH DER GESALBTE. Woher dies? – Es heißt: zur Verschuldung des Volkes, der Gesalbte gleicht also der Gemeinde.

ח ולא בעבודת כוכבים כו': מנלן דתנו רבנן לפי שיצאה עבודת כוכבים לדון בעצמה יכול יהו חייבין על עקירת מצוה כולה

8 AUCH WEGEN DES GÖTZENDIENSTES &C. Woher dies? – Die Rabbanan lehrten: Aus dem Umstand, daß der Götzendienst besonders hervorgehoben worden ist, könnte man entnehmen, es sei nur dann schuldig, wenn es das ganze Gesetz aufgehoben hat,

ט נאמר כאן מעיני ונאמר להלן מעיני מה להלן בב"ד אף כאן נמי בב"ד ומה להלן דבר ולא כל הגוף אף כאן נמי דבר ולא כל הגוף:

9 so heißt es hierbei von den Augen und dortheißt es ebenfalls von den Augen, wie dort darunter das Gericht zu verstehen ist, ebenso ist auch hier darunter das Gericht zu verstehen, und wie dort nur ein Teil des Gesetzes und nicht das ganze Gesetz, ebenso auch hier nur ein Teil des Gesetzes und nicht das ganze Gesetz.

י <big>מתני׳</big> אין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה וכן המשיח ולא בעבודת כוכבים אין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה:

10 SIESIND NUR BEI UNKENNTNIS DER SACHE UND UNVORSÄTZLICHKEIT DER HANDLUNG SCHULDIG, EBENSO AUCH DER GESALBTE. AUCH WEGEN DES GÖTZENDIENSTES IST MAN NUR BEI UNKENNTNIS DER SACHE UND UNVORSÄTZLICHKEIT DER HANDLUNG SCHULDIG.

יא <big>גמ׳</big> מנלן דתנו רבנן ישגו יכול יהו חייבין על שגגת מעשה ת"ל ישגו ונעלם דבר אין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה:

11 GEMARA. Woher dies? – Die Rabbanan lehrten: Irrte, man könnte glauben, sie seien bei Unvorsätzlichkeit der Handlung schuldig, so heißt es: irrte, und etwas entgangen, sie sind nur bei Unkenntnis der Sache und Unvorsätzlichkeit der Handlung schuldig.

יב וכן המשיח: מנלן דכתיב לאשמת העם הרי משיח כצבור:

12 EBENSO AUCH DER GESALBTE. Woher dies? – Es heißt: zur Verschuldung des Volkes, der Gesalbte gleicht also der Gemeinde.

יג ולא בעבודת כוכבים אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה: מנלן

13 AUCH WEGEN DES GÖTZENDIENSTES NUR BEI UNKENNTNIS DER SACHE UND UNVORSÄTZLICHKEIT DER HANDLUNG. Woher dies? –

יד דת"ר לפי שיצאה עבודת כוכבים לדון בעצמה יכול יהו חייבין על שגגת המעשה נאמר כאן מעיני ונאמר להלן מעיני מה להלן אין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה אף כאן אין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה

14 Die Rabbanan lehrten: Aus dem Umstände, daß der Götzendienst besonders hervorgehoben worden ist, könnte man entnehmen, man sei bei Unvorsätzlichkeit der Handlung schuldig, so heißt es hierbei von den Augen und dort heißt es ebenfalls von den Augen, wie man dort nur bei Unkenntnis der Sache und Unvorsätzlichkeit der Handlung schuldig ist, ebenso ist man auch hierbei nur bei Unkenntnis der Sache und Unvorsätzlichkeit der Handlung schuldig. –

טו ואילו משיח בעבודת כוכבים לא קתני מתניתין מני רבי היא

15 Er lehrt dies nicht vom Gesalbten hinsichtlich des Götzendienstes, somit vertritt unsere Mišna die Ansicht Rabbis,

טז דתניא משיח בעבודת כוכבים רבי אומר בשגגת מעשה וחכמים אומרים בהעלם דבר ושוין שבשעירה ושוין שאין מביא אשם תלוי

16 denn es wird gelehrt: Der Gesalbte ist wegen Götzendienstes [schuldig], wie Rabbi sagt, bei Unvorsätzlichkeitder Handlung, und wie die Weisen sagen, bei Unkenntnis der Sache; sie stimmen beide über ein, daß er eine Ziege [darbringe], und ferner stimmen sie überein, daß er kein Schwebe-Schuldopfer darbringe. –

יז ותסברא בזדונו כרת ובשגגתו חטאת מי קתני

17 Glaubst du: lehrt er denn von diesemhinsichtlich einer Sache, auf die bei Vorsatz die Ausrottung und bei Versehen [die Darbringung eines] Sündopfers gesetztist?

יח אלא תני הא הוא הדין להא ה"נ תנא הא והוא הדין להא

18 Du mußt also erklären, er lehre dies von dem einen und ebenso gelte dies vom anderen, ebenso lehrt er auch hier von einem und ebenso gilt dies vom anderen. –

יט מ"ט דרבי אמר קרא וכפר הכהן על הנפש השוגגת בחטאה בשגגה הנפש זה משיח השוגגת זה נשיא בחטאה בשגגה רבי סבר חטא זה בשגגה יהא

19 Was ist der Grund Rabbis? – Die Schrift sagt:er soll der Person, die gefehlt hat, Sühne schaffen, weil sie sich unvorsätzlich vergangen hat. Die Person, das ist der Gesalbte, die gefehlt hat, das ist der Fürst. Die sich unvorsätzlich vergangen hat. Rabbi erklärt: diese Sünde hat Geltung bei Versehen;

כ ורבנן סברי מי שחטאתו בשגגה יצא משיח שאין חטאתו בשגגה אלא בהעלם דבר

20 die Rabbanan aber erklären: bei dem die Sünde von der Unvorsätzlichkeit abhängt, ausgenommen ist also der Gesalbte, bei dem die Sünde nicht nur von der Unvorsätzlichkeit, sondern auch von der Unkenntnis der Sache abhängt.

כא ושוין שבשעירה כיחיד מנלן דאמר קרא ואם נפש אחת אחד יחיד ואחד נשיא ואחד משיח כולם בכלל נפש אחת הן:

21 «Sie stimmen überein, daß er eine Ziege [darbringe], wie ein einzelner.» Woher dies? – Die Schrift sagt:wenn eine Person, einerlei ob ein einzelner, ob der Fürst oder der Gesalbte, alle sind sie unter ‘Person’ einbegriffen.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel