Keritot 10

Kapitel 10

א וכי נס אחד נעשה בשמן המשחה והלא נסים הרבה נעשו בו מתחלתו ועד סופו תחלתו לא היה אלא י"ב לוג ובו נמשח המשכן וכליו ואהרן ובניו כל שבעת ימי המלואים ובו נמשחו כהנים גדולים ומלכים וכולו קיים לעתיד לבא

1 Geschah denn beim Salböl nur ein Wunder, dabei geschahen ja von Anfang bis Ende viele Wunder. Es war nur zwölf Log, und damit wurden die Wohnung und ihre Geräte gesalbt, Ahron und seine Söhne alle sieben Tage der Einweihung, damit wurden die Hochpriester und die Könige gesalbt, und es ist noch vollständig für die Zukunft aufbewahrt,

ב שנאמר (שמות ל, לא) שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם זה בגימטריא י"ב לוגין הויין

2 denn es heißt:mir geheiligtes Salböl soll dieses sein für eure Geschlechter. Diesesbeträgt zwölf, [soviel] Log waren es.

ג ת"ר (ויקרא ח, י) ויקח משה את שמן המשחה וימשח את המשכן וגו' רבי יהודה אומר שמן המשחה שעשה משה במדבר הרבה נסים נעשו בו מתחלתו ועד סופו תחלתו לא היה אלא י"ב לוגין כמה יורה בולעת כמה עיקרין בולעין כמה האור שורף ובו נמשח משכן וכליו אהרן ובניו כל ז' ימי המלואים

3 Die Rabbanan lehrten:Und Moše nahm das Salböl und salbte die Wohnung &c. R. Jehuda sagte: Mit dem Salböl, das Moše in der Wüste machte, sind von Anfang bis Ende viele Wunder geschehen. Es war von Anfang an nur zwölf Log: wieviel saugt der Kessel ein, wieviel saugen die Wurzeln ein, wieviel verzehrt das Feuer, und dennoch wurden damit die Wohnung und ihre Geräte gesalbt, Ahron und seine Söhne alle sieben Tage der Einweihung,

ד ובו נמשחו כהנים גדולים ומלכים ואפי' כהן גדול בן כ"ג טעון משיחה ואין מושחין מלך בן מלך ואם תאמר מפני מה משחו את שלמה מפני מחלוקת אדוניה ואת יהואש מפני עתליה ואת יהואחז מפני יהויקים אחיו שהיה גדול מאחיו שתי שנים

4 und damit wurden die Hochpriester und die Könige gesalbt. Auch ein Hochpriester, der Sohn eines Hochpriesters ist, benötigt der Salbung; ein König aber, der Sohn eines Königs ist, ist nicht zu salben. Wenn du aber einwendest, weshalb man demnach Šelomo gesalbt hat, [so erfolgte dies] wegen der Prätension Adonijahus; ebenso Jehoaš wegen der A͑thalja, und ebenso Jehoaḥaz, wegen seines Bruders Jehojaqim, der zwei Jahre älter war als er.

ה אמר מר ואפי' כ"ג בן כ"ג טעון משיחה מנלן דכתיב (ויקרא ו, טו) והכהן המשיח תחתיו מבניו נימא קרא והכהן שתחתיו מבניו מאי המשיח הא קמ"ל דאפי' מבניו ההוא דמשח הוי כ"ג ואי לא משח לא הוי כ"ג

5 Der Meister sagte: Auch ein Hochpriester, der Sohn eines Hochpriesters ist, benötigt der Salbung. Woher dies? – Es heißt:und der Priester, der seinerstatt von seinen Söhnen gesalbt wird; die Schrift sollte ja sagen: der Priester, der von seinen Söhnen seinerstatt ist, wenn es aber der gesalbt wird heißt, so besagt dies, daß auch von seinen Söhnen nur derjenige Hochpriester ist, der gesalbt wird, wer aber nicht gesalbt wird, ist nicht Hochpriester.

ו אמר מר אין מושחין מלך בן מלך מנלן אמר רב אחא בר יעקב דכתיב (דברים יז, כ) למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו כל הימים ירושה היא

6 Der Meister sagte: Ein König aber, der Sohn eines Königs ist, ist nicht zu salben. Woher dies? R. Aḥa b. Ja͑qob erwiderte: Die Schrift sagt: damit er lange Tage gedeihe auf seinem Throne, er und seine Söhne; es ist eine Erbschaft.

ז ומפני מה משחו את שלמה מפני מחלוקת אדוניה מנלן דכי אתי מחלוקת בעי משיחה ולא כל דבעי מלכא מורית ליה מלכותא אמר רב פפא אמר קרא (דברים יז, כ) בקרב ישראל בזמן ששלום בישראל

7 Weshalb aber salbten sie Šelomo? Wegen der Prätension Adonijas. – Woher, daß bei einer Prätension eine Salbung erforderlich ist und der König nicht nach Belieben das Königtum vererben kann? R. Papa erwiderte: Die Schrift sagt:in der Mitte Jisraéls, wenn Frieden in Jisraél ist.

ח תנא אף יהוא בן נמשי לא נמשח אלא מפני מחלוקת יורם בן אחאב אמאי תיפוק ליה דמלך ראשון הוא חסורי מיחסרא והכי קתני מלכי בית דוד מושחין מלכי ישראל אין מושחין ואם תאמר מפני מה משחו יהוא בן נמשי מפני מחלוקת יורם בן אחאב

8 Es wird gelehrt: Auch Jehu, der Sohn Nimšis, wurde nur wegen der Prätension Jorams, des Sohnes Aḥábs, gesalbt. – Wozu dies, es sollte ja schon der Umstand ausreichen, daß er der erste Königwar!? – Die Lehre ist lückenhaft und muß wie folgt lauten: die Könige des Davidischen Hauses salbte man, die Könige Jisraéls salbte man nicht. Wenn du aber einwendest, weshalb man demnach Jehu, den Sohn Nimšis, gesalbt hat, [so erfolgte dies] wegen der Prätension Jorams, des Sohnes Aḥábs.

ט אמר מר מלכי בית דוד מושחין ואין מלכי ישראל מושחין מנלן דכתיב (שמואל א טז, יב) קום משחהו כי זה הוא זה טעון משיחה ואין אחר טעון משיחה

9 Der Meister sagte: Die Könige des Davidischen Hauses salbte man, die Könige Jisraéls salbte man nicht. Woher dies? – Es heißt:auf, salbe ihn, denn dieser ist es; dieser benötigt der Salbung, ein anderer aber benötigt nicht der Salbung.

י אמר מר מפני מחלוקת יורם ומשום מחלוקת יורם בן אחאב נמעל בשמן המשחה כדאמר רב פפא באפרסמא דכיא ה"נ באפרסמא דכיא

10 Der Meister sagte: Wegen der Prätension Jorams. Sollte man denn wegen der Prätension Jorams, des Sohnes Aḥábs, eine Veruntreuung am Salböl begangenhaben!? – Wie R. Papa erklärt hat, mit reinem Balsamöl, ebenso auch hierbei mit reinem Balsamöl.

יא ואת יהואחז מפני יהויקים שהיה גדול ממנו שתי שנים ומי קשיש והכתיב (דברי הימים א ג, טו) ובני יאשיה הבכור יוחנן והשני יהויקים והשלישי צדקיהו והרביעי שלום וא"ר יוחנן הוא יהואחז הוא צדקיהו הוא שלום

11 «Ebenso Jehoaḥaz wegen des Jehojaqim, der zwei Jahre älter war als er.» War er denn älter, es heißt ja:und die Söhne Jošijas waren Joḥanan, der Erstgeborene, Jehojaqim, der zweite, Çidqijahu, der dritte, und Šallum, der vierte, und hierzu sagte R. Joḥanan: Johanan, Jehoaḥaz, Çidqijahu und Šallum seien identisch!? –

יב אלא לעולם יהויקים קשיש ואמאי קרי ליה בכור שהוא בכור למלכות ומי מוקמינן זוטא קמי קשישא והכתיב (דברי הימים ב כא, ג) ואת הממלכה נתן ליהורם כי הוא הבכור ההוא ממלא מקום אבותיו הוה

12 Er nennt ihn deshalb Erstgeborener, weil er hinsichtlich der Thronfolge als Erstgeborener galt. – Wird denn der jüngere vor dem älteren eingesetzt, es heißt ja:aber die Königswürde übergab er Jehoram, denn er war der Erstgeborene? – Er hatte die Stelle seiner Vorfahren ausgefüllt.

יג אמר מר הוא שלום הוא צדקיה והא בדרי קחשיב ומאי קרי ליה שלישי שהוא שלישי לבנים ומאי קרי ליה רביעי שהוא רביעי למלכות משום דמלך יכניה קמיה בתחלה מלך יהואחז וסוף מלך יהויקים וסוף מלך יכניה וסוף מלך צדקיה

13 Der Meister sagte: Šallum und Çidqijahu sind identisch. Er zählt sie ja in der Reihenfolge auf!? – Er nennt ihn dritter, weil er der dritte der Söhne ist, und er nennt ihn vierter, weil er der vierte der Regierenden war, denn vor ihm regierte Jekhonja. Zuerst regierte Jehoahaz, dann regierte Jehojaqim, dann regierte Jekhonja und nachher regierte Çidqijahu.

יד ת"ר הוא שלום הוא צדקיה ולמה נקרא שמו שלום שהיה שלם במעשיו דבר אחר שלום ששלם מלכות בית דוד בימיו ומה שמו מתניה שמו שנאמר (מלכים ב כד, יז) וימלך את מתניה דודו תחתיו ויסב שמו צדקיה

14 Die Rabbanan lehrten: Šallum und Çidqijahu sind identisch, und Šallum heißt er nur deshalb, weil er vollständig [šalem] war in seinen Werken. Eine andere Erklärung. Šallum [heißt er deshalb], weil in seinen Tagen die Regierung des Davidischen Hauses zuende war [šalem]. Sein eigentlicher Name war Matanja, denn es heißt:und er setzte seinen Oheim Matanja an seiner Statt zum Könige ein, und er wandelte seinen Namen um in Çidqija.

טו דאמר לו יה יצדיק עליך את הדין אם תמרוד בי שנאמר (דברי הימים ב לו, י) ויביאהו בבלה וכתיב (דברי הימים ב לו, יג) וגם במלך נבוכדנאצר מלך בבל מרד אשר השביעו באלהים

15 Er sprach nämlich zu ihm: Gott möge über dich ein gerechtes Urteil fällen [jah jaçdiq], wenn du mir abtrünnig wirst, denn es heißt:und er brachte ihn nach Babel, und es heißt:auch vom Könige Nebukhadneçar ward er abtrünnig, der ihn doch bei Gott beschworen hatte.

טז ומי הוה שמן המשחה והתניא משנגנז ארון נגנז צנצנת המן וצלוחית שמן המשחה ומקלו של אהרן שקדים ופרחים

16 War damals denn das Salböl vorhanden, es wird ja gelehrt: Ais die Bundeslade versteckt wurde, wurde auch das Gefäß Mannaversteckt, das Fläschchen Salböl, der Stab Ahrons mit den Mandeln und den Blütendesselben,

יז וארגז ששגרו פלשתים דורון לאלהי ישראל שנאמר (שמואל א ו, ח) ואת כלי הזהב אשר השיבותם לו אשם תשימו בארגז מצדו ומי גנזו יאשיה מלך יהודה גנזו שנאמר (דברי הימים ב לה, ג) ויאמר המלך אל הכהנים תנו את ארון הקדש

17 und die Truhe, die die Pelištim als Geschenk für den Gott Jisraéls gesandt hatten, wie es heißt:und die goldenen Geräte, die ihr ihm als Schuldgabe erstattet habt, legt in die Truhe, an seiner Seite. – Wer versteckte sie? – Josijahu, der König von Jehuda, versteckte sie, denn es heißt:da sprach &c. setzt die heilige Lade,

יח ואמר רבי אלעזר אתיא שם שם

18 und hierzu sagte R. Elea͑zar,

יט אתיא דורות דורות

19 man entnehme diesaus [den Worten] dort, Geschlechter

כ אתיא משמרת משמרת אמר רב פפא באפרסמא דכיא

20 und Verwahrung!? R. Papa erwiderte: Mit reinem Balsamöl.

כא ת"ר מושחין את המלכים כמין נזר ואת הכהנים כמין כי אמר רב מנשיה כמין כי יוני תני חדא בתחלה מציק שמן על ראשו ואחר כך נותן לו שמן בין ריסי עיניו ותני אחריתי בתחלה נותן לו שמן בין ריסי עיניו ואחר כך מציק לו שמן על ראשו

21 Die Rabbanan lehrten: Man salbt die Könige in der Art eines Kranzes und die Priester in der Art eines Chi. R. Menasja erklärte: In der Art eines griechischen Chi. Das Eine lehrt, man gieße ihm das Öl zuerst auf das Haupt und nachher tue man ihm Öl zwischen die Augenbrauen, und ein Anderes lehrt, man tue ihm zuerst Öl zwischen die Augenbrauen und nachher gieße man ihm das Öl auf das Haupt!? –

כב תנאי היא איכא למאן דאמר משיחה עדיפא ואיכא למאן דאמר יציקה עדיפא מאי טעמא דמ"ד יציקה עדיפא שנאמר (ויקרא ח, יב) ויצק משמן המשחה על ראש אהרן ומאן דאמר משיחה עדיפא קסבר שכן נתרבה אצל כלי שרת

22 [Hierüber streiten] Tannaím; einer sagt, die Salbung sei bevorzugter, und einer sagt, das Gießen sei bevorzugter. – Was ist der Grund desjenigen, welcher sagt, das Gießen sei bevorzugter? – Es heißt:sodann goß er etwas vom Salböl auf das Haupt Ahrons. – Und desjenigen, welcher sagt, die Salbung sei bevorzugter? – Er ist der Ansicht, weil dieses auch bei den Dienstgeräten erfolgt. –

כג והכתיב ויצק ולבסוף וימשח ה"ק מה טעם ויצק משום וימשח אותו לקדשו

23 Es heißt ja aber zuerst goß und nachher salbte!? – Er meint es wie folgt: er goß es deshalb, um ihn zu salben und ihn zu heiligen.

כד ת"ר (תהילים קלג, ב) כשמן הטוב היורד על הראש וגו' כמין שתי טיפין מרגליות היו תלויות לאהרן בזקנו אמר רב כהנא תנא כשהוא מספר עולות ויושבות בעיקרי זקנו ועל דבר זה היה משה רבינו דואג שמא חס ושלום מעלתי בשמן המשחה

24 Die Rabbanan lehrten:Wie das köstliche Öl, das über das Haupt &c. Zwei Tropfen wie die Perlen hingen am Barte Ahrons. R. Kahana sagte: Es wird gelehrt: Wenn er redete, stiegen sie nach oben und blieben an den Wurzeln seines Bartes sitzen. Dieser Sache wegen war Moše besorgt, indem er sagte: Vielleicht habe ich, behüte und bewahre, am Salböl eine Veruntreuungbegangen.

כה יצתה בת קול ואמרה (תהילים קלג, ג) כטל חרמון שיורד על הררי ציון מה טל אין בו מעילה אף שמן שיורד על זקן אהרן אין בו מעילה

25 Da ertönte eine Hallstimme und sprach:Wie der Tau des Ḥermon, der über die Berge Çijons niedergeht. Wie man am Tau keine Veruntreuung begeht, ebenso ist am Salböl, das am Barte Ahrons niedergeht, keine Veruntreuung begangen worden.

כו ועדיין אהרן היה דואג שמא משה לא מעל ואני מעלתי יצתה בת קול ואמרה לו (תהילים קלג, א) הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד מה משה לא מעל אף אתה לא מעלת

26 Aber dessenungeachtet war noch Ahron besorgt, indem er sagte: Vielleicht hat nur Moše keine Veruntreuung begangen, ich aber habe wohl eine Veruntreuung begangen. Da ertönte eine Hallstimme und sprach zu ihm:Siehe, wie schön und wie lieblich ist es, wenn Brüder beisammen wohnen; wie Moše keine Veruntreuung begangen hat, ebenso hast auch du keine Veruntreuung begangen.

כז ת"ר אין מושחין את המלכים אלא על המעיין כדי שתימשך מלכותן שנאמ' (מלכים א א, לג-לד) ויאמר המלך (אל בניהו) וגו' והורדתם אותו על גיחון (וגו') ומשח אותו שם

27 Die Rabbanan lehrten: Man salbt die Könige nur an einer Quelle, damit ihre Regierung sich lange hinziehe, wie es heißt:und der König sprach (zu Benajahu) &c. und bringet ihn zum Giḥon und es salbe ihn dort &c.

כח אמר רב אמי האי מאן דבעי לידע אי משכא שתא אי לא מייתי שרגא בהלין עשרה יומין דבין ריש שתא ליומא דכיפורי וניתלי בביתא דלא נשיב זיקא אי משיך נהוריה נידע דמסיק שתיה

28 R. Ami sagte: Wenn jemand wissen will, ob er das Jahr überleben werde oder nicht, so bringe er in den zehn Tagen vom Neujahrstage bis zum Versöhnungstage eine brennende Leuchte in ein Haus, in dem kein Zug weht, und wenn sie ganz ausbrennt, so wisse er, daß er das Jahr überleben werde.

כט ומאן דבעי נעביד עיסקי ובעי דנידע אי מצלח עיסקי אי לא נירבי תרנגולא אי שמין ושפר נידע דמצלח

29 Wenn jemand ein Geschäft unternimmt und wissen will, ob er beim Geschäfte Glück haben werde oder nicht, so züchte er einen Hahn, und wenn er fett und feist wird, so wisse er, daß er Glück haben werde.

ל האי מאן דבעי ניפוק באורחא ובעי דנידע אי הדר לביתיה ניעול ניקום בביתא דבהתא אם חזי

30 Wenn jemand eine Reise antritt und wissen will, ob er auch heimkehren werde, so trete er in ein dunkles Hausein, und wenn er den Widerschein seines Schaltens sieht, so wisse er, daß er auch heimkehren werde.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel