Keritot 37

Kapitel 37

א רבי שמעון פוטר בזו ר"ש בן יהודה פוטר בכולן משום רבי שמעון

1 und nach R. Šimo͑n in diesem Falle frei. R. Šimo͑n b. Jehuda sagt, nach R. Šimo͑n sei er in allen Fällen frei. –

ב ואפילו בקמייתא אמר רבא הכא במאי עסקינן כגון שהלך בראשון ובשעת הילוכו בשני שכח שהלך בראשון ובהא פליגי ת"ק סבר מקצת ידיעה כידיעה דמיא ור"ש סבר מקצת ידיעה לאו כידיעה דמיא

2 Auch im ersten? Raba erwiderte: Hier wird von dem Falle gesprochen, wenn er zuerst den einen gegangen ist, und als er den anderen ging, vergessen hatte, daß er den ersten gegangen ist. Ihr Streit besteht in folgendem: der erste Autor ist der Ansicht, ein Teil des Bewußtwerdens gleiche dem ganzen Bewußtwerden, und R. Šimo͑n ist der Ansicht, ein Teil des Bewußtwerdens gleiche nicht dem ganzen Bewußtwerden.

ג אמר מר הלך בראשון ונכנס והיזה וטבל והלך בשני ונכנס חייב אמאי חייב הא לא הוי ליה ידיעה

3 Der Meister sagte: Wenn er den ersten gegangen und eingetreten ist, und darauf besprengt wurde und untergetaucht ist, dann den anderen gegangen und eingetreten ist, so ist er schuldig. Weshalb ist er schuldig, ihm fehlt ja das Bewußtwerden!?

ד אמר ריש לקיש הא מני רבי ישמעאל היא דלא בעי ידיעה בתחלה רבי יוחנן אמר אפילו תימא רבנן כאן עשו ספק ידיעה כידיעה

4 Reš Laqiš erwiderte: Hier ist die Ansicht R. Jišma͑éls vertreten, nach dem das Bewußtwerden vorher nicht erforderlich ist. R. Joḥanan erwiderte: Du kannst auch sagen, die der Rabbanan, denn hierbeihaben sie das zweifelhafte Bewußtwerden dem sicheren Bewußtwerden gleichgestellt.

ה סלקא דעתך כאן עשו והוא הדין לכל התורה כולה קשיא דרבי יוחנן אדרבי יוחנן

5 Er glaubte, sie stellten hierbei gleich, und dies gelte auch in der ganzen Tora. Somit befindet sich ja R. Joḥanan mit sich selbst in einem Widerspruche,

ו קשיא דריש לקיש אדריש לקיש

6 und ebenso befindet sich Reš Laqiš mit sich selbst in einem Widerspruche!?

ז בשלמא דר' יוחנן אדר"י לא קשיא כאן עשו אבל בכל התורה כולה לא

7 Allerdings ist der Widerspruch, in dem R. Joḥanan sich mit sich selbst befindet, zu erklären, denn sie haben nur hier gleichgestellt, nicht aber in der ganzen Tora,

ח מאי טעמא הכא גבי טומאה כתיב (ויקרא ה, ב) ונעלם ממנו והוא טמא ידיעה דאית בה נמי ספק חייב קרא אבל בכל התורה כולה כתיב (ויקרא ד, כג) או הודע אליו חטאתו אי אית ליה ידיעה הוא דמחייב

8 und zwar aus dem Grunde, weil es hierbei, bei der Unreinheit, heißt:und es ihm entfällt und er unrein ist, die Schrift hat ihn verpflichtet auch bei einem zweifelhaften Bewußtwerden, von der ganzen Tora aber heißt es:und er sich seiner Sünde bewußt wird, nur wenn er sich bewußt wird, ist er schuldig.

ט אלא לר"ל קשיא אדמוקים לה כר' ישמעאל לוקמה כרבי הא קמ"ל דר' ישמעאל נמי לא בעי ידיעה בתחלה

9 Gegen Reš Laqiš aber ist ja einzuwenden: weshalb addiziert er sieR. Jišma͑él, er sollte sie doch Rabbi addizieren!? – Er lehrt uns folgendes: auch nach R. Jišma͑él ist vorher kein Bewußtwerden erforderlich. –

י הא מתניתין היא דתנן רבי ישמעאל אומר ונעלם ממנו שתי פעמים לחייב על העלם טומאה ועל העלם מקדש

10 Dies lehrt ja bereits eine Mišna, denn wir haben gelernt: R. Jišma͑él sagte: Es heißt zweimal und es ihm entfällt, daß er nämlich schuldig ist sowohl beim Entfallen der Unreinheit als auch beim Entfallen des Heiligtums!? –

יא איצטריך סלקא דעתך אמינא מקרא לית ליה מגמרא אית ליה קמ"ל:

11 Dies ist nötig; man könnte glauben, er habe dafürkeine Andeutung in der Schrift, wohl aber eine überlieferte Lehre, so lehrt er uns.

יב <big>מתני׳</big> חלב ונותר לפניו ואכל אחד מהן ואינו יודע איזה מהן אכל אשתו נדה ואחותו עמו בבית שגג באחת מהן ואינו יודע באיזה מהן שגג שבת ויום הכיפורים ועשה מלאכה בין השמשות ואינו יודע באיזה מהן עשה רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר

12 WENN TALG UND ÜBRIGGEDLIEBENES VOR IHM WAREN UND ER EINES VON IHNEN GEGESSEN HAT UND NICHT WEISS, WELCHES VON IHNEN ER GEGESSEN HAT, WENN SEINE MENSTRUIERENDE FRAUUND SEINE SCHWESTER MIT IHM IM HAUSE WAREN UND ER SICH AN EINE VON IHNEN VERIRRT HAT UND NICHT WEISS, AN WELCHE VON IHNEN ER SICH VERIRRT HAT, WENN ER BEI DÄMMERUNG ZWISCHEN ŠABBATH UND DEM VERSÖHNUNGSTAGEEINE ARBEIT VERRICHTET HAT UND NICHT WEISS, AN WELCHEM VON IHNEN ER SIE VERRICHTET HAT, SO IST ER NACH R. ELIE͑ZER EIN SÜNDOPFER SCHULDIG UND NACH R. JEHOŠUA͑ FREI.

יג א"ר יוסי לא נחלקו על העושה מלאכה בין השמשות שהוא פטור שאני אומר מקצת עשה היום ומקצת עשה למחר

13 R. JOSE SPRACH: SIE STIMMEN ÜBEREIN, DASS ER FREI IST, WENN ER DIE ARBEIT BEI DÄMMERUNG VERRICHTET HAT, DENN ICH SAGE, ER HABE EINEN TEIL [DER ARBEIT] AN DIESEM TAGE UND EINEN TEIL AM FOLGENDEN TAGE VERRICHTET,

יד על מה נחלקו על העושה מלאכה בתוך היום ואינו יודע אם בשבת עשה אם ביוה"כ עשה או על העושה ואינו יודע מעין איזו מלאכה עשה שרבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר א"ר יהודה פוטרו היה רבי יהושע אף מאשם תלוי

14 SIE STREITEN NUR ÜBER DEN FALL, WENN ER DIE ARBEIT IN DER MITTE DES TAGES VERRICHTET HAT UND NICHT WEISS, OB ER SIE AM ŠABBATH VERRICHTET HAT ODER ER SIE AM VERSÖHNUNGSTAGE VERRICHTET HAT, ODER WENN ER EINE ARBEIT VERRICHTET HAT UND NICHT WEISS, WELCHE ART VON ARBEITER VERRICHTET HAT; NACH R. ELIE͑ZER IST ER EIN SÜNDOPFER SCHULDIG UND NACH R. JEHOŠUA͑ IST ER FREI. R. JEHUDA SAGTE: R. JEHOŠUA͑ BEFREIT IHN SOGAR VON EINEM SCHWEBE-SCHULDOPFER.

טו ר' שמעון ור' שמעון שזורי אומרים לא נחלקו על דבר שהוא משם אחד שהוא חייב על מה נחלקו על דבר שהוא משום ב' שמות שרבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר

15 R. ŠIMO͑N UND R. ŠIMO͑N ŠEZORI SAGTEN: SIE STIMMEN ÜBEREIN, DASS ER SCHULDIG IST, WENN ES SICH UM DEN GLEICHEN NAMENHANDELT, SIE STREITEN NUR ÜBER DEN FALL, WENN ES ZWEI VERSCHIEDENE NAMEN SIND; NACH R. ELIE͑ZER IST ER EIN SÜNDOPFER SCHULDIG UND NACH R. JEHOŠUA͑ IST ER FREI.

טז א"ר יהודה אפילו נתכוון ללקוט תאנים וליקט ענבים ענבים וליקט תאנים שחורות וליקט לבנות לבנות וליקט שחורות ר"א מחייב חטאת ור' יהושע פוטר תמיהני אם פטר בה ר' יהושע א"כ למה נאמר (ויקרא ד, כג) אשר חטא בה פרט למתעסק:

16 R. JEHUDA SAGTE: SELBST WENN ER FEIGEN ZU SAMMELN BEABSICHTIGT HATTE UND TRAUBEN GESAMMELT HAT, TRAUBEN [ZU SAMMELN], UND FEIGEN GESAMMELT HAT, SCHWARZE [ZU SAMMELN], UND WEISSE GESAMMELT HAT, ODER WEISSE [ZU SAMMELN], UND SCHWARZE GESAMMELT HAT, IST ER NACH R. ELIE͑ZER EIN SÜNDOPFER SCHULDIG UND NACH R. JEHOŠUA͑ FREI. ES SOLLTE MICH WUNDERN, WENN R. JEHOŠUA͑ IHN IN DIESEM FALLEBEFREIT. WORAUF DEUTEN DEMNACH [DIE WORTE]wodurcher gesündigt hat? AUSGENOMMEN DER FALL, WENN ER SICH DAMIT NUR BESCHÄFTIGT.

יז <big>גמ׳</big> תניא א"ר אליעזר מה נפשך אי חלב אכל חייב אי נותר אכל חייב אי אשתו נדה בעל חייב אי אחותו בעל חייב אי בשבת עשה מלאכה חייב אי ביה"כ עשה מלאכה חייב

17 GEMARA. Es wird gelehrt: R. Elie͑zer sprach: Wie du es nimmst: hat er Talg gegessen, so ist er schuldig, hat er Übriggebliebenes gegessen, so ist er schuldig; hat er seiner menstruierenden Frau beigewohnt, so ist er schuldig, hat er seiner Schwester beigewohnt, so ist er schuldig; hat er die Arbeit am Šabbath verrichtet, so ist er schuldig, hat er die Arbeit am Versöhnungstage verrichtet, so ist er schuldig.

יח אמר לו רבי יהושע הרי הוא אומר אשר חטא בה עד שיודע לו במה חטא ורבי אליעזר האי בה מאי עביד ליה מיבעי ליה פרט למתעסק

18 R. Jehošua͑ erwiderte ihm: Es heißt: wodurch er gesündigt, hat, nur wenn er sich bewußt wird, wodurch er gesündigt hat. – Wofür verwendet R. Elie͑zer [das Wort] wodurch? – Er verwendet es, den Fall abzuschließen, wenn er sich damit nur beschäftigt. –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel