Keritot 8

Kapitel 8

א אלמא לא אוקמה כר' ישמעאל דא"ר חנינא מודה היה רבי ישמעאל לענין קרבן שאינו חייב אלא חטאת אחת השתא נמי כר' יהודה לא מתוקמא דהא א"ר אליעזר מודה היה רבי יהודה לענין קרבן שאין מביא אלא חטאת אחת

1 Er addiziert es also nicht R. Jišma͑él, weil R. Ḥanina sagte, R. Jišma͑él pflichte hinsichtlich des Opfers bei, daß er nur ein Sündopfer schuldig sei, somit ist es auch nicht R. Jehuda zu addizieren. denn R. Elea͑zar sagte, R. Jehuda pflichte hinsichtlich des Opfers bei, daß er nur ein Sündopfer darzubringen habe,

ב אלא אמר ר"ל משום בר תאוטני הכא במאי עסקינן כגון שאכלן בשני תמחויין ואליבא דרבי יהושע דאמר תמחויין מחלקים

2 Vielmehr, erklärte Reš Laqiš im Namen des Bar Taíṭani, hier wird von dem Falle gesprochen, wenn er ihn aus zwei Schüsseln gegessen hat, nach R. Jehošua͑, welcher sagt, die Schüsseln teilen.

ג גופא אכל חלב נבילה לוקה שתים חלב מוקדשין לוקה שתים רבי יהודה אומר חלב מוקדשין לוקה שלש

3 Der Text. Wer Talg von einem Aase gegessen hat, ist zweimal zu geißeln, wer Talg von Heiligem, ist zweimal zu geißeln. R. Jehuda sagt, wenn Talg von Heiligem, so ist er dreimal zu geißeln.

ד אמר ליה רב שיזבי לרבא בשלמא לר' יהודה היינו דכתיבי קראי (ויקרא ג, יז) חקת עולם (ויקרא ז, כג) כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו (ויקרא כב, י) וכל זר לא יאכל קדש הא תלתא לאוין אלא לרבנן מ"ט

4 R. Šezbi sprach zu Raba: Erklärlich ist die Ansicht R. Jehudas, denn es sind verschiedene Schriftversevorhanden:ein ewiges Gesetz,ihr sollt keinen Talg von Rind, Schaf und Ziege essen, und:kein Gemeiner soll Heiliges essen, das sind also drei Verbote; was ist aber der Grund der Rabbanan? –

ה קסברי לאו דחוקת עולם בקדשים ולאו דחלב שור בחולין וצריכי

5 Sie sind der Ansicht, das Verbot [im Verse] ein ewiges Gesetz spreche von Heiligem und das Verbot des (Rinder)talges spreche von Profanem. Und beides ist nötig.

ו דאי כתב רחמנא בקדשים הוה אמינא קדשים הוא דחמירי דאסור חלבו אבל חולין אימא לא משום הכי כתב רחמנא כל חלב שור

6 Würde der Allbarmherzige es nur von Heiligem geschrieben haben, so könnte man glauben, nur der Talg von Heiligem sei verboten, weil es bei diesem strenger ist, nicht aber gelte dies von Profanem, daher schrieb der Allbarmherzige: keinen Talg von Rind.

ז ואי כתב כל חלב שור ה"א חלב דחולין הוא דאסור משום דלא הותר מכללו אבל חלב מוקדשין דהותר מכללו ה"א מדהותר בשרן אישתרי נמי חלבן צריכי

7 Und würde er nur geschrieben haben: keinen Talg von Rind, so könnte man glauben, nur der Talg von Profanem sei verboten, weil er von der Allgemeinheit heraus nicht erlaubt worden ist, beim Heiligen aber, wobei der Talg aus der Allgemeinheit heraus erlaubt wordenist, sei, wenn das Fleisch erlaubt ist, auch der Talg erlaubt. Daher ist beides nötig. –

ח ורבי יהודה סבר כי כתיב חלב שור בעניינא דקדשים כתיב

8 Und R. Jehuda!? – Er ist der Ansicht, auch der Vers vom Talg eines Rindes befindet sich im Zusammenhange mit dem Heiligen. –

ט אלא מכלל דרבנן סברי לא ילפינן דבר הלמד מעניינו

9 Demnach sind die Rabbanan der Ansicht, man folgere nicht aus dem Zusammenhange!? –

י לא דכ"ע דבר הלמד מעניינו ובהא קמיפלגי רבי יהודה סבר למידין לאו מלאו ולאו מכרת ורבנן סברי לאו מלאו ילפינן לאו מכרת לא ילפינן

10 Nein, alle sind der Ansicht, man folgere aus dem Zusammenhange, und ihr Streit besteht in folgendem: R. Jehuda ist der Ansicht, man folgere hinsichtlich eines Verbotes von einem Verbote und hinsichtlich eines Verbotes von der Ausrottung, und die Rabbanan sind der Ansicht, man folgere hinsichtlich eines Verbotes von einem Verbote, man folgere aber nicht hinsichtlich eines Verbotes von der Ausrottung. –

יא אלא לר' יהודה כל חלב וכל דם לא תאכלו למאי אתא מיבעי ליה להקיש תניא (ויקרא ג, יז) כל חלב וכל דם לא תאכלו מה חלב לוקה שתים אף דם לוקה שתים דברי ר' יהודה וחכ"א אין בו אלא אזהרה אחת

11 Worauf deutet demnach nach R. Jehuda der Schriftvers:ihr sollt keinen Talg und kein Blut essen? – Dieser ist zur Vergleichung nötig. Es wird nämlich gelehrt: Ihr sollt keinen Talg und kein Blut essen, wie wegen des Talges zweimal zu geißeln ist, ebenso ist wegen des Blutes zweimal zu geißeln. –

יב ומ"ש חלב דלוקה שתים בלא היקישא דכתב ביה תרי קראי כל חלב וכל דם לא תאכלו כל חלב שור וכשב דם נמי בלאו היקישא נילקי שתים דכתיב ביה תרי לאוין כל חלב וכל דם לא תאכלו (ויקרא ז, כו) וכל דם לא תאכלו בכל מושבותיכם לעוף ולבהמה

12 Wegen des Talges ist wohl deshalb zweimal zu geißeln, ohne daß dies durch Vergleichung gefolgert wird, weil diesbezüglich zwei Schriftverse vorhanden sind: ihr sollt keinen Talg und kein Blut essen, und ferner: keinen Talg von Rind und Schaf, somit sollte auch wegen des Blutes zweimal zu geißeln sein, ohne daß dies durch Vergleichung gefolgert wird, denn auch diesbezüglich sind zwei Verbote vorhanden: ihr sollt keinen Talg und kein Blut essen, und ferner:ihr sollt in all euren Wohnorten kein Blut essen, von Geflügel und Vieh!? –

יג אלא אימא מה חלב לוקה שלש אף דם לוקה ג'

13 Sage vielmehr: wie wegen des Talges dreimal zu geißeln ist, ebenso ist wegen des Blutes dreimal zu geißeln.–

יד ומאי שנא חלב דלוקה שלש דכתיב ביה הלין תרי לאוין ולאו דזרות הא תלתא דם נמי

14 Wegen des Talges ist wohl deshalb dreimal zu geißeln, weil diesbezüglich zwei der genannten Verbote vorhanden sind und das Verbot [des Heiligen] für einen Gemeinen, das sind also drei, und dies ist ja auch beim Blute der Fall!? –

טו איצטריך ס"ד אמינא הואיל ואיתמעיט דם מטומאה ליתמעיט מזרות קמ"ל היקישא

15 Diesist nötig; man könnte glauben, wie das Blut hinsichtlich der Veruntreuungausgeschlossen ist, sei es auch hinsichtlich des [Verbotes für einen] Gemeinen ausgeschlossen, so lehrt er uns die Vergleichung. –

טז ואלא לרבנן הקישא למאי אתא

16 Wofür ist demnach nach den Rabbanandie Vergleichung zu verwenden!? –

יז מיבעי ליה לכדתניא כל חלב וכל דם לא תאכלו מה חלב מיוחד שחלבו חלוק מבשרו ואין מצטרפין זה עם זה אף דם שדמו חלוק מבשרו

17 Diese ist wegen der folgenden Lehre nötig: Ihr sollt keinerlei Talg und keinerlei Blut essen; wie der Talg sich dadurch auszeichnet, daß er vom Fleische getrenntist, und sie werden mit einandernicht vereinigt, ebenso auch das Blut, wenn es vom Fleische getrenntist;

יח אוציא דם שרצים הואיל דאין דמן חלוק מבשרן מצטרפין

18 ausgenommen das Blut von Kriechtieren, das nicht vom Fleische getrenntist, und es wird mit diesem vereinigt. –

יט והא מהכא נפקא מהתם נפקא (ויקרא יא, כט) וזה לכם הטמא לימד על דם השרץ והשרץ שמצטרפין זה עם זה

19 Ist dies denn hieraus zu entnehmen, dies geht ja aus folgendem hervor!?Dies sei euch unrein; dies lehrt, daß das Blut des Kriechtieres und sein Fleisch mit einander vereinigt werden. –

כ אי לאו היקישא ס"ד אמינא ה"מ לטומאה אבל לאכילה אימא לא אשמעינן היקישא לאכילה

20 Wenn nicht die Vergleichung, könnte man glauben, dies gelte nur von der Unreinheit, nicht aber vom Essen, so lehrt uns die Vergleichung, daß dies auch vom Essen gilt.

כא אמר רבינא הילכך דם נחש ובשרו מצטרפין מאי קמ"ל היינו היקישא סד"א שרץ דאיתרבי לטומאה איתרבי לאכילה נחש דלא איתרבי לטומאה לא איתרבי לאכילה קמ"ל היקישא כל מילי דאין דמו חלוק מבשרו משמע

21 Rabina sagte: Daher werde das Blut und das Fleisch einer Schlange mit einander vereinigt. – Was lehrt er uns damit, dies lehrt ja die Vergleichung!? – Man könnte glauben, das Kriechtier, das hinsichtlich der Unreinheit einbegriffen ist, sei auch hinsichtlich des Essens einbegriffen, die Schlange aber, die hinsichtlich der Unreinheit nicht einbegriffen ist, sei auch hinsichtlich des Essens nicht einbegriffen, so lehrt er uns. Die Vergleichung erstreckt sich auf jedes, bei dem das Blut nicht vom Fleische getrennt ist.

כב אמר רבא שלש כריתות האמורות בדם למאי אחת לדם חולין ואחת לדם קדשים ואחת לדם התמצית

22 Raba sagte: Wozu ist die Ausrottung wegen des Blutes dreimal [wiederholt] worden? – Einmal wegen des Blutes von Profanem, einmal wegen des Blutes von Heiligem und einmal wegen des nachfließenden Blutes. –

כג הניחא לר' יהודה דתניא דם התמצית באזהרה ר' יהודה אומר בכרת

23 Allerdings nach R. Jehuda, denn es wird gelehrt, das nachfließende Blut sei mit einer Verwarnung belegt, und R. Jehuda sagt, mit der Ausrottung,

כד אלא לרבנן ההיא למאי אתא ואפילו לר' יהודה כרת נפקא ליה מן כל דם

24 worauf aber deutet das eine Mal nach den Rabbanan!? Und auch nach R. Jehuda ist ja die Ausrottung zu entnehmen aus [dem Worte] keinerlei Blut!?

כה דתניא רבי יהודה אומר דם מה תלמוד לומר כל דם

25 Es wird nämlich gelehrt: R. Jehuda sagte: Blut, wozu heißt es keinerleiBlut?

כו אין לי אלא דם קדשים שהנפש יוצא בו דם חולין ודם התמצית מנין ת"ל כל דם

26 Ich weiß dies nur vom Blute des Heiligen, mit dem die Seele ausgeht, [das Sühne schafft,] woher dies vom Blute des Profanem und vom nachfließenden Blute? Es heißt: keinerlei Blut. –

כז אלא אימא אחד לדם חולין ואחד לדם קדשים ואחד לדם כיסוי

27 Sage vielmehr: einmal wegen des Blutes von Profanem, einmal wegen des Blutes von Heiligem und einmal wegen des zuzudeckenden Blutes.

כח ואמר רבא חמשה לאוין האמורין בדם למה אחת לדם חולין ואחת לדם קדשים ואחת לדם כיסוי ואחת לדם איברין ואחת לדם התמצית

28 Ferner sagte Baba: Wozu sind die fünf beim Blute genannten Verbotenötig? Einmal wegen des Blutes von Profanem, einmal wegen des Blutes von Heiligem, einmal wegen des zuzudeckenden Blutes, einmal wegen des Blutes von den Opfergliedern und einmal wegen des nachfließenden Blutes.

כט א"ר אילא אכל מעשר דגן ותירוש ויצהר לוקה שלש והא אין לוקין על לאו שבכללות שאני הכא דמייתרי קראי

29 R. Ila sagte: Wer den Zehnten von Getreide, Most und Öl gegessen hat, ist dreimal zu geißeln. – Wegen des allgemein Verbotenenist ja nicht zu geißeln!? – Anders ist es hierbei, denn es sind überflüssige Schriftverse vorhanden.

ל מכדי כתב רחמנא (דברים יד, כג) ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך תירושך ויצהרך בפנים אין בחוץ לא ל"ל דכתב רחמנא (דברים יב, יז) לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך ותירושך ויצהרך לחלק

30 Merke, der Allbarmherzige schrieb ja:du sollst vor dem Herrn, deinem Gott, verzehren &c. den Zehnten deines Getreides, deines Mostes und deines Öls, nur innerhalbund nicht außerhalb, und wenn der Allbarmherzige noch weiter schreibt:du darfst in deinen Städten nicht verzehren den Zehnten deines Getreides, deines Mostes und deines Öls, so deutet dies auf die Teilung. –

לא אי מההוא ה"א ה"מ בעשה אבל בלאו אימא לא אמטו להכי

31 Wenn nur dies, könnte man glauben, man übertrete nur ein Gebot, nicht aber ein Verbot,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel