Ketubot 131

Kapitel 131

א דמעשה ידיה היא אמר רבי עקיבא לעצמה מציאתה לא כ"ש

1 der ihre Händearbeit ist, sagt, er gehöre ihr, um wieviel mehr ihr Fund!?

ב דתנן קונם שאני עושה לפיך אינו צריך להפר רבי עקיבא אומר יפר שמא תעדיף עליו יותר מן הראוי לו אלא איפוך מציאת האשה לבעלה רבי עקיבא אומר לעצמה

2 Wir haben nämlich gelernt: [Sagte sie:] Qonam sei meine Arbeit für deinen Mund, so braucht er es nicht aufzuheben; R. A͑qiba sagt, er müsse es aufheben, weil sie mehr betragen kann, als ihmzukommt. Wende es vielmehr um: der Fund einer Frau gehört ihrem Manne; R. A͑qiba sagt, ihr selber. –

ג והא כי אתא רבין אמר רבי יוחנן בהעדפה שלא על ידי הדחק כולי עלמא לא פליגי דבעל הוי כי פליגי בהעדפה שעל ידי הדחק תנא קמא סבר לבעלה ורבי עקיבא סבר לעצמה אמר רב פפא מציאתה כהעדפה שעל ידי הדחק דמי פלוגתא דרבי עקיבא ורבנן

3 Aber als Rabin kam, sagte er ja im Namen R. Joḥanans, alle stimmen überein, die ohne Anstrengung erfolgte Mehrleistung gehöre dem Ehemanne, und sie streiten nur über die durch Anstrengung erfolgte Mehrleistung; der erste Autor sei der Ansicht, sie gehöre dem Ehemanne und R. A͑qiba sei der Ansicht, sie gehöre ihr selber!? R. Papa erwiderte: Ein Fund gleicht der durch Anstrengung erfolgten Mehrleistung, und hierüber streiten R. A͑qiba und die Rabbanan.

ד בעי רב פפא עשתה לו שתים בבת אחת מהו בעי רבינא שלשה או ד' בבת אחת מהו תיקו:

4 R. Papa fragte: Wie ist es, wenn sie für ihn zwei [Leistungen] gleichzeitigverrichtet? Rabina fragte: Wie ist es, wenn drei oder vier? – Dies bleibt unentschieden.

ה בושתה ופגמה: מתקיף לה רבא בר רב חנן אלא מעתה בייש סוסתו של חבירו ה"נ דבעי למיתן ליה בושת וסוס בר בושת הוא אלא רקק בבגדו של חבירו הכי נמי דבעי למיתן ליה בושת

5 BESCHÄMUNG UND MINDERUNG. Raba b. R. Ḥanan wandte ein: Demnach müßte, wer die Stuteeines anderen beschämt, ihm Beschämungsgeld zahlen!? – Ist etwa ein Pferd beschämungsfähig!? – Vielmehr, demnach müßte, wer einem auf das Kleid spuckt, diesem Beschämungsgeld zahlen!?

ו וכי תימא הכי נמי והתנן רקק והגיע בו הרוק ופרע ראש האשה והעביר טליתו ממנו חייב ליתן לו ארבע מאות זוז ואמר רב פפא לא שנו אלא בו אבל בבגדו פטור בבגדו לית ליה זילותא אשתו אית לה זילותא

6 Wolltest du sagen, dem sei auch so, so haben wir ja gelernt, daß, wenn jemand gegen einen gespuckt und der Speichel ihn getroffen oder das Haupt einer Frau entblößt, oder einem das Gewand abgezogen hat, er an ihn vierhundert Zuz zu zahlen habe, und hierzu sagte R. Papa, nur wenn ihn selbst, wenn aber sein Kleid, sei er frei!? – [Die Beschämung] seines Kleides ist für ihn keine Beleidigung, die seiner Frau ist für ihn eine Beleidigung.

ז אמר ליה רבינא לרב אשי אלא מעתה בייש עני בן טובים דאית להו זילותא לכולהו בני משפחה ה"נ דבעי למיתן להו בושת לכל בני משפחה א"ל התם לאו גופייהו הכא אשתו גופיה הואי:

7 Rabina sprach zu R. Aši: Demnach müßte, wer einen Armen aus vornehmer Familie beschämt, wodurch eine Beleidigung der ganzen Familie erfolgt, an alle Familienmitglieder Beschämungsgeld zahlen!? – Jener gehört nicht zu ihrem Körper, seine Frau aber gehört zu seinem Körper.

ח <big>מתני׳</big> הפוסק מעות לחתנו ומת חתנו אמרו חכמים יכול הוא שיאמר לאחיך הייתי רוצה ליתן ולך אי אפשי ליתן

8 WENN JEMAND SEINEM SCHWIEGERSOHNE EINEN GELDBETRAG AUSGESETZT HAT UND DIESER GESTORBEN IST, SO KANN ER, WIE DIE WEISEN SAGEN, [ZUM SCHWAGER] SAGEN: DEINEM BRUDER WOLLTE ICH GEBEN, DIR ABER MAG ICH NICHT GEBEN.

ט פסקה להכניס לו אלף דינר הוא פוסק כנגדן חמש עשרה מנה וכנגד השום הוא פוסק פחות חומש

9 VERPFLICHTET SIE SICH, IHM TAUSEND DENAR [IN DIE EHE] ZU BRINGEN, SO MUSS ER IHR DAFÜR FÜNFZEHN MINENAUSSETZEN. FÜR EINGESCHÄTZTES GUTSETZE ER IHR EIN FÜNFTEL WENIGER AUS;

י שום במנה ושוה מנה אין לו אלא מנה שום במנה היא נותנת שלשים ואחד סלע ודינר ובארבע מאות היא נותנת חמש מאות מה

10 BETRÄGT DIE EINSCHÄTZUNG EINE MINE UND AUCH DER WIRKLICHE WERT EINE MINE, SO HAT ER NUR EINE MINE [ZU BEANSPRUCHEN]. BETRÄGT DIE EINSCHÄTZUNGEINE MINE, SO HAT SIE EINUNDDREISSIG SELA͑ UND EINEN DENAR EINZUBRINGEN; WENN VIERHUNDERT, SO HAT SIE FÜNFHUNDERT EINZUBRINGEN.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel