Ketubot 179

Kapitel 179

א אם גט קודם לכתובה גובה שתי כתובות כתובה קודמת לגט אינה גובה אלא כתובה אחת שהמגרש את אשתו והחזירה על מנת כתובה הראשונה החזירה:

1 so kann sie, wenn der Scheidebrief älter ist als [die Urkunde über] die Morgengabe, zwei Morgengabeneinfordern, und wenn [die Urkunde über] die Morgengabe älter ist als der Scheidebrief, nur eine Morgengabe einfordern; wer sich nämlich von seiner Frau scheidet und sie wieder heiratet, heiratet sie unter der Bedingung der ersten Morgengabe.

ב <big>מתני׳</big> קטן שהשיאו אביו כתובתה קיימת שע"מ כן קיימה גר שנתגיירה אשתו עמו כתובתה קיימת שעל מנת כן קיימה:

2 DIE MORGENGABE EINES VON SEINEM VATER VERHEIRATETEN MINDERJÄHRIGEN BLEIBTBESTEHEN, DENN ER HAT SIE UNTER DIESER BEDINGUNG BEHALTEN. WENN MIT EINEM PROSELYTEN AUCH SEINE FRAU SICH BEKEHRT, SO BLEIBT IHRE MORGENGABEBESTEHEN, DENN ER HAT SIE UNTER DIESER BEDINGUNG BEHALTEN.

ג <big>גמ׳</big> אמר רב הונא לא שנו אלא מנה מאתים אבל תוספת אין לה ורב יהודה אמר אפי' תוספת יש לה

3 GEMARA. R. Hona sagte, sie lehrten dies nur von der Mine und den zweihundert [Zuz], die Zulage abererhalte sie nicht; R. Jehuda aber sagte, sie erhalte auch die Zulage.

ד מיתיבי חידשו נוטלת מה שחידשו חידשו אין לא חידשו לא

4 Man wandte ein: Haben sieNeues hinzugefügt, so erhalten sie, was sie neu hinzugefügthaben. Nur wenn sie Neues hinzugefügt haben, sonst aber nicht!? –

ה אימא אף מה שחידשו והא לא תני הכי חידשו נוטלת מה שחידשו לא חידשו בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה תיובתא דרב יהודה

5 Lies: auch was sie neu hinzugefügt haben. – Aber es wird ja anders gelehrt: haben sie Neues hinzugefügt, so erhalten sie, was sie neu hinzugefügt haben; haben sie nichts Neues hinzugefügt, so kann eine Jungfrau die zweihundert [Zuz] und eine Witwe die Mineeinfordern. Dies ist eine Widerlegung R. Jehudas!? –

ו רב יהודה מתניתין אטעיתיה הוא סבר כתובתה קיימת אכולה מילתא קאי ולא היא אעיקר כתובה קאי:

6 R. Jehuda hat unsere Mišna mißverstanden; er glaubte, [die Worte] ‘ihre Morgengabe bleibt bestehen’ beziehen sich auf alles, dem ist aber nicht so, sie beziehen sich nur auf den Grundstock der Morgengabe.

ז <big>הדרן עלך הכותב לאשתו</big>

ח מתני׳ <big>מי</big> שהיה נשוי שתי נשים ומת הראשונה קודמת לשניה ויורשי הראשונה קודמין ליורשי שניה

8 WENN JEMAND MIT ZWEI FRAUEN VERHEIRATET WAR UND GESTORBEN IST, SO GEHT DIE ERSTEHE DER ANDEREN VOR, EBENSO GEHEN DIE ERBEN DER ERSTEHEN DEN ERBEN DER ANDEREN VOR.

ט נשא את הראשונה ומתה נשא שניה ומת הוא שניה ויורשיה קודמין ליורשי הראשונה:

9 WENN ER EINE GEHEIRATET HAT UND SIE GESTORBEN IST, UND DARAUF DIE ZWEITE UND ER GESTORBEN IST, SO GEHEN DIE ANDERE UND IHRE ERBEN DEN ERBEN DER ERSTEREN VOR.

י <big>גמ׳</big> מדקתני הראשונה קודמת לשניה ולא קתני הראשונה יש לה והשניה אין לה מכלל דאי קדמה שניה ותפסה לא מפקינן מינה

10 GEMARA. Da gelehrt wird, die erstere gehe der anderen vor, nicht aber, die erstere erhalte und die andere erhalte nicht, so nimmt man, wenn die erstere zuvorgekommen ist und [die Morgengabe] eingehascht hat, sie ihr nicht ab,

יא שמע מינה בעל חוב מאוחר שקדם וגבה מה שגבה גבה

11 somit ist hieraus zu entnehmen, daß, wenn ein späterer Gläubiger [dem ersteren] zuvorgekommen ist und eingefordert hat, die Einforderung gültig ist. –

יב לעולם אימא לך מה שגבה לא גבה ומאי קודמת לגמרי קתני כדתנן בן קודם לבת

12 Tatsächlich, kann ich dir erwidern, ist die Einforderung ungültig, denn ‘vorgehen’ heißt gänzlich. So haben wir auch gelernt: der Sohn geht der Tochter vor.

יג איכא דאמרי מדלא קתני אם קדמה שניה ותפסה אין מוציאין מידה מכלל דאי קדמה שניה ותפסה מפקינן מינה

13 Manche lesen: Da nicht gelehrt wird, wenn die andere zuvorgekommen ist und [die Morgengabe] eingehascht hat, nehme man sie ihr nicht ab, so nimmt man sie ihr, wenn sie zuvorgekommen ist und sie eingehascht hat, wohl ab,

יד שמע מינה בעל חוב מאוחר שקדם וגבה מה שגבה לא גבה

14 somit ist hieraus zu entnehmen, daß, wenn ein späterer Gläubiger [dem ersteren] zuvorgekommen ist und eingefordert hat, die Einforderung ungültig ist. –

טו לעולם אימא לך מה שגבה גבה איידי דתנא שניה ויורשיה קודמין ליורשי הראשונה

15 Tatsächlich, kann ich dir erwidern, ist die Einforderung gültig, da er aber [weiter] lehrt, die andere und ihre Erben gehen der ersteren vor,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel