Ketubot 183

Kapitel 183

א ואתא בעל חוב דראובן וקטריף ליה מיניה דינא הוא דאזיל שמעון ומפצי ליה
1 und darauf der Gläubiger Reúbens es ihm wegnimmt, so erheischt das Recht, daß Šimo͑n ihmdafür aufkomme.
ב א"ל רבא נהי דאחריות דעלמא קביל עליה אחריות דנפשיה מי קביל עליה
2 Raba sprach zu ihm: Zugegeben, daß er Haftung für andere übernommen hat, aber hat er etwa Haftung für ihn selberübernommen!?
ג ומודה רבא בראובן שירש שדה מיעקב ומכרה לשמעון שלא באחריות ואתא שמעון ומכרה לראובן באחריות ואתא בעל חוב דיעקב וקטריף ליה מיניה דינא הוא דאזיל שמעון ומפצי ליה מיניה
3 Raba pflichtet jedoch bei, daß, wenn Reúben ein Feld von Ja͑qob geerbt und es an Šimo͑n ohne Haftung verkauft und Šimo͑n es zurück an Reúben mit Haftung verkauft hat, und darauf ein Gläubiger Ja͑qobs es ihm wegnimmt, das Recht erheischt, daß Šimo͑n ihm dafür aufkomme,
ד מאי טעמא בעל חוב דיעקב כבעל חוב דעלמא דמי
4 denn der Gläubiger Ja͑qobs gleicht jedem fremden Gläubiger.
ה אמר רמי בר חמא ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות וזקף עליו במלוה ומת ראובן ואתא בעל חוב דראובן וקטריף לה משמעון ופייסיה בזוזי
5 Ferner sagte Rami b. Ḥama: Wenn Reúben ein Feld an Šimo͑n mit Haftung verkauft und [den Kaufpreis] in ein Darlehen umgewandelt hat, und nachdem Reúben gestorben ist, der Gläubiger Reúbens es Šimo͑n abgenommen, dieser aber ihn mit dem Betragebefriedigt hat,
ו דינא הוא דאמרי ליה בני ראובן אנן מטלטלי שבק אבון גבך ומטלטלי דיתמי לבעל חוב לא משתעבדי
6 so erheischt das Recht, daß die Söhne Reúbens zu ihm sagen können: unser Vater hinterließ uns bei dir Mobilien, und Mobilien der Waisen sind dem Gläubiger nicht haftbar.
ז אמר רבא אי פקח אידך מגבי להו ניהלייהו ארעא והדר גבי לה מינייהו כרב נחמן דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה יתומים שגבו קרקע בחובת אביהן בעל חוב חוזר וגובה אותה מהן
7 Raba sagte: Ist jener schlau, so lasse er sieGrundbesitz einfordern, sodann nehme er es ihnenab. Dies nach R. Naḥman, denn R. Naḥman sagte im Namen des Rabba b. Abuha: Wenn Waisen für eine Schuld ihres Vaters Grundbesitz eingefordert haben, so kann ein Gläubiger es ihnen abnehmen.
ח אמר רבה ראובן שמכר כל שדותיו לשמעון וחזר שמעון ומכר שדה אחת ללוי ואתא בעל חוב דראובן רצה מזה גובה רצה מזה גובה
8 Rabba sagte: Wenn Reúben all seine Felder an Šimo͑n, und Šimo͑n eines von diesen an Levi verkauft hat, so kann der Gläubiger Reúbens beliebig von dem einen oder dem anderen einfordern.
ט ולא אמרן אלא דזבנה בינונית אבל זבנה עידית וזבורית מצי אמר ליה להכי טרחי וזביני ארעא דלא חזיא לך
9 Dies nur, wenn [der andere] Mittelmäßigesgekauft hat, wenn aber Gutes oder Schlechtes, so kann er zu ihm sagen: ich habe mich deshalb bemüht und ein solches Feld gekauft, weil du darauf keinen Anspruch hast.
י ובינונית נמי לא אמרן אלא דלא שבק בינונית דכוותה
10 Und auch wenn Mittelmäßiges, gilt dies nur dann, wenn er Mittelmäßiges desgleichen nicht zurückgelassen hat,
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel