Kiddushin 122

Kapitel 122

א למה לי שמע מינה לתנאי כפול הוא דאתא

1 so erfolgt dies zur Verdoppelung der Bedingung. —

ב ור' חנינא בן גמליאל (אמר) אי לא כתב רחמנא בארץ כנען הוה אמינא (במדבר לב, ל) ונאחזו בתוככם בארץ גלעד אבל ארץ כנען כלל לא ורבי מאיר בתוככם כל היכא דאית לכו משמע

2 Und R. Ḥanina b. Gamliél!? — Er kann dir erwidern: wenn der Allbarmherzige nicht im Lande Kenaa͑n geschrieben hätte, könnte man verstehen: so sollen sie in eurer Mitte Besitz erhalten, im Lande Gilea͑d, nicht aber im Lande Kenaa͑n. — Und R. Meír!? — Unter in eurer Mitte ist zu verstehen: überall, wo ihr [Besitz] habt.

ג תניא אמר רבי חנינא בן גמליאל משל למה הדבר דומה לאדם שהיה מחלק נכסיו לבניו אמר פלוני בני יירש שדה פלונית ופלוני בני יירש שדה פלונית ופלוני בני יתן מאתים זוז ויירש שדה פלונית ואם לא יתן יירש עם אחיו בשאר נכסים

3 Es wird gelehrt: R. Ḥanina b. Gamliél sagte: Dies gleicht dem Falle, wenn jemand seine Güter an seine Söhne verteilt und spricht: mein Sohn N. erbe jenes Feld, mein Sohn N. erbe jenes Feld und mein Sohn N. zahle zweihundert Zuz heraus und erbe jenes Feld; wenn er aber nicht herauszahlt, so erbe er mit seinen Brüdern an den anderen Gütern.

ד מי גרם לו לירש עם אחיו בשאר נכסים כפילו גרם לו

4 Die Verdoppelung ist es, die veranlaßt, daß er mit seinen Brüdern an den anderen Gütern erbe. —

ה והא לא דמיא משל למתניתין התם קתני יש במשמע שאפילו בארץ כנען לא ינחלו אלמא כפילה לארץ גלעד נמי מהני

5 Dies gleicht ja aber nicht [seinen Worten] in unserer Mišna; in dieser heißt es: könnte man verstehen, daß sie auch im Lande Kenaa͑n keinen Anteil erhalten, wonach die Verdoppelung sich auf das Land Gilea͑d bezieht,

ו והכא קתני מי גרם לו לירש עם אחיו בשאר נכסים כפילו גרם לו אלמא כפילה לשאר נכסים הוא דקמהני

6 hier aber heißt es: die Verdoppelung ist es, die veranlaßt, daß er mit seinen Brüdern an den übrigen Gütern erbe, wonach die Verdoppelung sich nur auf die übrigen Güter bezieht!? —

ז לא קשיא הא מקמי דנימא ליה רבי מאיר ונאחזו

7 Das ist kein Einwand; das eine [sagte er] bevor R. Meír ihm [den Schriftvers] Besitz erhalten

ח הא לבתר דנימא ליה ר' מאיר ונאחזו

8 erwiderte, das andere [sagte er] nachdem R. Meír ihm [den Schriftvers] Besitz erhalten erwiderte. —

ט בשלמא לרבי מאיר היינו דכתיב (בראשית ד, ז) אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ אלא לר' חנינא למה לי סלקא דעתך אמינא אם תיטיב אגרא אם לא תיטיב לא אגרא ולא דינא קא משמע לן

9 Erklärlich ist es nach R. Meír, daß es heißt: wenn du gut handelst, erhältst du einen Lohn, wenn du aber nicht gut handelst, so lagert die Sünde vor der Tür, wozu aber ist dies nach R. Ḥanina nötig!? — Man könnte glauben; wenn du gut handelst, erhältst du einen Lohn, wenn du nicht gut handelst, weder Lohn noch Strafe, so lehrt er uns. —

י בשלמא לר' מאיר היינו דכתיב (בראשית כד, מא) אז תנקה מאלתי אלא לרבי חנינא בן גמליאל למה לי

10 Erklärlich ist es nach R. Meír, daß es heißt: so bist du meines Eids frei, wozu aber ist dies nach R. Ḥanina b. Gamliél nötig!? —

יא איצטריך סלקא דעתך אמינא היכא דניחא לה לדידה ולא ניחא ליה לדידהו מייתי בעל כרחייהו קא משמע לן

11 Dies ist nötig; man könnte glauben: wenn sie selbst es wünschen sollte, jene aber nicht, müsse er sie gegen den Willen jener holen, so lehrt er uns. —

יב אם לא תאבה האשה למה לי איצטריך סד"א היכא דניחא להו לדידהו ולא ניחא לה לדידה נייתי בעל כרחה קא משמע לן

12 Wozu heißt es: wenn die Frau aber nicht will!? — Man könnte glauben: wenn jene es wünschen sollten, sie selbst aber nicht, müsse er sie gegen ihren Willen holen, so lehrt er uns. —

יג בשלמא לר' מאיר היינו דכתיב (ויקרא כו, ג) אם בחקותי תלכו (ויקרא כו, טו) ואם בחקותי תמאסו אלא לר' חנינא בן גמליאל למה לי איצטריך ס"ד אמינא אם בחקותי תלכו ברכה אם בחקותי תמאסו לא ברכה ולא קללה קא משמע לן

13 Erklärlich ist es nach R. Meír, daß es heißt: wenn ihr in meinen Satzungen wandeln werdet, und: wenn ihr meine Satzungen mißachten werdet, wozu aber ist dies nach R. Ḥanina b. Gamliél nötig!? — Dies ist nötig; man könnte glauben: wenn ihr in meinen Satzungen wandeln werdet, zum Segen, wenn ihr meine Satzungen mißachten werdet, weder zum Segen noch zum Fluche, so lehrt er uns. —

יד בשלמא לר"מ היינו דכתיב (ישעיהו א, יט) אם תאבו ושמעתם וגו' ואם תמאנו ומריתם וגו' אלא לרבי חנינא בן גמליאל למה לי אצטריך סד"א אם תאבו טובה ואם תמאנו לא טובה ולא רעה קמ"ל

14 Erklärlich ist es nach R. Meír, daß es heißt: wenn ihr willig seid und höret &c. und wenn ihr euch weigert und widerspenstig seid &c., wozu aber ist dies nach R. Ḥanina b. Gamliél nötig!? — Dies ist nötig; man könnte glauben: wenn ihr willig seid, dafür Gutes, wenn ihr euch weigert, weder Gutes noch Böses, so lehrt er uns. —

טו מאי

15 Was heißt:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel