Kiddushin 19

Kapitel 19

א אמר רבי זירא מודה רבי לענין קנס דכולהו משלמי מאי שנא מקטלא שאני התם דאמר קרא (דברים כב, כה) ומת האיש אשר שכב עמה לבדו

1 R. Zera erwiderte: Rabbi pflichtet hinsichtlich der Buße bei, daß alle sie zahlen müssen. – Womit ist es hierbei anders als bei der Todesstrafe!? – Anders ist es bei dieser, denn die Schrift sagt: so soll der Mann, der sie beschlafen hat, allein sterben. –

ב ורבנן האי לבדו מאי עבדי ליה מיבעי להו לכדתני' (דברים כב, כב) ומתו גם שניהם עד שיהיו שוין כאחד דברי ר' אושעיא רבי יונתן אומר ומת האיש אשר שכב עמה לבדו

2 Wofür verwenden die Rabbanan [das Wort] allein? – Dieses verwenden sie für folgende Lehre: So sollt ihr beide hinausführen, nur wenn sie einander gleichen – so R. Jošija. R. Jonathan sagt: [es heißt:] so soll der Mann, der sie beschlafen hat, allein sterben. –

ג ורבי יוחנן האי סברא מנא ליה אם כן נכתוב קרא בעולת איש מאי בעולת בעל ש"מ תרתי:

3 Woher entnimmt dies R. Joḥanan? – Die Schrift sollte sagen: von jemand beschlafen, wenn es aber heißt: von einem Manne beschlafen, so ist beides zu entnehmen.

ד איבעיא להו תחילת ביאה קונה או סוף ביאה קונה נפקא מינה כגון שהערה בה ופשטה ידה וקבלה קדושין מאחר

4 Sie fragten: Erfolgt die Aneignung mit dem Beginne des Beischlafs oder mit der Beendigung desselben? Dies ist von Bedeutung in dem Falle, wenn sie bei der Anschmiegung die Hand ausgestreckt und die Antrauung von einem anderen empfangen hat;

ה אי נמי לכהן גדול דקא קני בתולה בביאה מאי אמר אמימר משמיה דרבא כל הבועל דעתו על גמר ביאה:

5 oder auch, wenn ein Hochpriester eine Jungfrau durch Beischlaf eignet. Wie ist es nun? Amemar erwiderte im Namen Rabas: Wer den Beischlaf vollzieht, beabsichtigt die Beendigung desselben.

ו איבעיא להו ביאה נשואין עושה או אירוסין עושה נפקא מינה ליורשה

6 Sie fragten: Erfolgt durch den Beischlaf Verheiratung oder Verlobung? Dies ist insofern von Bedeutung, ob er sie beerbt,

ז וליטמא לה ולהפר נדריה אי אמרת נשואין עושה יורשה ומיטמא לה ומיפר נדריה ואי אמרת אירוסין עושה אינו יורשה ואינו מיטמא לה ואינו מיפר נדריה מאי

7 sich an ihr verunreinigen darf und ihre Gelübde aufheben kann. Wenn du sagst, dadurch erfolge eine Verheiratung, so beerbt er sie, darf er sich an ihr verunreinigen und kann er ihre Gelübde aufheben, wenn du aber sagst, dadurch erfolge nur eine Verlobung, so beerbt er sie nicht, darf er sich an ihr nicht verunreinigen und kann er ihre Gelübde nicht aufheben. Wie ist es nun?

ח אמר אביי ת"ש האב זכאי בבתו בקדושיה בכסף בשטר ובביאה וזכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה ומקבל את גיטה ואינו אוכל פירות בחייה נישאת יתר עליו הבעל שאוכל פירות בחייה

8 Abajje erwiderte: Komm und höre: Der Vater hat Anrecht auf ihre Antrauung durch Geld, Urkunde und Beischlaf; ferner hat er das Anrecht auf ihren Fund, ihre Arbeitsleistung und die Aufhebung ihrer Gelübde, er nimmt ihren Scheidebrief in Empfang und er erhält bei ihren Lebzeiten den Fruchtgenuß nicht. Hat sie sich verheiratet, so ist der Ehemann ihm überlegen, indem er bei ihren Lebzeiten den Fruchtgenuß erhält.

ט קתני ביאה וקתני נישאת כי קתני נישאת אשארא

9 Hier wird also vom Beischlafe besonders und von der Verheiratung besonders gelehrt. – Der Passus von der Verheiratung bezieht sich auf die anderen.

י אמר רבא תא שמע בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה ואם בא עליה יבם קנאה וחייבין עליה משום אשת איש ומטמאה את בועלה

10 Raba sagte: Auch wir haben es gelernt: Mit drei Jahren und einem Tage kann eine [weibliche Person] durch Beischlaf angetraut werden; wenn der Eheschwager sie beschlafen hat, so hat er sie geeignet; man ist ihretwegen wegen Ehebruches schuldig; sie macht den sie Beschlafenden unrein,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel