Makkot 28

Kapitel 28

א מאחותו דרישא

1 aus [dem Worte] Schwester im Beginne [des Schriftverses]. –

ב ואידך ההוא מיבעי ליה לחלק כרת למפטם ולסך

2 Und jene!? – Aus diesem ist die Teilung beim Herrichten des Salböls und dem Salbenzu entnehmen.

ג ואידך סבר כר' אלעזר א"ר הושעיא דאמר רבי אלעזר אמר רבי הושעיא כל מקום שאתה מוצא שני לאוין וכרת אחד חלוקין הן לקרבן

3 Dies nach einer Lehre des R. Elie͑zer im Namen R. Hoša͑jas; R. Elie͑zer sagte nämlich im Namen R. Hoša͑jas, überall, wo du zwei Verbote und eine Ausrottung findest, seien sie hinsichtlich des Opfersgeteilt. – Und jener!? –

ד ואי בעית אימא לא סבר לה כר' אלעזר ונפקא ליה (ויקרא כ, יח) מואיש אשר ישכב את אשה דוה

4 Wenn du willst, sage ich, er sei nicht der Ansicht R. Elie͑zers, und wenn du willst, sage ich, er folgere dies aus:wenn jemand bei einer Frau liegt, die menstruierend ist. –

ה ואידך ההוא מיבעי ליה לכדרבי יוחנן דאמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי מנין שאין האשה טמאה עד שיצא מדוה דרך ערותה שנאמר ואיש אשר ישכב את אשה דוה וגלה את ערותה וגו' מלמד שאין האשה טמאה עד שיצא מדוה דרך ערותה:

5 Und jene!? – Dieser [Schriftvers] ist für die Lehre R. Joḥanans zu verwenden, R. Joḥanan sagte nämlich im Namen des R. Šimo͑n b. Joḥaj: Woher, daß eine Frau nur dann unrein ist, wenn der Blutfluß aus der Scham kommt? Es heißt: wenn jemand bei einer Frau liegt, die menstruierend und ihre Scham entblößt &c.; dies lehrt, daß eine Frau nur dann unrein ist, wenn der Blutfluß aus der Scham kommt.

ו וטמא שאכל את הקדש: בשלמא הבא למקדש טמא כתיב עונש וכתיב אזהרה עונש דכתיב (במדבר יט, יג) את משכן ה' טמא ונכרתה אזהרה (במדבר ה, ג) ולא יטמאו את מחניהם אלא טמא שאכל את הקדש בשלמא עונש כתיב (ויקרא ז, כ) והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר לה' וטומאתו עליו ונכרתה אלא אזהרה מנין

6 [EIN UNREINER, DER HEILIGES GEGESSEN HAT.] Allerdings befindet sich hinsichtlich des Eintretens eines Unreinen in das Heiligtum sowohl eine Strafandrohung, als auch ein Verbot, eine Strafandrohung, denn es heißt:die Wohnung des Herrn hat er verunreinigt, er soll ausgerottet werden, ein Verbot:sie sollen ihr Lager nicht verunreinigen; aber hinsichtlich des Essens eines Unreinen vom Heiligen befindet sich zwar eine Strafandrohung, denn es heißt:die Person aber, die das Fleisch vom Heilsopfer des Herrn ißt, während sie noch mit Unreinheit behaftet ist, soll ausgerottet werden, wo aber befindet sich das Verbot!?

ז ריש לקיש אומר (ויקרא יב, ד) בכל קדש לא תגע

7 Reš Laqiš erklärte: [Es heißt:]sie darf nichts Heiliges berühren.

ח רבי יוחנן אומר תני ברדלא אתיא טומאתו טומאתו כתיב הכא וטומאתו עליו ונכרתה וכתיב התם (במדבר יט, יג) טמא יהיה עוד טומאתו בו מה להלן עונש ואזהרה אף כאן עונש ואזהרה

8 R. Joḥanan erklärte, Bardela lehrte, dies sei aus [dem Worte] Unreinheit zu entnehmen: hierbei heißt es: mit Unreinheit behaftet ist, soll ausgerottet werden, und dortheißt es: er bleibt unrein, seine Unreinheit haftet ihm noch an; wie nun dort Strafandrohung und Verbot vorhanden ist, ebenso besteht auch hierbei Strafandrohung und Verbot. –

ט בשלמא ריש לקיש לא אמר כרבי יוחנן גזירה שוה לא גמיר אלא ר' יוחנן מאי טעמא לא אמר כריש לקיש אמר לך ההוא אזהרה לתרומה

9 Einleuchtend ist es, daß Reš Laqiš nicht wie R. Joḥanan erklärt, denn ihm ist diese [Schlußfolgerung durch] Wortanalogie nicht überliefert worden, weshalb aber erklärt R. Joḥanan nicht wie Reš Laqiš!? – Er kann dir erwidern: jenes Verbot bezieht sich auf [den Genuß von] Hebe. –

י וריש לקיש אזהרה לתרומה מנא ליה נפקא ליה (ויקרא כב, ד) מאיש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב אי זהו דבר שהוא שוה בזרעו של אהרן הוי אומר זו תרומה ואידך ההוא לאכילה והא לנגיעה

10 Woher entnimmt Reš Laqiš das Verbot hinsichtlich der Hebel? – Er folgert dies aus:wer irgend von den Nachkommen Ahrons aussätzig ist oder einen Fluß hat; wobei sind alle Nachkommen Ahrons gleichgestellt? Bei der Hebe. – Und jener!? – Dieser [Vers] spricht vom Essen und jener vom Berühren. –

יא וריש לקיש האי בכל קדש לא תגע להכי הוא דאתא ההוא מיבעי ליה לטמא שנגע בקדש דאיתמר טמא שנגע בקדש ריש לקיש אומר לוקה רבי יוחנן אומר אינו לוקה ריש לקיש אומר לוקה בכל קדש לא תגע רבי יוחנן אומר אין לוקה ההוא אזהרה לתרומה הוא דאתא

11 Kann denn Reš Laqiš [den Schriftvers:] Sie darf nichts Heiliges berühren, hierfür verwenden, er verwendet ihn ja für den Fall, wenn ein Unreiner Heiliges berührt hat!? Es wird nämlich gelehrt: Wenn ein Unreiner Heiliges berührt hat, so ist er, wie Reš Laqiš sagt, zu geißeln, und wie R. Joḥanan sagt, nicht zu geißeln. Reš Laqiš sagt, er sei zu geißeln, [denn es heißt:] sie darf nichts Heiliges berühren; R. Joḥanan sagt, er sei nicht zu geißeln, denn dies bezieht sich auf die Hebe. –

יב טמא שנגע בקדש מדאפקיה רחמנא בלשון נגיעה אזהרה (לאוכל) אתקוש קדש למקדש

12 [Das Berühren entnimmt er aus dem Umstand], daß der Allbarmherzige von ‘berühren’ spricht, und das Verbot [des Essens] aus der Vergleichung des Heiligen mit dem Heiligtume. –

יג ואכתי להכי הוא דאתא ההוא מיבעי ליה לטמא שאכל בשר קדש לפני זריקת דמים דאיתמר טמא שאכל בשר קדש לפני זריקת דמים ריש לקיש אומר לוקה רבי יוחנן אומר אינו לוקה

13 Wieso kann er [den Schriftvers] hierfür verwenden, er verwendet ihn ja für den Fall, wenn ein Unreiner heiliges Fleisch vor dem Blutsprengengegessen hat!? Es wird nämlich gelehrt: Wenn ein Unreiner heiliges Fleisch vor dem Blutsprengen gegessen hat, so ist er, wie Reš Laqiš sagt, zu geißeln, und wie R. Joḥanan sagt, nicht zu geißeln.

יד ריש לקיש אומר לוקה בכל קדש לא תגע לא שנא לפני זריקה ולא שנא לאחר זריקה רבי יוחנן אומר אינו לוקה רבי יוחנן לטעמיה דאמר קרא טומאתו טומאתו וכי כתיב טומאתו לאחר זריקה הוא דכתיב ההיא מבכל קדש נפקא

14 Reš Laqiš sagt, er sei zu geißeln, [denn es heißt]: sie darf nichts Heiliges berühren, einerlei ob vor dem Blutsprengen oder nach dem Blutsprengen; R. Joḥanan sagt, er sei nicht zu geißeln, denn er vertritt hierbei seine Ansicht, daß man [das Verbot] aus [dem Worte] Unreinheit entnehme, und dieser Schriftvers spricht vom [Essen] nach dem Sprengen. – Diesentnimmt er aus [den Worten] nichts Heiliges.

טו תניא כוותיה דריש לקיש בכל קדש לא תגע אזהרה לאוכל אתה אומר אזהרה לאוכל או אינו אלא אזהרה לנוגע ת"ל בכל קדש לא תגע ואל המקדש וגו' מקיש קדש למקדש מה מקדש דבר שיש בו נטילת נשמה אף כל דבר שיש בו נטילת נשמה ואי בנגיעה מי איכא נטילת נשמה אלא באכילה

15 Übereinstimmend mit Reš Laqiš wird gelehrt: Sie darf nichts Heiliges berühren; dieses Verbot bezieht sich auf das Essen. Du sagst auf das Essen, vielleicht ist dem nicht so, sondern auf das Berühren? Es heißt: sie darf nichts Heiliges berühren und in das Heiligtum &c.; man vergleiche also Heiliges mit dem Heiligtume: wie [der Eintritt in] das Heiligtum mit der Todesstrafe belegt ist, ebenso ist auch das andere Verbot mit der Todesstrafe belegt, und da beim Berühren dies nicht der Fall ist, so beziehe man es auf das Essen.

טז אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כל לא תעשה שקדמו עשה לוקין עליו

16 Rabba b. Bar Ḥana sagte im Namen R. Joḥanans: Wegen eines Verbotes, dem ein Gebot vorangeht, wird man gegeißelt.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel