Makkot 38

Kapitel 38

א הניחא למאן דאמר בתר למד אזלינן אלא למאן דאמר בתר מלמד אזלינן מאי איכא למימר

1 Allerdings nach demjenigen, welcher sagt, man richte sich hierbei nach dem, was gefolgert wird, wie ist es aber zu erklären nach demjenigen, welcher sagt, man richte sich hierbei nach dem, wovon gefolgert wird!? –

ב דם ובשר חדא מילתא היא:

2 Das Blut und das Fleisch gehören zusammen.

ג קדשי קדשים וכו': תנינא חדא זימנא מעשר שני והקדש שלא נפדו אמר רבי יוסי בר חנינא סיפא במעשר שני טהור וגברא טהור דקא אכיל חוץ לחומה רישא במעשר שני טמא וגברא טמא וקא אכיל ליה בירושלים

3 HOCHHEILIGES &C. Dieshaben wir ja bereits gelernt: zweiten Zehnten und Heiliges, die nicht ausgelöst worden sind!? R. Jose b. Hanina erwiderte: Die zweite Lehre handelt von dem Falle, wenn ein Reiner reinen zweiten Zehnten außerhalb der Stadtmauer gegessen hat, und die erste Lehre handelt von dem Falle, wenn ein Unreiner [reinen, oder ein Reiner] unreinen zweiten Zehnten in Jerušalem [unausgelöst] gegessen hat. –

ד ומנ"ל דמחייב עליה משום טומאה דתניא ר"ש אומר (דברים כו, יד) לא בערתי ממנו בטמא בין שאני טמא והוא טהור בין שאני טהור והוא טמא והיכן מוזהר על אכילה איני יודע

4 Woher, daß man dabei wegen [Essens in] Unreinheit strafbar ist? – Es wird gelehrt: R. Šimo͑n sagte:Ich habe nichts davon in Unreinheit fortgeschafft, einerlei ob ich unrein und dieser rein, oder ich rein und dieser unrein war. Wo das Verbot des Essens [in Unreinheit] sich befindet, weiß ich nicht. –

ה טומאת הגוף בהדיא כתיב (ויקרא כב, ו) נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים וגו' אלא טומאת עצמו מנין

5 Von der Unreinheit des Körpers heißt es ja ausdrücklich:wer solches berührt, ist unrein bis zum Abend und darf nichts Heiliges essen!? – Vielmehr, woher dies von der Unreinheit [des Zehnten] selber.

ו דכתיב (דברים יב, יז) לא תוכל לאכול בשעריך ולהלן הוא אומר (דברים טו, כב) בשעריך תאכלנו הטמא והטהור

6 Hierbeiheißt es: du darfst in deinen Ortschaften nicht essen, und dortheißt es: in deinen Ortschaften sollst du es essen, rein oder unrein.

ז ותניא דבי רבי ישמעאל אפילו טמא וטהור אוכלין בקערה אחת ואין חוששין וקאמר רחמנא היאך טמא דשרי לך גבי טהור התם הכא לא תיכול

7 Ferner wurde in der Schule R. Jišma͑éls gelehrt: Ein Unreiner und ein Reiner dürfen davon ohne Rückhalt aus einer Schüsselessen. Und der Allbarmherzige sagt, das Essen in Unreinheit, das ich dir hierbeierlaubt habe, ist dort verboten. –

ח ומנ"ל דבר פדייה הוא

8 Woher, daß solcher ausgelöst werden kann? –

ט דאמר ר"א מנין למעשר שני שנטמא שפודין אותו אפילו בירושלים ת"ל (דברים יד, כד) כי לא תוכל שאתו ואין שאת אלא אכילה שנאמר (בראשית מג, לד) וישא משאות מאת פניו

9 R. Elea͑zar sagte: Woher, daß man den zweiten Zehnten, wenn er unrein wird, auch in Jerušalem auslösen kann? Es heißt:wenn du es nicht tragen kannst, und unter ‘tragen’ ist ‘essen’ zu verstehen, denn es heißt:er ließ ihnen von ihm her Tischgaben auftragen.

י א"ר ביבי א"ר אסי מנין למעשר שני טהור שפודין אותו אפילו בפסיעה אחת חוץ לחומה שנאמר כי לא תוכל שאתו האי מבעי ליה לכדרבי אליעזר

10 R. Bebaj sagte im Namen R. Asis: Woher, daß man den zweiten Zehnten auslösen kann, selbst wenn er sich nur einen Schritt außerhalb der Stadtmauerbefindet? Es heißt: wenn du es nicht tragen kannst. – Dieser [Schriftvers] ist ja für die Lehre R. Elea͑zars nötig!? –

יא א"כ לימא קרא לא תוכל לאוכלו מאי שאתו ואימא כולו להכי הוא דאתא א"כ לימא קרא לא תוכל ליטלו מאי שאתו ש"מ תרתי

11 Es könnte ja heißen: nicht essen kannst, und es heißt: tragen. – Vielleicht deutet er nur auf diese Lehre!? – Es könnte ja heißen: nicht anfassen kannst, wenn es aber tragen heißt, so ist hieraus beides zu entnehmen.

יב יתיב רב חנינא ורב הושעיא וקא מבעיא להו אפיתחא דירושלים מהו פשיטא הוא בחוץ ומשאו בפנים קלטוהו מחיצות הוא בפנים ומשאו בחוץ מהו

12 R. Ḥananja und R. Hoša͑ja saßen vor dem Tore von Jerušalem und warfen folgende Frage auf: Selbstverständlich hat, wenn er außerhalb und sein Gepäckinnerhalb sich befindet, die Mauer es aufgenommen; wie ist es aber, wenn er innerhalb und sein Gepäck außerhalbsich befindet!? –

יג תנא להו ההוא סבא בדבי רבי שמעון בן יוחי (דברים יד, כד) כי ירחק ממך המקום ממילואך

13 Da rezitierte ihnen ein Greis [eine Lehre] aus der Schule des R. Šimo͑n b. Joḥaj:Wenn die Stätte zu weit von dir entfernt ist, von deiner ganzen Ausdehnung.

יד בעי רב פפא נקיט ליה בקניא מאי תיקו

14 R. Papa fragte: Wie ist es, wenn man es an einem Stabeträgt? – Dies bleibt unentschieden.

טו אמר ר' אסי אמר ר' יוחנן מעשר שני מאימתי חייבין עליו משראה פני החומה מ"ט דאמר קרא (דברים יב, יח) לפני ה' אלהיך תאכלנו (שנה בשנה) וכתיב (דברים יב, יז) (כי) לא תוכל לאכול בשעריך כל היכא דקרינן ביה לפני ה' אלהיך תאכלנו קרינן ביה לא תוכל לאכול בשעריך וכל היכא דלא קרינן ביה לפני ה' אלהיך תאכלנו לא קרינן ביה לא תוכל לאכול בשעריך

15 R. Asi sagte im Namen R. Joḥanans: Von wann ab ist man wegen des zweiten Zehntenstrafbar? Sobald er die Stadtmauer gesehenhat. – Aus welchem Grunde? – Die Schrift sagt:vor dem Herrn, deinem Gott, und ferner heißt es:du darfst es nicht in deinen Ortschaften essen; wo der Schriftvers: vor dem Herrn, deinem Gott, sollst du es essen, Geltung hat, gilt auch der Schriftvers: du darfst es nicht in deinen Ortschaften essen, und wo der Schriftvers: vor dem Herrn, deinem Gott, sollst du es essen, keine Geltunghat, gilt auch nicht der Schriftvers: du darfst es in deinen Ortschaften nicht essen.

טז מיתיבי רבי יוסי אומר כהן שעלתה בידו תאנה של טבל אמר תאנה זו תרומתה בעוקצה מעשר ראשון בצפונה ומעשר שני לדרומה והיא שנת מעשר שני והוא בירושלים או מעשר עני והוא בגבולין אכלה

16 Man wandte ein: R. Jose sagte: Wenn einem Priester eine Feige von Unverzehntetem in die Hand gekommen ist und er bestimmthat: die Hebe dieser Feige befinde sich am Stengel, der erste Zehnt an der Nordseite und der zweite Zehnt an der Südseite, und diese, wenn es ein Jahr ist, in dem der zweite Zehnt abgesondert wird, in Jerušalem, oder in dem der Armenzehnt abgesondert wird, in der Provinz sich befindet, so ist er, wenn er sie gegessen hat,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel