Megillah 37

Kapitel 37

א קנקנתום חרתא דאושכפי דיפתרא דמליח וקמיח ולא עפיץ נייר מחקא:

1 SCHWÄRZE: Schusterschwärze. DIPHTHERA. [Eine Haut], die mit Salz und Mehl, jedoch nicht mit Galläpfeln bearbeitet wurde. PAPIER: Staudenpapier.

ב עד שתהא כתובה אשורית: דכתיב ככתבם וכזמנם:

2 IN ASSYRISCHER SCHRIFT GESCHRIEBEN. Denn es heißt: gemäß ihrer Schrift und ihrer Zeit.

ג על הספר ובדיו וכו': מנלן אתיא כתיבה כתיבה כתיב הכא (אסתר ט, כט) ותכתב אסתר המלכה וכתיב התם (ירמיהו לו, יח) ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו:

3 AUF PERGAMENT UND MIT TINTE &C. Woher dies? – Dies ist aus [dem Ausdrucke] schreiben zu entnehmen; hier heißt es: und die Königin Ester schrieb, und dort heißt es: Barukh antwortete ihnen: Er sagte mir mündlich all diese Worte vor, während ich sie mit Tinte in das Buch schrieb.

ד <big>מתני׳</big> בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר אם עתיד לחזור למקומו קורא כמקומו ואם לאו קורא עמהן

4 WENN EIN EINWOHNER EINER [OFFENEN] STADT SICH IN EINE BEFESTIGTE STADT ODER EIN EINWOHNER EINER BEFESTIGTEN STADT SICH IN EINE [OFFENE] STADT BEGEBEN HAT, SO LESE ER, FALLS ER NACH SEINEM ORTE ZURÜCKKEHREN WIRD, NACH DEM BRAUCHE SEINES ORTES, WENN ABER NICHT, SO LESE ER MIT IHNEN.

ה ומהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה י"ח ר"מ אומר כולה ר' יהודה אומר מאיש יהודי רבי יוסי אומר מאחר הדברים האלה:

5 WO BEGINNE MAN DIE ESTERROLLE ZU LESEN, UM SEINER PFLICHT ZU GENÜGEN? R. MEÍR SAGT, MAN LESE SIE VOLLSTÄNDIG; R. JEHUDA SAGT, [VOM ABSATZ] ‘EIN JUDÄER’; R. JOSE SAGT, [VOM ABSATZ] ‘NACH DIESEN BEGEBENHEITEN.

ו <big>גמ׳</big> אמר רבא לא שנו אלא שעתיד לחזור בלילי י"ד אבל אין עתיד לחזור בלילי ארבעה עשר קורא עמהן אמר רבא מנא אמינא לה דכתיב (אסתר ט, יט) על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות מכדי כתיב היהודים הפרזים למה לי למיכתב היושבים בערי הפרזות הא קמ"ל דפרוז בן יומו נקרא פרוז

6 GEMARA. Raba sagte: Dies bezieht sich nur auf den Fall, wenn er zur Nacht des vierzehnten zurückkehren wird, wenn er aber zur Nacht des vierzehnten nicht zurückkehren wird, so lese er mit ihnen. Raba sprach: Woher entnehme ich dies? Es heißt: daher machen die Judäer auf dem offenen Lande, die in offenen Städten wohnen; wozu heißt es: die in offenen Städten wohnen, wo es schon heißt: die Judäer auf dem offenen Lande? Dies lehrt uns folgendes: wer einen Tag in einer offenen Stadt [wohnt], gilt als [Einwohner einer] offenen Stadt. –

ז אשכחן פרוז מוקף מנא לן סברא הוא מדפרוז בן יומו קרוי פרוז מוקף בן יומו קרוי מוקף

7 Wir wissen dies von der offenen Stadt, woher dies von der mit einer Mauer umgebenen Stadt!? – Dies ist einleuchtend; wenn man mit einem Tage [Einwohner einer] offenen Stadt heißt, so heißt man mit einem Tage auch [Einwohner einer] mit einer Mauer umgebenen Stadt.

ח ואמר רבא בן כפר שהלך לעיר בין כך ובין כך קורא עמהן מאי טעמא האי כבני העיר בעי למקרי ורבנן הוא דאקילו על הכפרים כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבכרכין הני מילי כי איתיה בדוכתיה אבל כי איתיה בעיר כבני עיר בעי למקרי

8 Ferner sagte Raba: Wenn ein Dörfling sich in eine Stadt begibt, so lese er auf jeden Fall mit ihnen. – Aus welchem Grunde? – Dieser sollte eigentlich wie die Städter lesen, nur haben die Rabbanan für die Dörflinge eine Erleichterung getroffen, damit sie Zeit haben, Wasser und Speise für ihre Brüder in den Großstädten zu besorgen; aber dies nur, wenn er in seinem Orte ist, wenn er aber in der Stadt ist, lese er mit den Städtern.

ט איתיביה אביי בן כרך שהלך לעיר בין כך ובין כך קורא כמקומו בן כרך ס"ד באם עתיד לחזור תליא מילתא אלא לאו בן כפר

9 Abajje wandte gegen ihn ein: Wenn ein Einwohner einer befestigten Stadt sich in eine [offene] Stadt begibt, so lese er auf jeden Fall wie in seinem Orte. Wie ist dies bei einem Einwohner einer befestigten Stadt möglich, bei diesem hängt es ja davon ab, ob er zurückkommt!? Wahrscheinlich ist ‘Dörfling’ zu lesen. –

י ולאו תרוצי מתרצת תני קורא עמהן:

10 Du mußt ja korrigieren, so lies: er lese mit ihnen.

יא מהיכן קורא אדם את המגילה וכו': תניא רשב"י אומר מבלילה ההוא

11 WO BEGINNE MAN DIE ESTERROLLE ZU LESEN &C. Es Wird gelehrt: R. Šimo͑n b. Joḥaj sagte: [Vom Absatz:] ‘In jener Nacht’.

יב א"ר יוחנן וכולן מקרא אחד דרשו ותכתב אסתר המלכה ומרדכי היהודי את כל תוקף מאן דאמר כולה תוקפו של אחשורוש

12 R. Joḥanan sprach: Alle folgerten sie aus ein und demselben Schriftverse: Und die Königin Ester und der Judäer Mordekhaj schrieben mit der ganzen Macht. Nach demjenigen, welcher sagt, man müsse sie vollständig lesen, wird hier von der Macht des Aḥašveroš gesprochen;

יג ומאן דאמר מאיש יהודי תוקפו של מרדכי ומ"ד מאחר הדברים האלה תוקפו של המן ומ"ד מבלילה ההוא תוקפו של נס

13 nach demjenigen, welcher sagt, [vom Absatz] ‘Ein Judäer’, wird hier von der Macht des Mordekhaj gesprochen; nach demjenigen, welcher sagt, [vom Absatz] ‘Nach diesen Begebenheiten’, wird hier von der Macht des Haman gesprochen; und nach demjenigen, welcher sagt, [vom Absatz] ‘In jener Nacht’, wird hier von der Macht des Wunders gesprochen.

יד רב הונא אמר מהכא ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם

14 R. Hona sagte: Aus folgendem: was sie veranlaßt hat und was an sie gelangt war.

טו מ"ד כולה מה ראה אחשורוש שנשתמש בכלים של בית המקדש על ככה משום דחשיב שבעים שנין ולא איפרוק ומה הגיע אליהם דקטל ושתי

15 Nach demjenigen, welcher sagt, man müsse sie ganz lesen: was Aḥašveroš veranlaßt hat, sich der Gefäße des Tempels zu bedienen, weil nämlich die siebzig Jahre verstrichen und [die Jisraéliten] nicht erlöst worden waren; und was an sie gelangt war: daß er Vašti tötete.

טז ומ"ד מאיש יהודי מה ראה מרדכי דאיקני בהמן על ככה דשוי נפשיה ע"ז ומה הגיע אליהם דאתרחיש ניסא

16 Nach demjenigen, welcher sagt, [vom Absatz] ‘Ein Mann’: was Mordekhaj veranlaßt hat, Haman zu reizen, weil er sich als Götze ausgab; und was an sie gelangt war: daß ihnen ein Wunder geschah.

יז ומ"ד מאחר הדברים האלה מה ראה המן שנתקנא בכל היהודים על ככה משום דמרדכי לא יכרע ולא ישתחוה ומה הגיע אליהם ותלו אותו ואת בניו על העץ

17 Nach demjenigen, welcher sagt, [vom Absatz] ‘Nach diesen Begebenheiten’: was Haman veranlaßt hat, sich gegen alle Judäer zu empören, weil Mordekhaj sich vor ihm nicht bückte; und was an sie gelangt war: daß man ihn samt seinen Söhnen an den Galgen hängte.

יח ומ"ד מבלילה ההוא מה ראה אחשורוש להביא את ספר הזכרונות על ככה דזמינתיה אסתר להמן בהדיה ומה הגיע אליהם דאתרחיש ניסא

18 Und nach demjenigen, welcher sagt, [vom Absatz] ‘In jener Nacht’: was Aḥašveroš veranlaßt hat, das Buch der Denkwürdigkeiten holen zu lassen, weil Ester Haman zum Gastmahle lud; und was an sie gelangt war: daß ein Wunder geschah.

יט א"ר חלבו אמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכה כדברי האומר כולה ואפי' למאן דאמר מאיש יהודי צריכה שתהא כתובה כולה

19 R. Ḥelbo sagte im Namen des R. Ḥama b. Gorja im Namen Rabhs: Die Halakha ist wie derjenige, welcher sagt, man müsse sie vollständig lesen; und auch nach demjenigen, welcher sagt, [vom Absatz] ‘Ein Judäer’, muß sie vollständig geschrieben sein.

כ וא"ר חלבו אמר רב חמא בר גוריא אמר רב מגילה נקראת ספר ונקראת אגרת נקראת ספר שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה ונקראת אגרת שאם הטיל בה שלשה חוטי גידין כשרה אמר רב נחמן ובלבד שיהו משולשין

20 Ferner sagte R. Ḥelbo im Namen Rabhs: Die Esterrolle heißt ‘Buch’ als auch ‘Brief’. Buch heißt sie insofern, als sie unbrauchbar ist, wenn man sie mit Leinenfäden zusammengenäht hat; Brief heißt sie insofern, als sie brauchbar ist, wenn man [beim Zusammennähen] drei Adern verwendet hat. R. Naḥman sagte: Nur müssen sie dreifaltig sein.

כא אמר רב יהודה אמר שמואל הקורא במגילה הכתובה בין הכתובים לא יצא אמר רבא לא אמרן אלא דלא מחסרא ומייתרא פורתא אבל מחסרא ומייתרא פורתא לית לן בה

21 R. Jehuda sagte im Namen Šemuéls: Wenn jemand die Esterrolle aus [einem Buche der] Hagiographen liest, mit denen sie geschrieben ist, so hat er seiner Pflicht nicht genügt. Raba sprach: Dies nur, wenn sie nicht etwas kürzer oder länger ist, wenn sie aber etwas kürzer oder länger ist, ist nichts dabei.

כב לוי בר שמואל הוה קא קרי קמיה דרב יהודה במגילה

22 Levi b. Šemuél las vor R. Jehuda aus einer Esterrolle,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel