Megillah 41

Kapitel 41

א מה משפט ביום אף כאן ביום:

1 wie die Urteilsfällung nur am Tage, ebenso auch dies nur am Tage.

ב ולעריפת העגלה: אמרי דבי רבי ינאי כפרה כתיב בה כקדשים: ולטהרת מצורע: דכתיב (ויקרא יד, ב) זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו:

2 DAS GENICKBRECHEN DES KALBES. In der Schule R. Jannajs erklärten sie: Hierbei heißt es Sühne, wie bei den heiligen Opfern. UND DIE REINIGUNG DES AUSSÄTZIGEN. Denn es heißt: dies ist die Weisung in Betreff des Aussätzigen am Tage seiner Reinigung.

ג כל הלילה כשר לקצירת העומר וכו': דאמר מר קצירה וספירה בלילה והבאה ביום: ולהקטר חלבים ואברים: דכתיב (ויקרא ו, ב) כל הלילה עד הבוקר:

3 DIE GANZE NACHT IST ZULÄSSIG FÜR DAS MÄHEN DER SCHWINGEGARBE. Denn der Meister sagte, das Mähen und das Zählen erfolgen nachts und die Darbringung am Tage. DIE AUFRÄUCHERUNG DES FETTES UND DER OPFERGLIEDER. Denn es heißt: die ganze Nacht bis zum Morgen.

ד זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום: זה הכלל לאתויי מאי לאתויי סידור בזיכין וסלוק בזיכין

4 DIE REGEL IST: FÜR DAS GEBOT, DAS AM TAGE ZU ERFOLGEN HAT, IST DER GANZE TAG ZULÄSSIG. Was schließt die Regel ein? – Sie schließt die Aufstellung und die Fortnahme der Schalen ein,

ה וכר' יוסי דתניא רבי יוסי אומר סילק את הישנה שחרית וסידר את החדשה ערבית אין בכך כלום

5 und zwar nach R. Jose, denn es wird gelehrt: R. Jose sagte: Hat man morgens die alten [Schaubrote] fortgenommen und erst abends die frischen aufgestellt, so ist nichts dabei,

ו ומה אני מקיים ((ויקרא כד, ח) לפני ה' תמיד) שלא יהא שולחן בלא לחם:

6 wie aber halte ich aufrecht den Schriftvers: beständig vor dem Herrn? Daß [über Nacht] der Tisch nicht ohne Schaubrote bleibe.

ז דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה: לאתויי מאי

7 UND FÜR DAS GEBOT, DAS NACHTS ZU ERFOLGEN HAT, IST DIE GANZE NACHT ZULÄSSIG. Was schließt dies ein? –

ח לאתויי אכילת פסחים ודלא כר' אלעזר בן עזריה דתניא ואכלו את הבשר בלילה הזה א"ר אלעזר בן עזריה נאמר כאן בלילה הזה ונאמר להלן (שמות יב, יב) ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה מה להלן עד חצות אף כאן עד חצות:

8 Dies schließt das Essen des Pesaḥopfers ein, gegen die Ansicht des R. Elea͑zar b. A͑zarja. Es wird nämlich gelehrt: Sie sollen in dieser Nacht das Fleisch essen; R. Elea͑zar b. A͑zarja sagte: Hierbei heißt es: in dieser Nacht, und dort heißt es: ich werde in dieser Nacht durch Miçrajim ziehen, wie dort vor Mitternacht, ebenso auch hierbei vor Mitternacht.

ט <big>הדרן עלך הקורא למפרע</big>

י מתני׳ <big>הקורא</big> את המגילה עומד ויושב קראה אחד קראוה שנים יצאו מקום שנהגו לברך יברך ושלא לברך לא יברך

10 WER DIE ESTERROLLE LIEST, DARF DABEI STEHEN ODER SITZEN: OB EINER ODER ZWEI SIE VORGELESEN HABEN, HAT MAN SEINER PFLICHT GENÜGT. IN ORTEN, WO ES BRAUCH IST, DEN SEGEN ZU SPRECHEN, SPRECHE MAN IHN, IHN NICHT ZU SPRECHEN, SPRECHE MAN IHN NICHT.

יא בשני וחמישי בשבת במנחה קורין שלשה אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן ואין מפטירין בנביא הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה

11 AM MONTAG, AM DONNERSTAG UND BEIM VESPERGEBETE DES ŠABBATHS LESEN [DREI PERSONEN AUS DER TORA], WEDER WENIGER NOCH MEHR, AUCH LIEST MAN DANN NICHT AUS DEN PROPHETEN. DER MIT [DEM LESEN] AUS DER TORA BEGINNT, UND DER ES BEENDET, SPRICHT EINEN SEGEN VORHER UND EINEN NACHHER.

יב בראשי חדשים ובחולו של מועד קורין ארבעה אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן ואין מפטירין בנביא הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה

12 AN NEUMONDEN UND AN DEN HALBFESTEN LESEN VIER, WEDER WENIGER NOCH MEHR; AUCH LESE MAN DANN NICHT AUS DEN PROPHETEN. DER MIT [DEM LESEN] AUS DER TORA BEGINNT, UND DER ES BEENDET, SPRICHT EINEN SEGEN VORHER UND EINEN NACHHER.

יג זה הכלל כל שיש בו מוסף ואינו יום טוב קורין ארבעה ביום טוב חמשה ביוה"כ ששה בשבת שבעה אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהן ומפטירין בנביא הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה:

13 DIE REGEL IST: [AN EINEM TAGE], AN DEM ES EIN ZUSATZGEBET GIBT, DER ABER KEIN FESTTAG IST, LESEN VIER. AN EINEM FESTTAGE [LESEN] FÜNF, AM VERSÖHNUNGSTAGE SECHS UND AM ŠABBATH SIEBEN; NICHT WENIGER, WOHL ABER MEHR, AUCH LIEST MAN DANN AUS DEN PROPHETEN. DER MIT [DEM LESEN] AUS DER TORA BEGINNT, UND DER ES BEENDET, SPRICHT EINEN SEGEN VORHER UND EINEN NACHHER.

יד <big>גמ׳</big> תנא מה שאין כן בתורה מנהני מילי אמר רבי אבהו דאמר קרא (דברים ה, כח) ואתה פה עמד עמדי ואמר רבי אבהו אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו כביכול אף הקב"ה בעמידה

14 GEMARA. Es wird gelehrt: Was aber bei der Tora nicht der Fall ist. – Woher dies? R. Abahu erwiderte: Die Schrift sagt: du aber steh da mit mir. R. Abahu sagte: Wäre dies nicht ein geschriebener Schriftvers, so dürfte man es nicht sagen: auch der Heilige, gepriesen sei er, – als wäre es möglich, – im Stehen.

טו וא"ר אבהו מנין לרב שלא ישב על גבי מטה וישנה לתלמידו על גבי קרקע שנאמר ואתה פה עמד עמדי

15 Ferner sagte R. Abahu: Woher, daß ein Lehrer nicht auf einem Polster sitzen und seinen auf dem Boden sitzenden Schüler unterrichten darf? Es heißt: du aber steh da mit mir.

טז ת"ר מימות משה ועד רבן גמליאל לא היו למדין תורה אלא מעומד משמת רבן גמליאל ירד חולי לעולם והיו למדין תורה מיושב והיינו דתנן משמת רבן גמליאל בטל כבוד תורה

16 Die Rabbanan lehrten: Seit Moše bis H. Gamliél studierte man die Tora nur stehend; nach dem Tode R. Gamliél kam eine Schwäche über die Welt, und man begann die Tora sitzend zu studieren. Das ist es, was wir gelernt haben: Mit dem Tode R. Gamliéls hörte die Ehrung der Tora auf. –

יז כתוב אחד אומר (דברים ט, ט) ואשב בהר וכתוב אחד אומר (דברים י, י) ואנכי עמדתי בהר אמר רב עומד ולומד יושב ושונה ר' חנינא אמר לא עומד ולא יושב אלא שוחה רבי יוחנן אמר אין ישיבה אלא לשון עכבה שנאמר (דברים א, מו) ותשבו בקדש ימים רבים רבא אמר רכות מעומד וקשות מיושב:

17 Ein Schriftvers lautet: ich saß auf dem Berge, und ein anderer lautet: ich stand auf dem Berge!? Rabh erklärte: Beim Lernen stand er, beim Wiederholen saß er. R. Ḥanina erklärte: Weder saß er noch stand er, vielmehr hockte er. R. Joḥanan erklärte: ‘Sitzen’ heißt überhaupt nur verweilen, wie es heißt: ihr mußtet in Qadeš lange Zeit sitzen. Raba erklärte: Leichtes stehend, Schweres sitzend.

יח קראה אחד קראוה שנים יצאו וכו':

18 OB EINER ODER ZWEI SIE VORGELESEN HABEN, HAT MAN SEINER PFLICHT GENÜGT &C.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel