Megillah 46

Kapitel 46

א כנגדו נמי לא בעי

1 so ist es ihm entsprechend nicht nötig.

ב מתקיף לה רבא והרי (ירמיהו ז, כא) עולותיכם ספו דלא הויין עשרין וחד וקרינן שאני התם דסליק עניינא

2 Raba wandte ein: [Die Haphṭara] Fügt eure Brandopfer hinzu hat ja keine einundzwanzig Verse, und wir lesen ihn!? – Anders ist es bei diesem, wo das Thema abbricht. –

ג והיכא דלא סליק עניינא לא והאמר רב שמואל בר אבא זמנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דר' יוחנן וכי הוה קרינן עשרה פסוקי אמר לן אפסיקו מקום שיש תורגמן שאני דתני רב תחליפא בר שמואל לא שנו אלא במקום שאין תורגמן אבל מקום שיש תורגמן פוסק:

3 Ist dies denn nicht der Fall, auch wo das Thema nicht abbricht, R. Šemuél erzählte ja: Oft stand ich vor R. Joḥanan, und als wir zehn Verse gelesen hatten, sprach er zu uns: Hört auf!? – Anders ist es, wenn ein Dolmetsch vorhanden ist; R. Taḥlipha b. Šemuél lehrte nämlich: Dies nur, wenn kein Dolmetsch vorhanden ist, wenn aber ein Dolmetsch vorhanden ist, höre man früher auf.

ד <big>מתני׳</big> אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין את כפיהם ואין קורין בתורה ואין מפטירין בנביא

4 MAN ZELEBRIERTNICHT DAS ŠEMA͑, TRITT NICHT VOR DIE LADE, ERHEBT NICHT DIE HÄNDE [ZUM PRIESTERSEGEN], LIEST NICHT AUS DER TORA VOR, LIEST NICHT DIE HAPHṬARA AUS DEN PROPHETEN,

ה ואין עושין מעמד ומושב ואין אומרים ברכת אבלים ותנחומי אבלים וברכת חתנים ואין מזמנין בשם פחות מעשרה ובקרקעות תשעה וכהן ואדם כיוצא בהן:

5 VERANSTALTET KEIN STEHEN UND SITZEN, SPRICHT NICHT DEN TRAUERSEGEN, TROSTWORTE AN DIE LEIDTRAGENDEN UND DEN HOCHZEITSSEGEN UND VERANSTALTET KEINE VORBEREITUNG ZUM GEMEINSCHAFTLICHENTISCHSEGEN MIT NENNUNG DES GOTTESNAMENS, WENN WENIGER ALS ZEHN [PERSONEN ANWESEND SIND]. ZUR [AUSLÖSUNG VON] GRUNDSTÜCKENSIND NEUN [MÄNNER] UND EIN PRIESTER ERFORDERLICH. DESGLEICHEN BEI MENSCHEN.

ו <big>גמ׳</big> מה"מ אמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן דאמר קרא (ויקרא כב, לב) ונקדשתי בתוך בני ישראל כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה

6 GEMARA. Woher dies? R. Ḥija b. Abba erwiderte im Namen R. Joḥanans: Die Schrift sagt:damit ich in der Mitte der Kinder Jisraél geheiligt werde; bei keiner heiligen Handlung dürfen es weniger als zehn sein. –

ז מאי משמע דתני ר' חייא אתיא תוך תוך כתיב הכא ונקדשתי בתוך בני ישראל וכתיב התם (במדבר טז, כא) הבדלו מתוך העדה

7 Wieso geht dies hieraus hervor? – R. Ḥija lehrte: Dies geht aus [dem Worte] Mitte hervor; hier heißt es: damit ich in der Mitte der Kinder Jisraél geheiligt werde, und dort heißt es: sondert euch ab aus der Mitte dieser Gemeinde.

ח ואתיא עדה עדה דכתיב התם (במדבר יד, כז) עד מתי לעדה הרעה הזאת מה להלן עשרה אף כאן עשרה:

8 Ferner folgere man aus [dem Worte] Gemeinde, denn es heißt: wie lange noch soll es mit dieser bösen Gemeinde währen? Wie es da zehn [Personen] waren, ebenso auch hier zehn.

ט ואין עושין מעמד ומושב פחות מעשרה: כיון דבעי למימר עמדו יקרים עמודו שבו יקרים שבו בציר מעשרה לאו אורח ארעא:

9 VERANSTALTET KEIN STEHEN UND SITZEN. Weil man dann zu sagen hat: ‘Steht auf, Verehrte, steht auf! Setzt euch, Verehrte, setzt euch!’ Bei weniger als zehn [Personen] ist dies nicht angebracht.

י ואין אומרים ברכת אבלים וברכת חתנים (וכו'): מאי ברכת אבלים ברכת רחבה דא"ר יצחק א"ר יוחנן ברכת אבלים בעשרה ואין אבלים מן המנין ברכת חתנים בעשרה וחתנים מן המנין:

10 SPRICHT NICHT DEN TRAUERSEGEN UND DEN HOCHZEITSSEGEN. Was ist das für ein Trauersegen? – Der Segen auf der Straße. R. Jiçḥaq sagte nämlich im Namen R. Joḥanans: Der Trauersegen ist bei [Anwesenheit von] zehn [Personen] zu sprechen, und die Leidtragenden werden nicht mitgezählt; der Hochzeitssegen ist bei [Anwesenheit von] zehn [Personen] zu sprechen, und der Bräutigam wird mitgezählt.

יא ואין מזמנין על המזון בשם פחות מעשרה (וכו'): כיון דבעי למימר נברך לאלהינו בציר מעשרה לאו אורח ארעא:

11 VERANSTALTET KEINE VORBEREITUNG ZUM GEMEINSCHAFTLICHEN TISCHSEGEN MIT NENNUNG DES GOTTESNAMENS. Weil man zu sprechen hat: ‘Wir wollen unseren Gott preisen’. Bei weniger als zehn [Personen] ist dies nicht angebracht.

יב והקרקעות תשעה וכהן ואדם כיוצא בהן (וכו'): מנה"מ

12 ZUR [AUSLÖSUNG VON] GRUNDSTÜCKEN SIND NEUN [MÄNNER] UND EIN PRIESTER ERFORDERLICH. (DESGLEICHEN BEI MENSCHEN.) Woher dies?

יג אמר שמואל עשרה כהנים כתובים בפרשה חד לגופיה (וחד למעוטי) ואידך הוי מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות תשעה ישראלים וחד כהן

13 Šemuél erwiderte: Zehn Mal wird [das Wort] Priester in diesem Abschnitte genannt; einmal ist es an sich nötig und die übrigen sind eine Ausschliessung nach einer Ausschließung, und eine Ausschließung nach einer Ausschließung ist einschließend: neun Jisraéliten und ein Priester. –

יד ואימא חמשה כהנים וחמשה ישראלים קשיא:

14 Vielleicht fünf Jisraéliten und fünf Priester!? – Ein Einwand.

טו ואדם כיוצא בהן: אדם מי קדוש

15 DESGLEICHEN MENSCHEN. Kann denn ein Mensch heilig werden!?

טז אמר רבי אבהו באומר דמי עלי דתניא האומר דמי עלי שמין אותו כעבד ועבד איתקש לקרקעות דכתיב (ויקרא כה, מו) והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה:

16 R. Abahu erwiderte: Wenn jemand sagt: ‘Ich spende meinen Geldwert’. Es wird nämlich gelehrt: Sagt jemand: ‘Ich spende meinen Geldwert’, so wird er wie ein Sklave geschätzt. Sklaven gleichen Grundstücken, denn es heißt: ihr mögt sie auf eure Kinder nach euch vererben, daß sie ihr Eigentum seien.

יז <big>מתני׳</big> הקורא בתורה לא יפחות משלשה פסוקים ולא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד

17 WER AUS DER TORA VORLIEST, LESE NIGHT WENIGER ALS DREI VERSE. MAN LESE DEM DOLMETSCH NIGHT MEHR ALS EINEN VERS VOR, AUS

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel