Meilah 16

Kapitel 16

א תחלה לקדש

1 das Heilige erstgradig [unrein].

ב ר"מ אומר מטמא את הקדש ופוסל את התרומה וחכ"א כשם שהוא פוסל משקה תרומה ואוכלי תרומה כך הוא פוסל משקה קדש ואוכלי קדש

2 R. Meir sagt, er mache Heiliges unrein und die Hebe untauglich. Die Weisen sagen, wie er Getränke von Hebe und Speisen von Hebe untauglich macht, ebenso mache er heilige Getränke und heilige Speisen untauglich.

ג אמר רבא לאבא שאול מעלה עשו בקדשים שוינהו רבנן לטבול יום כראשון

3 Raba sagte: Nach Abba Saul haben die Rabbanan beim Heiligen eine Steigerung getroffen und den am selben Tage Untergetauchten dem erstgradig [Unreinen] gleichgestellt;

ד לר"מ כאוכל שני לרבנן כיון דטבל קלש טומאה פסול משוי טמא לא משוי

4 nach R. Meír gleicht er dem, der zweitgradig [Unreines] gegessen hat; nach den Weisen aber ist, sobald er untergetaucht ist, die Unreinheit geschwächt, sodaß er nur untauglich macht, unrein aber macht er nicht.

ה הוזה דמה חייבין כו' מעילה הוא דליכא אבל איסורא איכא ואמאי הא ממונא דכהנים הוא

5 IST DAS BLUT GESPRENGT WORDEN, SO IST MAN WEGEN DESSEN SCHULDIG &C. Nur eine Veruntreuung gibt es dabei nicht, wohl aber liegt ein Verbot vor. Weshalb denn, es ist ja Eigentum des Priesters!?

ו א"ר חנינא ליוצאין ור"ע היא דאמר זריקה מועלת ליוצא דלאו בת אכילה היא

6 R. Ḥanina erwiderte: Wenn es hinausgekommen war, und zwar nach R. A͑qiba, welcher sagt, wenn es hinausgekommen war, sei das Sprengen wirksam, es ist aber zum Essen nicht verwendbar.

ז אמר רב הונא אמר רב מיצוי חטאת העוף אינו מעכב דתני רב הוזה דמה

7 R. Hona sagte im Namen Rabhs, das Auspressen sei beim Vogel-Sündopfer nicht unerläßlich, denn Rabh lehrte: ‘ist das Blut gesprengt worden’.

ח רב אדא בר אהבה אמר רב מיצוי חטאת העוף מעכב ותני רב מיצה דמה

8 R. Ada b. Ahaba sagte im Namen Rabhs, das Auspressen sei beim Vogel-Sündopfer unerläßlich, denn Rabh lehrte: ‘hat er das Blut ausgepreßt’. –

ט תא שמע (ויקרא ה, ט) והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח [חטאת היא] בשלמא לרב אדא בר אהבה היינו דכתיב והנשאר בדם ימצה חטאת היא אלא לרב הונא מאי והנשאר

9 Komm und höre:Was vom Blute zurückbleibt, werde auf den Grund des Altars ausgepreßt, es ist ein Sündopfer. Erklärlich ist es nach R. Ada b. Ahaba, daß es heißt: was vom Blute zurückbleibt, werde ausgepreßt, es ist ein Sündopfer, was aber heißt nach R. Hona: was zurückbleibt!? –

י כדתניא דבי ר' ישמעאל שאם נשאר ומאי (ויקרא ה, יא) חטאת היא ארישא

10 Wie in der Schule R. Jišma͑éls gelehrt worden ist: wenn zurückbleibt. – Was heißt:es ist ein Sündopfer? – Dies bezieht sich auf das Vorangehende.

יא א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי אלא מעתה גבי מנחה דכתיב (ויקרא ב, ג) והנותרת הכי נמי שאם ניתותר וכי תימא ה"נ

11 R. Aḥa, der Sohn Rabas, sprach zu R. Aši: Demnach ist auch beim Speisopfer, wobei es heißt:was zurückbleibt, ebenfalls zu verstehen: wenn es zurückbleibt!? Wolltest du sagen, dem sei auch so,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel