Meilah 23

Kapitel 23

א מזבח החיצון דכתיב ביה (ויקרא ו, ג) ושמו אצל המזבח מזבח הפנימי מנלן

1 ist dies vom äußeren Altar, denn bei diesem heißt es: er tue sie neben den Altar, woher dies aber vom inneren Altar?

ב אמר ר"א דאמר קרא (ויקרא א, טז) והסיר את מוראתו בנוצתה אם אינו ענין למזבח החיצון תנהו ענין למזבח הפנימי

2 R. Elea͑zar erwiderte: Die Schrift sagt:er entferne den Kropf samt dem Unrat, und da diesnicht auf den äußeren Altar zu beziehenist, so beziehe man es auf den inneren Altar. –

ג אימא אידי ואידי במזבח החיצון ולקבוע לו מקום

3 Vielleicht ist beides auf den äußeren Altar zu beziehen, und dies gibt nur die Stellean!? –

ד א"כ לימא קרא אצל המזבח מאי (ויקרא ו, ג) הדשן דאפילו מזבח הפנימי

4 Demnach sollte die Schrift nur gesagt haben: neben den Altar, wenn es aber nochdie Asche heißt, so besagt dies, daß dies auch vom inneren Altar gilt. –

ה מנורה מנלן דשן הדשן:

5 Woher dies von der Leuchte? – Aus Asche, dieAsche.

ו <big>מתני׳</big> ר"ש אומר תורין שלא הגיע זמנן מועלין בהן בני יונה שעבר זמנן לא נהנין ולא מועלין בהן:

6 R. ŠIMO͑N SAGTE: BEI DEN TURTELTAUBEN, DIE DAS ALTER NOCH NICHT ERREICHT HABEN, GIBT ES EINE VERUNTREUUNG; VON DEN JUNGEN TAUBEN, DIE DAS ALTER ÜBERSCHRITTEN HABEN, DARF MAN NICHT NUTZMESSEN, JEDOCH GIBT ES BEI IHNEN KEINE VERUNTREUUNG.

ז <big>גמ׳</big> בשלמא ר' שמעון כדקתני טעמא שהיה ר"ש אומר כל הראוי לאחר זמן והקדישו בתוך זמנו הרי הוא בלא תעשה ואין בו כרת

7 GEMARA. Erklärlich ist die Ansicht R. Šimo͑ns, dessen Grund gelehrt wird, denn R. Šimo͑n sagte, wenn es nach einer Zeit geeignet ist und man es innerhalb der Zeit geheiligt hat, so übertrete man das Verbot, jedoch sei es nicht mit der Ausrottung belegt,

ח אלא רבנן מאי שנא ממחוסר זמן

8 womit ist es aber nach den Rabbanan bei diesen anders als bei dem, dem das Alter noch fehlt!? –

ט אמרי מחוסר זמן מידי דהוה אבעל מום דבר פדיון הוא אבל הני עופות כיון דאין מום פוסל בעופות אין לעופות פדיון

9 Ich will dir sagen, bei dem, dem das Alter noch fehlt, verhält es sich ebenso, wie bei einem Gebrechenbehafteten, das ausgelöst werden kann, beim Geflügel aber, das durch ein Gebrechen nicht untauglich wird, gibt es auch keine Auslösung.

י אמר עולא א"ר יוחנן קדשים שמתו יצאו מידי מעילה דבר תורה

10 U͑la sagte im Namen R. Joḥanans: Sind Opfertiere verendet, so unterliegen sie nach der Tora nicht mehr der Veruntreuung.

יא יתיב עולא וקאמר להא שמעתא א"ל רב חסדא מאן שמע לך ולר' יוחנן רבך [וכי] קדושה שבהן להיכן הלכה

11 Als U͑la saß und diese Lehre vortrug, sprach R. Ḥisda zu ihm: Wer wird auf dich und auf deinen Lehrer R. Joḥanan hören: wo sollte denn die ihnen anhaftende Heiligkeit hingekommen sein!?

יב א"ל תיקשי מתניתין תורין שלא הגיע זמנן ובני יונה שעבר זמנן לא נהנין ולא מועלין הכא נמי נימא קדושה שבהן להיכן הלכה

12 Jener erwiderte: Dieser Einwand ist ja auch gegen unsere Mišna zu richten: von den Turteltauben, die das Alter noch nicht erreicht haben, und von den jungen Tauben, die das Alter überschritten haben, darf man nicht nutznießen, jedoch gibt es bei ihnen keine Veruntreuung; wo sollte denn auch hierbei die ihnen anhaftende Heiligkeit hingekommen sein!?

יג א"ל מודינא לך דאיכא מעילה מדרבנן וקשיא לי מי איכא מידי דמעיקרא לא אית ביה מעילה ולבסוף אית ביה מעילה

13 Dieser entgegnete: Ich pflichte dir bei, daß es rabbanitisch dabei eine Veruntreuung gebe, und habe einzuwenden: gibt es denn etwas, wobei es anfangskeine Veruntreuung gibt, später aber eine Veruntreuung gibt!? –

יד ולא והא איכא דם דמעיקרא לית בה מעילה ולבסוף אית בה מעילה דתנן דם בתחלה אין מועלין בו יצא לנחל קדרון מועלין בו

14 Etwa nicht, dies ist ja beim Bluteder Fall: anfangs gibt es dabei keine Veruntreuung, später aber gibt es dabei eine» Veruntreuung!? Wir haben nämlich gelernt: Beim Blute gibt es anfangs keine Veruntreuung, kommt es in den Bach Qidron, so gibt es dabei eine Veruntreuung. –

טו אמרי התם נמי איכא מעילה מעיקרא

15 Ich will dir sagen, dabei gibt es auch anfangs eine Veruntreuung,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel