Meilah 28

Kapitel 28

א מיתיבי מותר הקטרת מה היו עושין בו היו מפרישין ממנה שכר האומנין

1 Man wandte ein: Wofür verwandte man den Überschußdes Räucherwerkes? Man reservierte ihn als Lohn für die Werkmeister.

ב ומחללין אותה על מעות האומנין ונותנין אותה לאומנין וחוזרין ונוטלין אותה מתרומה חדשה

2 Man weihte ihn aus durch das Geld für die Werkmeister und gab ihn den Werkmeistern, sodann kaufte man ihn von diesen zurück [für Geld] von der neuen Hebe.

ג ואמאי ליחליה אבנין

3 Weshalb denn, man sollte ihn ja durch Bauarbeiten ausweihen!? –

ד דלא איכא בנין והא מעות האומנין קתני דליכא בנין כשיעור מעות

4 Wenn keine Bauarbeiten da sind. – Er spricht ja vom Gelde für die Werkmeister!? – Wenn keine Bauarbeiten entsprechend dem Gelde da sind. –

ה והאמר שמואל הקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה מחולל הני מילי דאי עבד לכתחלה לא

5 Šemuél sagte ja aber, wenn man Heiliges im Werte einer Mine durch den Wert einer Peruta ausgeweiht hat, sei die Ausweihung gültig!? – Dies nur, wenn bereits geschehen, von vornherein aber nicht.

ו רב פפא אמר היינו טעמא דבונין בחול לא נתנה תורה למלאכי השרת אמרי דלמא בעי למיזגא וזגא עלייהו אי בנא בקודשא אישתכח דקמעיל בקודשא

6 R. Papa erklärte: Folgendes ist der Grund, weshalb man profan baute: die Tora ist nicht für die Dienstengelgegeben worden. Es kann nämlich vorkommen, daß jemand sich anlehnen will und sich daranlehnt, und wenn man heilig baut, ergibt es sich, daß man dadurch eine Veruntreuung am Geheiligten begeht. –

ז תנן הגזברין שלקחו את העצים מועלין בהן ואין מועלין לא בשיפויי ולא בנבייה

7 Wir haben gelernt: Wenn die Schatzmeister Holz gekauft haben, so gibt es eine Veruntreuung [beim Holze], nicht aber bei den Hobelspänen und nicht beim Laube.

ח ואמאי מועלין בהן הכא נמי ליעבד בחול אמרי דדלמא בעי למיזגא וזגא עליהן ואישתכח דקא מועל בקדשים

8 Weshalb gibt es dabei eine Veruntreuung, man sollte doch profan [bauen]!? – Ich will dir sagen, wenn jemand sich daranlehnt, ergibt es sich, daß er eine Veruntreuung am Geheiligten begeht.

ט א"ר פפא אי בעצים דמכאן ואילך הכי נמי אלא כי תנן במתניתין בעצים דיומיה

9 R. Papa erwiderte: Beim Holze für später ist dem auch so, unsere Mišna aber spricht vom Holze für denselben Tag.

י <big>הדרן עלך ולד חטאת </big>

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel